יום עיון מחלקתי להצגת עבודות מחקר של סטודנטים

תקצירי ההרצאות:

• רעות מועלם ודור בלחסן, שנה ג'. "מניעים ומאפיינים של התייר הדיגיטלי: חקר מקרה בסלינה תל אביב" (סמינריון, פרופ' אלון גלבמן)

  תיירים דיגיטליים מאמצים דרך חיים שונה וייחודית המשלבת עבודה מרחוק וביקור ביעדים מסביב לעולם, ולמעשה מבטלים את ההפרדה המקובלת בין פנאי לעבודה. הנוודים הדיגיטליים כוללים בתוכם מגוון של תיירים ומאופיינים בעיקר באנשים המחפשים חופש ובחירה אישית, וכן להיות היכן שמתחשק להם בשילוב יצירת הכנסה, כאשר הטכנולוגיה של מחשב ואינטרנט מאפשרים להם להיות מחוברים לעבודה מכל מקום בו הם נמצאים ברחבי העולם. התופעה מתפתחת במהירות בשנים האחרונות, כאשר הספרות המחקרית מעידה כי מאז שנת 2010 שירותי הזמנות מקוונים לתחבורה זולה ולינה, גישה לאינטרנט במחיר סביר ומחשבים ניידים, הפכו את אורח החיים הבינלאומי והנייד לנגיש לתיירים רבים, ובהתאם לכך בשנים האחרונות ניכר גידול משמעותי בתופעת הנוודות הדיגיטלית. רשת האירוח ׳סלינה׳ נפתחה לראשונה בשנת 2014 בפנמה, ובשנים האחרונות הגיעה גם לישראל, והיא שמה לה למטרה להתאים את המוצר שלה לצרכים והציפיות של התיירים הדיגיטליים. מחקר זה בוחן את המניעים והמאפיינים של התייר הדיגיטלי לרצון והשאיפה להיות חלק מקהילת הנוודים. רשת סלינה נמצאה כחקר מקרה מתאים למחקר מכיוון שזוהי רשת האירוח העולמית המתמחה במתן מענה לאווירה המתאימה והשירותים הייחודיים של התיירים הדיגיטליים. הרשת מאפשרת לתיירים הדיגיטליים להיות חלק מהקהילה הנוודית, תוך יצירתיות מקסימלית שמעודדת את התיירים להישאר בתוך מרחביה של סלינה במקומות רבים ברחבי בעולם. המתודולוגיה של החקירה היא איכותנית באמצעות ראיון עומק עם נציגה בכירה של הנהלת סלינה וראיונות חצי פתוחים עם מדגם של נוודים דיגיטליים המתארחים בסלינה.

• דנה אדרי ושילה ליבוביץ, שנה ג'. "המרכיבים הייחודיים וחוויית התיירים בסדנאות רוחניות במדבר" (סמינריון, פרופ' אלון גלבמן)

  התיירות המדברית מתייחסת ליעדים מבודדים עם מרחבים פתוחים אשר נמצאים באזורים מרוחקים גאוגרפית ושוממים מבני אדם. תיירות זו מתקשרת למושגים כמו: טבע, אקולוגיה, תיירות בת-קיימא ותיירות הרפתקאות. מתאימה לפלחי שוק מגוונים כמו מטיילים הרפתקנים המבקשים אותנטיות, בדידות, נוף טבעי, תרבויות ומסורת. ישנם סוגים שונים של תיירות מדברית כגון: תיירות אסטרונומית, תיירות שטח, תיירות קמפינג, תיירות תרבותית- פסטיבלים, תיירות אקולוגית ותיירות רוחנית במדבר. תיירות מדברית יצרה גם הערכה חדשה לממדים רוחניים. המדבר השומם בחלקו והעצום מאפשר מרחב בו הדממה משקפת ומחלחלת תובנות, התבוננות וסקרנות. ובהתאמה נמצא כי המדבר הינו מקום אידיאלי לערוך בו סדנאות רוחניות. סדנאות רוחניות מספקות הזדמנות לשיקום, טרנספורמציה והתפתחות אישית. סדנאות אלה נפוצות ברוב המסורות הדתיות מזרחיות כמו: הבודהיזם וההינדואיזם, ותכליתן הינה שהמשתתפים בסדנה התרחקו מהסביבה הרגילה שלהם למקומות שקטים בכדי לאפשר מרחב להתבוננות אישית. זאת במטרה לחוות תחושת התחדשות וחיבור של גוף ונפש. בישראל היום ישנו מגוון רחב של סדנאות רוחניות כולל: סדנאות מדיטציה, תנועה מודעת, תרפיה, נשימה ויוגה. במחקר זה אנו בוחנים את המרכיבים הייחודיים של סדנאות רוחניות במדבר ואת תפישת החוויה של התיירים בסדנאות אלה. שאלות המשנה של הבעיה המחקרית הן: מהם המרכיבים והמאפיינים הייחודיים של סדנאות רוחניות במדבר? וכן, מהן התפישות של משתתפי סדנאות רוחניות במדבר כלפי החוויה שעברו במקום? המתודולוגיה המחקרית היא איכותנית, וכוללת ראיונות עומק מובנים, ניתוח תוכן איכותני באתר שיווקי ותצפית משתתפת בסדנה רוחנית במדבר. התצפית המשתתפת התקיימה ביישוב הקהילתי "שחרות" שנמצא במדבר הנגב, בסדנה רוחנית שהתפרסה על פני סוף שבוע שלם, במהלכו המשתתפים תרגלו שיעורי יוגה, סדנאות מדיטציה וסדנת צלילים טיבטיים מרפאים. במהלך שהותנו בסדנה זו ביצענו כ4- ראיונות עומק מובנים עם משתתפי הסדנה, כל זאת במטה למנות את תפישת החוויה של המשתתפים בסדנה הרוחנית במדבר. בנוסף קיימנו שלושה ראיונות עומק מובנים עם מפעילי סדנאות רוחניות במדבר, אשר נעשו בבתי העסק שלהם, באזור הנוחות שלהם, במטרה ליצור אווירה נעימה ופתוחה ככל הניתן. בנוסף לניתוח ראיונות אלו שילבנו ניתוח תוכן שיווקי איכותני באתר של חברת "סורנטו" שהינה החברה המובילה בישראל בהפעלת סדנאות רוחניות בארץ ובעולם. כל זאת במטרה למנות את המרכיבים והמאפיינים הייחודיים של סדנאות רוחניות במדבר.

