מתעניינים/ות בלימודים במכללה האקדמית כנרת?

    שנתון

    ראש המחלקה
    ד"ר ראובן גפני

    ראש תכניתM.A.  בלימודי ארץ ישראל
    ד"ר יעקב אשכנזי

    חברי הסגל האקדמי

    פרופ' חבר
    פרופ' נמרוד לוז

    מרצה בכיר
    ד"ר מיכאל אזבנד, ד"ר יעקב אשכנזי, ד"ר גיורא גודמן, ד"ר ראובן גפני, ד"ר חיה כץ

    עמיתי הוראה
    פרופ' מרדכי אביעם, פרופ' חיים בן דוד, ד"ר נעמה בן-זאב, ד"ר אופיר עבו, ד"ר דינה שלם, פרופ' אלון קדיש

    רכזת המחלקה
    גב' לילי קדם
    טל: 046653728
    פקס: 077-5653728
    שעות הקבלה: ימים א-ה: 09:30-12:00; 13:30-15:00
    במרכז ללימודי ארץ ישראל, במתחם תחנת הרכבת ההיסטורית בצמח
    דוא"ל: lily@kinneret.ac.il

    תכנית הלימודים לתואר שני (M.A.) בלימודי ארץ-ישראל

    מטרת הלימודים

    מטרת התכנית לתואר שני בלימודי ארץ-ישראל היא לרכוש תובנות וכלים מתקדמים, המסייעים  לתלמיד במחקר אקדמי ויישומי בתחום נופי התרבות והחברה בארץ-ישראל בעת העתיקה ובעת החדשה. כן נכללים ביעדי התכנית העשרת מורים, מורי דרך, מדריכים בגופי הטבע והסביבה ובתחומי התרבות החומרית של ארץ-ישראל, והעמקת ההיכרות של קבוצות יעד אלה עם השפעתו של האדם על הנוף הפיזי והאנושי של הארץ. כל זאת, תוך יכולת לנתח באופן מעמיק ועצמאי את התהליכים והתופעות השונות, ולהנחיל את הידע והכלים הנרכשים במסגרת הלימודים לקבוצות אוכלוסייה רחבות. הכלים הנרכשים בלימודים מאפשרים לבוגרים להמשיך בעבודה מחקרית במסגרת לימודי התואר השלישי באוניברסיטאות המחקר (לאחר השלמת עבודת תזה, כמקובל).

    מבנה תוכנית הלימודים

    בתכנית הלימודים מוצעות שתי מגמות לימוד: נופי תרבות וחברה בעת העתיקה, ונופי תרבות וחברה בעת החדשה. הסטודנטים ילמדו 40 נ"ז במשך ארבעה סמסטרים (שנתיים) לפי החלוקה הבאה: שני קורסי חובה  (4 נ"ז) בשנה א'; שלושה קמפוסים מחקריים – שניים במגמה הראשית ואחד במגמה המשנית (6 נ"ז); תשעה קורסי בחירה – שישה במגמה הראשית ושלושה במגמה המשנית (סה"כ 18 נ"ז). כמו כן, במהלך הלימודים יכתבו הסטודנטים שתי עבודות סמינריוניות במגמה הראשית ועבודה אחת במגמה המשנית (סמינריון אחד לפחות בשנה – 12 נ"ז סה"כ). בקמפוסים המחקריים יחויבו הסטודנטים במחקר פעיל על פי נושאי הקמפוס. בקורסי הבחירה הסטודנטים יהיו חייבים במטלות, כמפורט בסילבוס של כל קורס. כמו כן ישתתפו הסטודנטים בסמינר המחלקתי שיתקיים אחת לחודש ויארח מרצים אורחים, הסמינר יתקיים באותו חלון זמן של קורסי החובה בשנה א.

    עם תום הסמסטר האחרון ייבחנו הסטודנטים בבחינת גמר. במסגרת זו ייבחנו הסטודנטים בשני נושאים מהמגמה הראשית ובאחד מהמגמה המשנית. הבחינה תחובר ותיבדק בידי מורי התכנית, וציון הבחינה יהווה 18% מהציון הסופי של התואר.

    פירוט מבנה תכנית הלימודים:

