מתחם תחנת הרכבת ההיסטורית של צמח

תחנת הרכבת ההיסטורית של צמח

"נוף אחר בקמפוס האקדמי"

אתר תחנת הרכבת ההיסטורית של צמח, הנו חלק בלתי נפרד מקמפוס המכללה האקדמית כנרת והפך להיות היום אחד מאתרי התיירות ההיסטוריים המיוחדים ששוקמו ושוחזרו בסובב כנרת בשנים האחרונות. האתר אשר שחזורו הסתיים באוגוסט 2015, הפך להיות חלק בלתי נפרד מקמפוס דרום של המכללה ובו מתקיימים בכפיפה אחת: מתחם לימודי אקדמי ומרכז מבקרים (פתוח וסגור).                                      הבסיס הרעיוני שעמד מאחורי שחזור המתחם, אותו הובילו: המועצה לשימור אתרים, המכללה האקדמית כנרת ורכבת ישראל היה, לא עוד אתר היסטורי "המצפה" למבקרים בסופי השבוע ובחגים, אלא אתר תוסס המשלב סטודנטים לומדים ומבקרים כאחד לאורך כל השבוע.

הסטודנטים הלומדים במתחם התחנה, מהווים עתודת הדרכה במרכז המבקרים. שילוב זה הינו ייחודי בנוף הקמפוסים האקדמיים במדינת ישראל.

אז מה מיוחד בתחנת הרכבת של צמח בה ההיסטוריה נוכחת בכל פינה?                                                                       תחנת הרכבת בצמח אשר נבנתה על ידי העות’מאנים בתקופתו של הסולטן עבד אלחמיד השני (1900), הינה "תחנת קצה", החשובה מבין תשע התחנות בקו "רכבת העמק" המיתולוגית, (87 ק"מ בין חיפה לצמח) שהייתה סעיף לרכבת החיג'אזית אותה הגו וביצעו העות'מאנים.

סיפורה של תחנת צמח, שזור בסיפורה של "רכבת העמק", שתרמה לפיתוחה של הארץ במחצית הראשונה של המאה ה-20. התחנה הייתה למכולל פיתוח אזורי של סובב כנרת בכלל וההתיישבות בעמק הירדן בפרט. היסטורית התחנה חושפת למבקר, מאבקים בין אומות, מאבקים על דרכים ועוד…

האם ידעת שקרב הפרשים האחרון הלילי האחרון המתועד בהיסטוריה המודרנית התרחש בתחנת צמח? וכיצד ההודים הגנו על עמק הירדן בהדפם הסתערות שבטים בדואים? האם ידעת שיש קשר בין שואת יהודי פולין לתחנה והעליה הבלתי לגאלית דרך היבשה? ומלחמת השחרור? והטנקים הסורים שדהרו בין המבנים לכיוון דגניה והאוצר האבוד הקבור במצולות הכנרת איך הוא קשור לתחנה? מה הייתה אומרת תנועת Me Too" " על "רכבת הרווקות הטבריניות" שיצאה מתחנת צמח לדמשק שמטרת נסיעתן של אותן מאתיים בתולות הייתה למצוא חתנים ברובע היהודי בדמשק? ומה לראשית התעופה בארץ ישראל ולתחנת צמח? ואיך הפסנתר הראשון של דגניה קשור לתחנה?

מה נראה באתר ששחזורו עדיין לא תם?
מספר מוקדי ביקור מרכזיים ניתן לראות באתר: מבני התחנה המשוחזרים, גן זיכרון לפרשים האוסטרליים ובמרכזו פסל של לוחם אבוריג'יני וסוסו, דגם של "קרונוע אווירי" היחיד בישראל          Air Propelled Railcar)), קרון משא ארגזי (חיג'אזי) מקורי, מרכז מבקרים במגדל המים האובאלי ובו תערוכה וסרטון (עברית אנגלית), תצפית על סובבן הקטרים (Turntable) הטורקי היחיד בישראל, מיכלי מזוט תת קרקעיים ומגדל.  עוד באתר מסבירנים קוליים (בשתי שפות).

מהן הפעילויות המתקיימות באתר מלבד הפעילות האקדמית המתרחשת במבני התחנה?

  • ביקורי אלפי מבקרים לאורך השנה (הנחשפים מלבד לסיפור ההיסטורי גם ל"סיפורה של המכללה"). המדריכים באתר: סטודנטים ומתנדבי שימור אתרים מהאזור.
  • טקס זיכרון שנתי לפרשים האוסטרלים המשותף למכללה ולשגרירות אוסטרליה בישראל.

בטקס משתתפים: נציגי משרד החוץ, נספחים צבאיים ושגרירים מהמדינות: אוסטרליה, אנגליה, הודו, גרמניה, קנדה ובשנה הקרובה תצטרפנה: טורקיה, ניו זילנד, אטליה וארה"ב. השנה נציין ב 21.9.22 104 שנים לקרב הפרשים בטקס הזיכרון השנתי.

  • "שבת ישראלית", פתיחת האתר בסופי שבוע (שישי / שבת) חינם לבקרים כולל הדרכות, במימון משרד התרבות והספורט והמועצה לשימור אתרים. בתשעת חדשי הפרויקט ביקרו באתר בסופי שבוע למעלה מ 4,000 מבקרים שנחשפו לאתר ולמכללה.

 

  • האתר במסגרת תכנית לימודי הגיאוגרפיה לכיתות יסוד הוגשה ואושרה על ידי משרד החינוך ותחל לפעול בשנה"ל תשפ"ג.
  • שיתוף פעולה עם ה Australian War Memorial אחד ממוזיאוני המלחמה וההנצחה הגדולים בעולם. שיתוף פעולה המלווה על ידי פרופ' חזי ישראלי.
  • עוד מציע האתר: מרחב בריחה – "המציאות עולה על כל קרון" / "סיור מזמר" ופעילויות נוספות בחגים.

בשנה החולפת: שופץ הקרון הארגזי חיג'אזי בתחנה, נבנה בניית דגם "הקרונוע האווירי" (יחיד בישראל).

ומה הלאה?

  • המשך פיתוחו הפיסי של האתר: שחזור מחסן הסחורות וליעד את המשוחזר לכיתות לימוד ואולם הנצחה וזיכרון ללוחמי האנז"ק שנפלו בקרב על התחנה, סובבן הקטרים, מגדל המזוט ועוד..
  • המשך שילובה של האקדמיה במתחם.
  • הגברת השיווק והרחבת מעגל המבקרים.

יש לאן לשאוף…

רק התחלנו לעלות על הפסים!

רגע ההסתערות, מתוך טקס הזכרון לפרשים האוסטרלים (צילם זיו א')
רגע ההסתערות, מתוך טקס הזכרון לפרשים האוסטרלים (צילם זיו א')
צריף הנוסעים ומבנה המנהלה
צריף הנוסעים ומבנה המנהלה
התחנה בעת הכיבוש הבריטי (צילום מוזיאון המלחמה בקנברה)
התחנה בעת הכיבוש הבריטי (צילום מוזיאון המלחמה בקנברה)

הפרשים הסתערו בחשיכה

מתעניינים/ות בלימודים באקדמית כנרת?

מלאו את פרטיכם/ן ויועץ לימודים יחזור אליכם בהקדם!