• מיטל חלבי, גל בר אורן וליעם סלמון, שנה ג'. "בחירות אקולוגיות של תיירים בחופשה" (סמינריון, ד"ר אורית אונגר)

  במחקר זה אנו בוחנים את ההשפעה של תפיסות אקולוגיות על בחירת פעילויות אותן מבצעים התיירים במהלך חופשה. שאלת המחקר שלנו היא האם ובאיזו מידה בחירותיו של התייר האקולוגי במהלך הנופש מושפעות משיקולים אקולוגיים? לצורך כך התחלנו בבחינה של ההגדרות בספרות לתיירות ואקולוגיה, מהו המונח ״בת קיימא״, מהו אתר אקולוגי, מה הביקוש לתיירות מסוג זה וכיצד כל אלו משפיעים על התנהגות הצרכנים בזמן חופשה. התנהגויות אלה יכולות לבוא לידי ביטוי בבחירת סוג התחבורה, שימוש במוצרים חד פעמיים, מספר הפעמים המחליפים מגבות בבתי מלון, ייצור פסולת ועוד. בשלב הבא ניגשנו לסקירת הספרות, שבה חיפשנו מחקרים נוספים שעסקו בנושאים דומים. חיפשנו מודלים, הערכות, וממצאים חשובים שעליהם ובעזרתם ביססנו את שאלון המחקר שלנו. בין הממצאים שמצאנו היו בחירות של תיירים אקולוגיים במהלך החופשה, מיהו התייר האקולוגי ה"אמיתי", אילו פעילויות מתפרסמות כאקולוגיות ואילו אקולוגיות באמת, מהן הגישות החדשות באקולוגיה, התנהגויות של תיירים אקולוגיים בחופשה ועוד. בשאלון המחקר הגדרנו את ה"תייר האקולוגי" על פי ההגדרה הבאה: תייר אקולוגי – תייר אחראי באזורים טבעיים, השומר על הסביבה ומשפר את רווחת התושבים המקומיים (האגודה העולמית לתיירות אקולוגית, 2015). השערות המחקר שלנו הן:

  1H: התיירים האקולוגיים יעדיפו להזמין ולשהות במקומות אירוח המזוהים כאקולוגיים על פני מקומות אירוח מסורתיים.

  2H: בזמן החופשה, הבחירות של התיירים האקולוגיים לא יושפעו משיקולים אקולוגיים.

  3H: התייר האקולוגי מוכן לשלם יותר עבור מקום אירוח שמוצג כאקולוגי.

  4H: גיל התייר ישפיע על בחירותיו האקולוגיות. בשלב הבא ניגשנו לבניית והפצת השאלון, בו ניסינו ליצור שאלון קצר מצד אחד, על מנת שיהיה קל לענות עליו ולאסוף נתונים. ומצד שני מקיף על מנת שנוכל לקבל נתונים מעניינים איתם נוכל לעבוד ולנתח. לאחר שהפצנו את השאלונים במשך כשבועיים הגענו לכמות תגובות של 240 משיבים! תקצירי ההרצאות: בשלב הבא, שאנחנו בתחילתו, אנו מנתחים את תשובות המשיבים, ואותם משווים לנתונים שאספנו בספרות במחקרים דומים. כך נגיע לנתונים מעמיקים, שחלקם זהים וחלקם מנוגדים לנתונים שחשבנו שנמצא, ולנתונים עליהם קראנו בספרות.