    מגמה סיווג הערות נ"ז שש"ס אחוז מהציון הסופי
    חובה סמינר מחלקתי הרצאות מחקריות של מורי המחלקה ושל חוקרים אורחים ממוסדות אקדמיים בארץ ובחו"ל     ללא נ"ז וללא שעות
    חובה 0257021-00 מתודולוגיות ופרדיגמות במחקר רגיונאלי 2 2 1
    חובה 0257031-00 כתיבה וקריאה מדעית 2 2 1
    מגמה ראשית קמפוסים מחקריים שני קורסי מחקר שדה בהם יקיימו הסטודנטים מחקר פעיל. 4 4 6
    סמינריונים שני קורסי סמינריון שבהם יכתוב הסטודנט עבודה סמינריוניות 8 8 30
    קורסים שישה שיעורים בהם ישתתף הסטודנט השתתפות פעילה על פי סילבוס הקורס 12 12 18
    מגמה משנית קמפוס מחקרי קורס מחקר שדה בו יקיימו הסטודנטים מחקר פעיל 2 2 3
    סמינריונים קורס סמינריון אחד בו יכתוב הסטודנט עבודה סמינריוניות 4 4 15
    קורסים שלושה שעורים בהם ישתתף הסטודנט השתתפות פעילה על פי סילבוס הקורס 6 6 9
    בחינת גמר בחינת גמר בחירה של שלושה נושאים, שניים במגמת ההתמחות הראשית 17
     

     

    סה"כ   40 40 100
    • סיורים: במהלך הלימודים ישתתפו הסטודנטים בסיורים, המהווים חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים ומותאמים לתכני הלימודים בקורסים השונים. ההשתתפות בסיורים היא חובה. הסיורים נערכים על פי רוב בימי חמישי (שבהם אין מתקיימים במחלקה לימודים אחרים). הסטודנטים מתבקשים לקראו בעיון את תקנון הסיורים של המחלקה ולחתום עליו בראשית כל שנת לימודים. במהלך הקורסים יתקיימו במידת האפשר סיורים קצרים רלבנטיים באזור הקרוב למכללה על הסיורים תבוא הודעה מראש.

    זמני הלימוד ומקומות הלימוד

    • הקורסים הנערכים בכיתה מתקיימים במתחם המחלקה ללימודי א"י, בתחנת הרכבת ההיסטורית של צמח, בימי רביעי, בשעות 19:30-08:00.
    • לימודי השדה הנערכים מחוץ לקמפוס (סיורים, קמפוסים מחקריים) יתקיימו בדרך כלל בימי חמישי, או בזמנים אחרים – בתיאום מראש.

    תנאי הקבלה ללימודים

    לתכנית יתקבלו – ללא צורך בהשלמות כלשהן – בוגרי תואר ראשון בלימודי ארץ-ישראל מהמכללה האקדמית כנרת, או ממוסדות אחרים בהם נלמדת תכנית לתואר ראשון בלימודי ארץ-ישראל, שסיימו את לימודי התואר הראשון בציון ממוצע "טוב" (80 לפחות).

    כן יתקבלו בוגרי תואר ראשון בתחומים קרובים: גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה, היסטוריה, מקרא, שסיימו את לימודיהם לתואר הראשון בציון ממוצע "טוב" (80 לפחות). מועמדותם של בוגרי תואר ראשון בתחומי דעת אחרים תתאפשר לאחר ראיון אישי עם ראש התכנית ובניית תכנית לימודי השלמה מתאימה.

    לימודי השלמה

    בוגרים שלא למדו לימודי ארץ-ישראל לתואר ראשון יחויבו בהשלמת קורסי מבואות הניתנים במסגרת לימודי התואר הראשון במחלקה (דרישות קדם). מספר קורסי ההשלמה לא יפחת מ- 8 ש"ס ולא יעלה על 16 ש"ס. לא יינתנו נקודות זיכוי לקורסי השלמה. תכנית ההשלמה תקבע לכל מועמד באופן אישי, בידי ראש התכנית  לתואר שני, ובהתייעצות עם חברי ועדת התואר השני.

    מורי דרך מוסמכים יהיו פטורים מלימודי השלמה

    תנאי המעבר משנה לשנה

    על הסטודנט להשיג ציון של 75 פחות בכל הקורסים שבהם השתתף בשנה א'.

    תנאי סיום הלימודים בתכנית

    על הסטודנט להשלים את כל חובות הלמידה. בקורסי הבחירה /קמפוסים מחקריים עליו להגיע לממוצע שלא יפחת מ- 70,  ציון עובר בעבודה סמינריונית לא יהיה פחות מ-75 .

    זכאות לתואר

    סיום כל החובות האקדמיות של התכנית בציון ממוצע של 75 לפחות, ציון בבחינת הגמר של 75 לפחות, צבירת 40 נ"ז הנדרשות על פי תכנית הלימודים המפורטת בסעיף 10 להלן.

    • כל סטודנט ב-A. במחלקה ללימודי ארץ ישראל חייב בקורס אנגלית במשך לימודיו בתואר

    פירוט תכנית הלימודים לתואר שני שנים א' וב' (תשפ"ג)

    קוד הקורס שם הקורס סוג הקורס מגמה סמסטר נ"ז שש"ס
    0257041-00 סמינר מחלקתי

     

    סמינר מחלקתי חובה כללי   ללא  
    0257021-00 מתודולוגיות ופרדיגמות במחקר רגיונאלי

     

    חובה – עבור מתחילי תשפ"ג חובה

     

    א 2 2
    0257031-00 כתיבה וקריאה מדעיתM.A

     

    חובה – עבור מתחילי תשפ"ג חובה

     

    ב 2 2
    0258136-00 סוגיות נבחרות: חברה דת ונוף סמינר

     

    עת עתיקה שנתי 4 4
    0258236-00 מבני ציבור בגליל ובגולן בתקופה הרומית סמינר עת עתיקה שנתי 4 4
    0258019-00 הכפר היהודי בגליל ובגולן קמפוס מחקרי עת עתיקה א 2 2
    0258029-00 סוגיות נבחרות בחקר ממלכת יהודה: שפלה, הר ומדבר קמפוס מחקרי עת עתיקה ב 2 2
    0258071-00 קריאה מודרת ביוסף בן מתיתיהו: טקסט וראליה  ארץ ישראלית קורס

    בחירה

    עת עתיקה א 2 2
    0258151-00 הנבטים מראשית הופעתם עד שלהי העת העתיקה קורס בחירה עת עתיקה ב 2 2
    0258161-00 דרכים עתיקות בארץ ישראל בתקופות הנעלמות קורס בחירה עת עתיקה א 2 2
    0258211-00 פלסטינה סקונדה : סיפורה של פרובינקיה רבת –זהויות קורס בחירה עת עתיקה א 2 2
    0258241-00 עידן האימפריות : יהודה תחת אשור, בבל ופרסם קורס בחירה עת עתיקה א 2 2
    קוד הקורס שם הקורס סוג הקורס מגמה סמסטר נ"ז שש"ס
    0259166-00 מעימות לאומי למפה התיישבתותית

     

    סמינר עת חדשה שנתי 4 4
    0258136-00 סוגיות נבחרות : חברה, דת ונוף- סמינר עת חדשה שנתי 4 4
    0259029-00 ירושלים בירת השלטון הבריטי

     

    קמפוס

    מחקרי

    עת חדשה א 2 2
    0259209-00 שמים את האוכל על השולחן: מזון וחברה בישראל

     

    קמפוס מחקרי עת חדשה ב 2 2
    0259071-00 קדושה, דת ומודניות במרחב הישראלי

     

    קורס

    בחירה

    עת חדשה ב 2 2
    0259081-00 צבא, חברה ותקשורת במדינת ישראל קורס בחירה עת חדשה א 2 2
    0259111-00 גיאופוליטיקה של משאבי המים באזור הירדן והכנרת קורס בחירה עת חדשה ב 2 2
    0259181-00 מלחמת העצמאות

     

    קורס בחירה עת חדשה א 2 2
    0259191-00 היסטוריה חברתית : של הפלסטינים 1966-1900 קורס בחירה עת חדשה ב 2 2

    רשימת הקורסים לתואר שני בשנה"ל תשפ"ג

    קורסי חובה

    מתודולויות ופרדיגמות במחקר רגיונאלי – קורס חובה

    בנאום ההקמה של המחלקה ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה, בשנת 1974, אמר פרופ' יהושע בן אריה – מבכירי הגיאוגרפים ההיסטוריים באקדמיה הישראלית כך:
    "הניגוד הרב שבין תרבויות העמים שאכלסו את ארץ-ישראל בתקופות השונות מביא אף לכך שכלי הלימוד של כל תקופה: השפות , המקורות הראשוניים והידיעה הכללית של תרבות אותה תקופה, הם כה שונים , עד שכמעט בלתי אפשרי הוא לאדם אחד להשתלט על כולם. ספק הוא, על כן, לדעת רבים, אם בכלל טוב נעשה באם נדרוש ידיעה כללית לכל אורך תקופות ההיסטוריה מהתלמיד הבא ללמוד את תולדות הארץ בה אנו חיים . האם לא נחנכו בצורה כזו ל "שטחיות' באוניברסיטה שמטרתה חייבת להיות , בראש וראשונה , חינוך ללימוד "מדעי מעמיק"?אלה זו שהעלה בן אריה ליוותה את 'לימודי ידיעת הארץ' מיומה הראשון של האוניברסיטה העברית, שבה הוחלט אחרי שנים לא מעטות של הוראת התחום-לא תחום הזה, שלא להקים מחלקה ללימודים רגיונאליים של ארץ-ישראל אלא לשלב את תחום ידיעת הארץ בחוגים הדיסציפלינאריים שקמו באוניברסיטה. ב1974, כאמור, נפתח חוג אינטר-דיסציפלינארי ללימודי ארץ-ישראל ובכך נסגר המעגל שראשיתו, כאמור, בימיה הראשונים של האקדמיה העברית.
    מהו מחקר רגיונאלי? האם ניתן "לדעת את הארץ" בניתוק מסביבתה? האם יש קשר רגיונאלי בין התהליכים החברתים והתרבותיים שעברו על תושבי הארץ לבין נופיה הפיזיים? האם אלה מכתיבים תרבות ייחודית למרחב הזה או שהיווצרותו כמרחב לימוד ומחקר נפרד היא מלאכותית ומגמתית? ואם כך הוא, מה עומד מאחורי הגדרתו ככזה? מה הופך את השטח שבין הים למדבר ובין הרי הלבנון לסיני ליחידה גיאוגרפית הראויה למחקר רגיונאלי? מה בין ארץ-ישראל כרגיו לבין סוריה, או הלבאנט? בשאלות אלה ואחרות נעסוק בקורס המבוא הזה, תוך קריאת מספר מאמרים פרי עטם של מרצי התכנית.