• יעל בכור ושי עזריאלי, שנה ב'. "השפעתה של אדריכלות על צמיחה כלכלית ופופולריות של יעדי תיירות" (קמפוס מחקר עירוני תל אביב, ד"ר עוזי פרוינד-פיינשטיין)

  כאשר נתבקשנו לבחור נושא לעבודת הקמפוס שלנו, ההחלטה לבחור באדריכלות כנושא המחקר הייתה כמעט טבעית. בתור מי שנהנות מטיול המשלב בתוכו אלמנטים של תרבות והעשרה, אנו רואות את החשיבות המובהקת של אדריכלות בהיבט הזה. החל ממגדל אייפל בפריז, הקולוסיאום והכיכרות ברומא והארמון המלכותי בבודפשט, אדריכלות היא חלק אינטגרלי מתיירות וזו, אינה מתקיימת בלעדיה. הזיקה הגדולה לנושא ולחשיבותו בעינינו סייעה לנו בניסוח שאלות מחקר מעמיקות ורחבות ובנוסף, היוותה גורם מכריע בבחירת אדריכלות והשפעותיה על היעד התיירותי, כנושא המחקר שלנו. את המחקר בנינו משתי שאלות נפרדות, הראשונה שבהן, האם אדריכלות תורמת לפופולריות של יעד תיירותי? שאלה זו מהווה את הבסיס למחקר. כאשר החלטנו שאנו רוצות לבחון את ההשפעות של אדריכלות על תיירות, עלינו לבחון תחילה האם אדריכלות היא אכן גורם משיכה עבור תיירים ובמידה וכן, ניתן יהיה להסיק על כך מסקנות ולהעמיק את השאלה השנייה. השערת המחקר הראשונה סוברת כי קיימת השפעה ישירה ומובהקת של האדריכלות על פופולריות של יעדים תיירותיים. כלומר, כאשר היעד מתאפיין ביותר אתרים ומבנים אדריכליים, כך הוא פופולרי יותר בקרב התיירים. שאלת המחקר השנייה, כיצד אדריכלות כמוקד משיכה תיירותי משפיעה על המאפיינים החברתיים-כלכליים של היעד? שאלה זו מהווה את ההמשך המעמיק של המחקר, שכן ניתן לומר בצורה חד משמעית כי פופולריות של יעד תתרום להיבט הכלכלי שלה ואלו, שני משתנים המתקיימים זה לצד זה בסינרגיה. השערת המחקר השנייה סוברת כי לאדריכלות מפורסמת יש תרומה משמעותית ומוכחת בהיבט הסוציו אקונומי של כלכלת היעד. ככל שהיעד מזוהה יותר עם המבנים והאדריכלות שבו, כך התרומה הכלכלית שלה ליעד תהיה גדולה יותר. על מנת לחקור את שאלות המחקר, עשינו שימוש במתודולוגיה המשלבת שיטת מחקר כמותנית ואיכותנית. ביצענו הפצת שאלונים פרונטלית בעיר תל אביב. את השאלון הפצנו דרך ברקוד המחובר לקובץ .forms Google בנוסף לכך, הדפסנו עותקים קשיחים לטובת משיבים שהזדקקו לכך. על שאלון המחקר שלנו ענו כ100- משיבים, שהתאימו לאופי המחקר ודרישות הגיל שלו. מרבית המשתתפים בסקר היו ישראלים, תושבי מרכז הארץ, בוגרי אקדמיה או בעלי תעודה מקצועית ושכירים במשק. כ73%- ממדגם המשיבים שלנו היו בגיל 31 ומעל, כ70%- מהמשיבים היו נשים. בנוסף להפצת שאלון, ביצענו שני ראיונות, עם שני אנשי אדריכלות ותיקים בתעשייה. ניתוח ממצאי המחקר שלנו העלה ממצאים אשר חיזקו מאוד את טענותינו. מרבית משתתפי הסקר השיבו כי הם חושבים שאדריכלות מהווה סממן זיהוי של ערים מפורסמות ושהם נהנים מלצרוך תוכן תרבותי כתיירים באופן כללי וביקור באתרי אדריכלות מפורסמים באופן נקודתי. יתרה מכך, בהיבט הסוציו-דמוגרפי, מרבית משתתפי הסקר השיבו שהם חושבים שאדריכלות מהווה חלק חיוני ובלתי נפרד מתיירות עירונית ואינה יכולה להתקיים בלעדיה, בנוסף השיבו כי אדריכלות מוצלחת ואיכותית מהווה תרומה לכלכלת היעד התיירותי. כל הממצאים הללו חיזקו את עמדתנו ואיששו את השערות המחקר שלנו, שכן אדריכלות תורמת לפופולריות של היעד התיירותי וכן, לכלכלה של היעד. חשוב לומר, כי באשר לעיר תל אביב הייתה הסכמה פחות רחבה בכל הנוגע לאדריכלות, נראה כי מי שמגיע לעיר תל אביב מבין לעומק את חשיבות האדריכלות ביעד, אך זה אינו גורם המשיכה העיקרי של המבקרים בעיר. את המסקנה הזו איששו שני הראיונות שביצענו, הסוברים כי לעיר תל אביב יש הרבה מאוד פוטנציאל בהיבט הזה, אך הוא אינו קרוב להיות מנוצל עד תום.