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70
    א'  0257021-00 ד"ר יעקב אשכנזי  ד' 19:30-18:00

    כתיבה וקריאה אקדמיתM.A.  – קורס חובה

    כתיבה היא אחת הפעולות האנושיות הנשגבות ביותר. פעמים רבות יתארו אותה כמלאכה בלתי אפשרית, תובענית, קשה תמיד ומאתגרת בכל פעם מחדש. הנריק איבסן, מחזאי נורבגי, כתב בשעתו: "לכתוב, משמע להעמיד עצמך למשפט".
    מטרת הקורס היא לרענן עבור הסטודנטיות והסטודנטים בתכנית הלימודים לתואר שני בלימודי ארץ-ישראל את יסודותיה של החשיבה אקדמית ולרענן את ההיכרות וההבנה של  דרכי הכתיבה המדעית. כיצד כותבים עבודה אקדמית? איך מתחילים בכלל? כיצד נעשה המעבר מרעיון ומחשבה לאיסוף הנתונים, גיבוש המתווה של העבודה, כתיבה והגשת עבודה על פי הכללים המקובלים, שימוש במקורות ראשוניים ומשניים וציטוטם בהתאם לקריטריונים אקדמיים?

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ק / 70
    ב' 0257031-00  ד"ר יעקב אשכנזי  ד' 19:30-18:00

    סמינר מחלקתי

    הסמינר המחלקתי הוא מפגש חודשי שיתקיים לאורך כל שנת הלימודים הראשונה ובו יחשפו תלמידי התואר השני לעולם המחקר בתחומי ארץ-ישראל תוך היכרות עם הדיסציפלינות השונות העומדות בבסיסו ועם מגוון כלי למידה. סדנאות מתודולוגיות של מורי הקורס, הרצאות נבחרות של מרצי התוכנית ושל חוקרים אורחים ממוסדות אחרים להשכלה גבוהה בארץ, מפגשי חוקרים בנושאים שונים תחת התמה  "טקסט וקונטקסט".

    0257016-00 ד"ר יעקב אשכנזי  מפגש חודשי – קורס ללא נ"ז

    מגמת נופי תרבות וחברה בעת העתיקה

    סמינרים בעת העתיקה

    סוגיות נבחרות: חברה דת ונוף

    הסמינריון הינו סמינריון תמאטי שיעסוק ביחסי הגומלין בין החברות האנושיות שפעלו במרחב הארץ-ישראלי עולמן הרוחני-תרבותי וביטוייו החומריים. במהלך הקורס נתמקד בסוגיות היסטוריות שונות, נעיין במקורות הראשוניים המהווים פלטפורמה אמפירית למחקר שלה ונלמד כיצד מתייחסים החוקרים המודרניים אל הסוגיות הללו. הסוגייה שתידון בכיתה תתחיל מטקסט שייקרא וינותח בכיתה, תמשך בהכרת הביטויים הנופיים של הטקסט הזה ותסתיים בקריאת מחקרים העוסקים בטקסט ובסוגיות הנידונות הנגזרות ממנו. הסוגיות תילקחנה מנקודות שונות בלוח הכרונולוגי של הארץ – מהתנ"ך עד הפלמ"ח – והם יוצגו בפירוט בסילבוס של הקורס, כך שסטודנטים יוכלו להשתמש במודלים התיאורטיים שנציג ובעבודה המתודולוגית שנעשה בכיתה כדי לעסוק בעצמם במחקר אישי – הלוא היא העבודה הסמינריונית שתוגש בשלושה שלבים: בחירת נושא, תיחומו ומיון המקורות והמחקרים המתאימים לו; הצגת הנושא בכיתה ברפראט והגשת העבודה השלמה (שגם היא תיעשה בשני שלבים: פרק כתוב, ועבודה מלאה).
    4 ש"ס / 4 נ"ז / ס' /75
    ש'  0258136-00 ד"ר יעקב אשכנזי ד' 11:30-10:00

    מבני ציבור בגליל ובגולן בתקופה הרומית

    בתקופה הרומית חיו בגליל ובגולן קבוצות אתניות ודתיות שונות. ניתן ללמוד על החברה בצפון והיחסים ביניהם דרך המבנים השונים ובמיוחד מבני הציבור, הפולחן והדת. הסמינר יתמקד במבני ציבור השונים (עירוניים וכפריים) בצפון הארץ בתקופה הרומית. במהלך הקורס נסקור את האתרים המרכזיים שבהם יש שירידם של מבני ציבור מהתקפה הרומית. נלמד על המקדשים המפוארים של האוכלוסייה הפגאנית בתקופה הרומית ונבחון את הסוגים השונים של בתי כנסת שהתגלו בגליל ובגולן וגם מבנים של הנוצרים המקומיים. הדיונים יתבססו על לימוד משווה של השרידים הארכיאולוגיים והמקורות בני-הזמן (ספרות היסטורית, ספרות חז"ל וכו'). נושאים מרכזיים כוללים: ניתוח אדריכלי של המבנים, מקומם של המבנים בתכנית הישובים,  ההשוואה בין העיר לכפר, מקורותיהם האדריכליים והשפעות האמנותיים השונים.
    4 ש"ס / 4 נ"ז / ס' / 75
    ש' 0258236-00 ד"ר מיכאל אזבנד  ד' 17:30-16:00

    קמפוסים מחקריים

    הכפר היהודי בגליל ובגולן – קמפוס מחקרי

    בקמפוס מחקרי זה נצא לכמה אתרים ארכיאולוגים בהם התבצעו חפירות חלקיות בשרידי כפרים יהודים בגליל ובגולן. נכיר את השרידים ונלמד לזהות את חלקי הכפר גם על פי השרידים החפורים וגם על פי אלו שטרם נחפפרו. נכיר את טיפוסי הבנייה הפרטית, נעסוק בקשר שבין המבנים לבתי הכנסת, בינם לבין המקוואות ובינם לבין מתקני הייצור. במקומות שניתן, נשווה את הממצא לתיאורים הספרותיים. חלק מהביקור באתרים יעשה בעבודה עצמית של הסטודנטים. באופן חריג, תידרש הקריאה במקורות רק לצורך עבודת הסיכום ולא ליציאה לסיורים.

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70
    ב' 0258019-00 פרופ' מרדכי אביעם – 3 ימי סיור – מועדי הסיורים מופיעים בלוח הסיורים

    סוגיות נבחרות בחקר ממלכת יהודה: שפלה, הר ומדבר- קמפוס מחקרי

    במסגרת הקמפוס יתוודעו הסטודנטים לסוגיות הנמצאות כיום בחזית המחקר העוסק בממלכת יהודה מכינונה בראשית המאה העשירית לפנה"ס ועד לחורבנה בשנת 586 לפנה"ס. המתודה שנבחרה תאפשר להדגיש את ההיבטים הרגיונליים שאינם באים לידי ביטוי בשיעורים פרונטליים. כל יום סיור יוקדש לאזור גיאוגרפי אחר ובמהלכו הסטודנטים יעסקו בסוגיה מרכזית הקשורה במיקומו במרחב היהודאי. היום הראשון יוקדש לשפלה ובמהלכו נדון בשאלה מתי הפכה השפלה לחלק מן הממלכה. בנוסף, נסקור את התהליכים שאפיינו את התפתחותו של האזור עד לחורבנו בשנת 701 לפנה"ס בעקבות מסע סנחריב. היום השני יוקדש לאתרי ההר ובראשם ירושלים בירת הממלכה. במסגרת יום זה נעסוק גם במאפייני ההתיישבות בהר. ואילו היום האחרון יתמקד בבקעת באר שבע תוך דגש על מקומו של המסחר הבינלאומי בהתפתחותו של האזור (ובכלל זה הסחר בנחושת).

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70
    א' 0258029-00  ד"ר חיה כץ – 3 ימי סיור – מועדי הסיורים מופיעים בלוח הסיורים

    קורסי בחירה בעת העתיקה

    קריאה מודרכת בכתבי יוסף בן מתתיהו: טקסט וריאליה ארץ ישראלית ארץ-ישראל

    בקורס זה יכירו הסטודנטים את כתביו של יוסף בן מתתיהו בדרך בלתי אמצעית, תוך קריאת פרקים נבחרים שדרכם משתקפת הראליה של ארץ ישראל הקדומה. הפרקים שיבחרו יעסקו בתיאורי נוף הארץ, תיאורי ערים ומבנים ואירועים שלהם יש השתקפות בממצא הארכיאולוגי שנחפר במשך השנים. הממצא הארכיאולוגי יוצג במצגות ובעיון בספרים ובמאמרים.

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
    ב' 0258071-00 פרופ' מרדכי אביעם ד' 09:30-08:00

    הנבטים מראשית הופעתם ועד שלהי העת העתיקה

    באין מקורות היסטוריים נבטיים ראשיתם ומוצאם של הנבטים עדיין לוט בערפל. הקורס יעסוק בדעות השונות במחקר לראשית הופעתם וצורת התגבשותם לממלכה במהלך התקופה ההלניסטית. נרחיב בנושא של סחר הבשמים הערבי בו השתתפו הנבטים ונעקוב אחרי ראשיתו ערב הקמת הממלכה הנבטית. נלמד על השרידים הארכיאולוגיים של הנבטים בבירת פטרה וכן באתרים נוספים במרחבי הממלכה. ננסה להבין עד כמה המשיכה האומה והתרבות הנבטית להתקיים גם אחרי הכיבוש הרומי בשנת 106 לספירה ונעקוב אחרי התהליכים העוברים על הישובים הנבטים במרחב פטרה ובהר הנגב עד שלהי העת העתיקה.

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
    ב' 0258151-00                   פרופ' חיים בן דוד ד' 13:30-12:00

    דרכים עתיקות בארץ-ישראל בתקופות העלמות

    מערכת הכבישים הרומית בארץ ישראל כללה למעלה מ-1500 ק"מ של כבישים סלולים ומאופיינת בבניה ועמודי מיל. מערכת זו כיסתה את השרידים של מרבית הדרכים מהתקופות הקודמות לה והאפילה על מערכת הכביש המאוחרת לה מימי הביניים. בקורס נעסוק במערכת הדרכים בארץ ישראל וסביבתה הקרובה למן התקופה הכקוליתית ועד ימי הורדוס וכן בכבישים של התקופה המוסלמית, הממלוכית העותמנית והבריטית.

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
    א 0258161-00  פרופ' חיים בן דוד ד' 13:30-12:00

    פלסטינה סקונדה: סיפורה של פרובינקיה רבת זהויות

    הפרובינקיה פלסטינה סקונדה נוסדה בראשית המאה החמישית לסה"נ על שטחי הגליל המזרחי, דרום הגולן, אגן הירמוך ועמק הירדן בואך בית שאן – הלוא היא סקיתופוליס – שגם הייתה בירתה. נסיבות הקמתה של הפרובינקיה לוטות בערפל וחידה זו תהיה הבסיס שממנו נצא למסע שלנו במרחבים של הפרוניקיה הקטנה הזו, שמכללתנו מצויה ממש במרכזה. ראשית נעמוד על המאפיינים הגיאוגרפיים וההיסטוריים של המרחב שהפך לפרובינקיה ונבחן את המורשת העתיקה שאפשר ועמדה בבסיס הגדרת תחומה וגבולותיה; לאחר מכן נכיר את האוכלוסייה המורכבת והמגוונת של הפרובינקיה הזו, את המאפיינים של חיי היום-יום שלה ובעיקר את מערכת היחסים המיוחדת שהתפתחה בין הישויות הדתיות והאתניות שחיו בתחומיה – בערים (טבריה, ציפורי, בית שאן, פלה, גדרה, היפוס-סוסיתא ועוד) ובכפרים (כפר נחום, כורסי, בית ציידא, חספין ועוד). נלמד כיצד כל אחת מהקבוצות – פגאנים-שומרונים-יהודים ונוצרים – עיצבו את חייהן, איזו מורשת הן גיבשו לעצמן וכיצד התמודדו עם המורשת של הקבוצות האחרות.

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
    א 0258211-00 ד"ר יעקב אשכנזי ד' 15:30-14:00

    עידן האימפריות: יהודה תחת אשור, בבל ופרס

    במשך 400 שנה התקיימה יהודה תחת שלטון אימפריאלי. בתחילה תחת אשור ולאחר מכן תחת בבל והאמפריה האחמנית. במסגרת הקורס נעסוק בפרק זמן זה שראשיתו בשליש האחרון של המאה השמינית לפנה"ס עם כניסתה של יהודה בעול האימפריה האשורית וסופו בכיבושי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס. במסגרת קורס זה נציג את ציר הזמן והאירועים המרכזיים שאירעו בפרק זמן זה ובמקביל נעסוק בניתוח תהליכי המשכיות ושינוי שחלו ביהודה בין ראשית השלטון האשורי ועד לסוף התקופה הפרסית. תהליכים אלו יבחנו על ידי יצירת "חתכים רוחביים" בנושאים כגון: תרבות חומרית, לשון, זהות, דת ומנהל.

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70
    א' 0258241-00 ד"ר חיה כץ ד' 11:30-10:00

    מגמת נופי תרבות וחברה בעת החדשה

    סמינרים בעת החדשה

    מעימות לאומי למפה התיישבותית

    במהלך הסמינר תיבחן האופן שבו תוכננה ועוצבה המפה היישובית היהודית בארץ ישראל, מאז המחצית השנייה של המאה הי"ט ועד לעשרות השנים האחרונות. זאת תוך התייחסות ממוקדת להשלכות שהיו לעימות היהודי-פלסטיני על עיצובה של המפה; לאופן שבו השפיעו התפתחותו של העימות ועצמתו של בחירת אתרי ההתיישבות היהודית וסוגיה; לנקודות שבר בעיצוב המפה היישובית, וביניהן מאורעות תרפ"ט, המרד הערבי, מלחמת העצמאות, מלחמת ששת הימים ותכניות פינוי היישובים; ולשיח הציבורי העוסק בסוגיה זו לאורך השנים.
    במסגרת זו, ייבחנו גם הגורמים שהביאו לשינויים תקופתיים באסטרטגיה היישובית היהודית בארץ, לפתרונות יישוביים נקודתיים שהוצעו לנוכח אתגרים ספציפיים, ולאופן שבו משקפת המציאות העכשווית את ההחלטות הראשוניות וההיסטוריות על עיצובה של המפה, לאורך מאה וחמישים השנים האחרונות.

    4 ש"ס / 4 נ"ז / ס' / 75
    ש' 0259166-00 ד"ר ראובן גפני ד' 15:30-14:00

    קמפוסים מחקריים

    ירושלים בית השלטון הבריטי – קמפוס מחקרי בעת החדשה

    מטרת קמפוס זה היא בחינת מעמדה המיוחד של ירושלים בתקופת המנדט כבירת השלטון המנדטורי. במסגרת זו ייבחנו הקמתן ופעולתן של מוסדות השלטון הבריטי בירושלים וכן ההשפעה של השלטון הבריטי על אופי הצמיחה האורבאנית, הדמוגרפית והתרבותית של העיר, ועל הקהילות השונות החיות בה. כמו כן, יידון האתגר שהעמידו לשלטון הבריטי הקהילה הערבית והקהילה היהודית, גם במתחים האתניים שביניהן וגם בפעולה האלימה שלהן בתקופות מרד ומרי כנגד שלטון המנדט.

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70 – הקורס ילמד בשפה האנגלית
    ב'  0259029-00 ד"ר גיורא גודמן  – 3 ימי סיור – מועדי הסיור מופיעים בלוח הסיורים

    שמים את האוכל על השולחן: מזון וחברה בישראל

    אוכל אינו רק צורך ביולוגי אלא חלק מרכזי בתהליך היצירה החברתית, ביטוי מורכב לתרבות ומרחב של מאבקים והסכמות. אוכל הוא מרחב רווי סמלים, פוליטיקה, ביטויים לעצמי, לקבוצתי לדתי ועוד. אוכל הוא גם משאב מרכזי בתהליכי יצירת האומה והלאומיות. מהו הקשר בין לאומיות כתהליך חברתי ופוליטי ויצירת הישראליות לאוכל? כיצד מבטא האוכל שאנו אוכלים תהליכים חברתיים תרבותיים כלכליים פוליטיים מקומיים וגלובליים? בקמפוס זה ישמשו אותנו האוכל ותרבות האכילה בישראל כנקודת יציאה לדיון ביקורתי בתופעות רבות ומגוונות בחברה הישראלית כיום: שגעון החומוס, חגים וצומות, גלובליזציה ומקומיות, מסעדות שף ומסעדות מזון מהיר, תעשיית המזון והשפעותיה, תוכניות וספרי בישול, קונפליקטים קולינריים בין מדינה למיעוטים, סוגיית הכשרות, על האש ביום עצמאות ועוד ועוד. במהלך ימי הקמפוס נתוודע לאוכל כמרחב דינמי מפתיע, פוליטי אישי וחברתי ונושא מורכב דרכו ניתן ללמוד רבות עלינו, על יחסי אדם-סביבה, אדם-קהילה ובהקשר שלנו על תהליך עיצובה של הישראליות.

    א' 0259201-00 פרופ' נמרוד לוז – 3 ימי סיור – מועדי הסיור מופיעים בלוח הסיורים

    קורסי בחירה  בעת החדשה

    קדושה , דת ומודרניות במרחב הישראלי

    המאה העשרים ואחת כבר אופיינה כמאה של שיבתה של הדת. ואכן אנו רואים מגוון  מקרים, מרחבים, ופעילויות פוליטיות וחברתיות, שניתן להגדירן כדתיות, אשר מעצבים ומשפיעים על המרחב הישראלי. סוציולוגים סברו שבעידן המודרני עתידה המחשבה הדתית להעלם מהעולם ולמולה תעלה מחשבה רציונלית, חופשית, מדעית. האדם המודרני יהיה, לפיכך, משוחרר מהדת. אך התיאורטיקנים הקלסיים שגו בכך שלא צפו את חזרתה (אם אי פעם נעלמה כלל?) של הדת לחיים הפרטיים והציבוריים. הגישה הרווחת כיום רואה במודרניות ודווקא תחת כנפיה של מדינת הלאום זירה ובה מאפיינים חדשים שמאפשרים חיזוקה של הדת ופריחתה. אנחנו מצויים לפיכך בעידן של חדשנות דתית ושלל תופעות חדשות הקשורות בדת בישראל.
    במסגרת קורס זה נבחן יחד תופעות דתיות שונות, יצירת זירות חדשות, הופעת מרחבים מקודשים חדשים, ויחסי דת-מדינה-חברה במרחב הישראלי. נעסוק בתחילה בהבנה של מאפייניו הדתיים של העידן הנוכחי למול התיאוריות הקלסיות ביחס לדת, נדון בתופעה המודרנית והפוסט מודרנית ונעסוק בעיקר דרך הטיפול בקדושה בחיינו בשובה של הדת למרחבים הציבוריים. נבחן מקומות קדושים חדשים, תופעות של חסידות דתית ואתגרים שונים לפתחה של מדינת ישראל כמדינת לאום חילונית מהזירה הדתית. נעסוק בעידן הנוכחי "כשדה פורח לחדשנות דתית", עידן בו משולבים מיסטיקה, מאגיה, פונדמנטליזם ועוד ביחד עם חדשנות דתית עם טכנולוגיה מתקדמת, מדע ופוליטיקה. דרך ההתמקדות במרחבים מקודשים ובקדושה הפורצת לחיינו במדינת ישראל נבחן ונסקור תופעות אלו בישראל 1948 ועד לזמן הנוכחי.

    2 ש"ס /2 נ"ז / ק' / 70
    ב'  0259071-00  פרופ' נמרוד לוז ד' 17:30-16:00

    צבא, חברה ותקשורת במדינת ישראל

    יחסי הגומלין בין תקשורת, צבא וחברה במדינות דמוקרטיות מועדים לקונפליקטים וניגוד ערכים. כיצד פועלת התקשורת במצב בטחוני רעוע? ובמה פוגם המתח בין חופש עיתונות לבין ביטחון בתפקוד התקשורת. נכיר מודלים ביחסי צבא-חברה וביחסי תקשורת-צבא, ונתור אחר כוחם של גופים ופריפריות בעיצוב יחסים אלה. נבחן כוחם או חולשתם של מחאה פוליטית-ביטחונית, סרבנות וצבא, דוברות צבאית ועוד.

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70
    א' 0259081-00 ד"ר אופיר עבו  ד' 13:30-12:00

    גיאופוליטיקה של משאבי המים באזור הירדן והכנרת

    מצוקת המים בארץ ישראל הינה תופעה עתיקת יומין. העלייה הגדולה בתצרוכת המים בעת המודרנית החריפה את הבעיה עד למשבר בעל ממדים מדאיגים ביותר וכל זאת למרות שהדבר היה ידוע. הנושאים העיקריים שילמדו בקורס כוללים את; משאבי המים בישראל; מקורות מים חליפיים, מאזן מים, מערכות הולכת מים קדומות ומודרניות, סכסוכי מים, המאבק על המים בירדן ובכינרת והשת"פ האזורי בנושא, וכולל היבטים גאוגרפיים, כלכליים, מדינים ותכנונים בתחום המים.

    2 ש"ס /2 נ"ז / ק' / 70
    ב' 0259111-00 פרופ' רם שפינר ד' 11:30-10:00

    מלחמת העצמאות

    נוף ותרבות .

    2 ש"ס /2 נ"ז / ק' / 70
    א' 0259181-00 פרופ' אלון קדיש ד'- שלושה ימים סיורים + שיעור בכיתה

    "היסטוריה חברתית" של הפלסטינים, 1966-1900

    הקורס יעסוק בשינוים החברתיים העיקריים שעברו על תושבי הארץ הפלסטינים מסוף תקופת הרפורמות באימפריה העות'מאנית, המנדט הבריטי, מלחמת 1948 והקמת מדינת ישראל ועד ביטול הממשל הצבאי על האוכלוסייה הערבית ב-1966. נתעניין בעיקר בהתנסות של אנשים פשוטים, ה"כפיפים" – אלה שלא השתייכו לאליטות הפוליטיות, הצבאיות או הכלכליות, ואשר הותירו תיעוד מועט של חייהם. הדיון יתמקד בסוגיות כגון חקיקה קרקעית וסוגיית הנישול, המרד הערבי (1939-1936), חיי הכפר וחקלאות, עיור וחיי פועלים, פעילותן של נשים בזירה הציבורית, השינויים במערכת החינוך, השבר בעקבות המלחמה והחיים כמיעוט במדינה יהודית. נדון גם בבעיית חסרונם של מקורות ובדרכים להתגבר עליה.

    2 ש"ס /2 נ"ז / ק' / 70
    ב' 0259191-00  ד"ר נעמה בן זאב ד' 15:30-14:00

    שינוי גודל גופנים
    ניגודיות