מתעניינים/ות בלימודים במכללה האקדמית כנרת?

    שנתון תואר שני (MA) בלימודי ארץ- ישראל

    ראש המחלקה
    ד"ר חיה כץ

    ראש התכנית לתואר שני
    פרופ' יעקב אשכנזי

    חברי הסגל האקדמי:

    פרופ' חבר
    פרופ' יעקב אשכנזי , פרופ' נמרוד לוז

    מרצה בכיר
    ד"ר מיכאל אזבנד, ד"ר גיורא גודמן, ד"ר ראובן גפני, ד"ר חיה כץ.

    עמיתי הוראה
    פרופ' מרדכי אביעם, פרופ' חיים בן דוד, פרופ' אלון קדיש , ד"ר כמאל מועד, ד"ר אופיר עבו, ד"ר דינה שלם

    רכזת המחלקה
    גב' לילי קדם
    טל: 046653728
    פקס: 077-5653728
    שעות הקבלה: ימים א-ה: 09:30-12:00; 13:30-15:00
    שעות הקבלה של ראש התכנית: בתיאום במייל
    במרכז ללימודי ארץ ישראל, במתחם תחנת הרכבת ההיסטורית בצמח
    דוא"ל: lily@kinneret.ac.il

    תכנית הלימודים לתואר שני (MA) בלימודי ארץ- ישראל

    מטרת הלימודים
    מטרת התכנית לתואר שני בלימודי ארץ-ישראל היא לרכוש תובנות וכלים מתקדמים, המסייעות לתלמיד במחקר אקדמי ויישומי בתחום נופי התרבות והחברה בארץ-ישראל בעת העתיקה ובעת החדשה. כן נכללים ביעדי התכנית העשרת מורים, מורי דרך, מדריכים בגופי הטבע והסביבה ובתחומי התרבות החומרית של ארץ-ישראל, והעמקת ההיכרות של קבוצות יעד אלה עם השפעתו של האדם על הנוף הפיזי והאנושי של הארץ. כל זאת, תוך יכולת לנתח באופן מעמיק ועצמאי את התהליכים והתופעות השונות, ולהנחיל את הידע והכלים הנרכשים במסגרת הלימודים לקבוצות אוכלוסייה רחבות. הכלים הנרכשים בלימודים מאפשרים לבוגרים להמשיך בעבודה מחקרית במסגרת לימודי התואר השלישי באוניברסיטאות המחקר (לאחר השלמת עבודת תזה, כמקובל).

    מבנה תוכנית הלימודים
    בתכנית הלימודים ילמדו הסטודנטים 40 נ"ז במשך ארבעה סמסטרים (שנתיים) לפי החלוקה הבאה: שני קורסי חובה (4 נ"ז) בשנה א'; שלושה קמפוסים מחקריים (6 נ"ז); תשעה קורסי בחירה – (סה"כ 18 נ"ז). כמו כן, במהלך הלימודים יכתבו הסטודנטים שלוש עבודות סמינריוניות (סמינריון אחד לפחות בשנה – 12 נ"ז סה"כ). בקמפוסים המחקריים יחויבו הסטודנטים במחקר פעיל על פי נושאי הקמפוס. בקורסי הבחירה הסטודנטים יהיו חייבים במטלות, כמפורט בסילבוס של כל קורס.
    עם תום הסמסטר האחרון ייבחנו הסטודנטים בבחינת גמר. במסגרת זו ייבחנו הסטודנטים ב שלושה נושאים על פי בחירתם. הבחינה תחובר ותיבדק בידי מורי התכנית, וציון הבחינה יהווה 18% מהציון הסופי של התואר.

    פירוט מבנה תכנית הלימודים:

    מגמה

    סיווג

    הערות

    נ"ז

    שש"ס

    אחוז מהציון הסופי

    חובה

    סמינר מחלקתי

    הרצאות מחקריות של מורי המחלקה ושל חוקרים אורחים ממוסדות אקדמיים בארץ ובחו"ל.

    2

    2

    ללא ציון

    חובה

    כתיבה וקריאה מדעית

    כתיבה מדעית

    2

    2

    1

    קמפוסים מחקריים

    שני קורסי מחקר שדה בהם יקיימו הסטודנטים מחקר פעיל.

    4

    4

    6

    סמינרים

    שני קורסי סמינריון שבהם יכתוב הסטודנט עבודה סמינריוניות

    12

    6

    45

    קורסי בחירה

    שישה שיעורים בהם ישתתף הסטודנט השתתפות פעילה על פי סילבוס הקורס

    18

    9

    27

    קורס בשפה האנגלית

    2

    2

    3

    בחינת גמר

    בחינת גמר

    בחירה של שלושה נושאים,

    18

    סה"כ

    40

    40

    100

    סיורים:
    במהלך הלימודים ישתתפו הסטודנטים בסיורים, המהווים חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים ומותאמים לתכני הלימודים בקורסים השונים. בהתחשב בכך שמרבית הסטודנטית הינם אנשים עובדים, מספר הסיורים יהיה מצומצם אבל ההשתתפות בהם היא חובה. הסיורים נערכים על פי רוב בימי חמישי (שבהם אין מתקיימים במחלקה לימודים אחרים). ותכניתם תפורסם מראש כדי לאפשר תכנון מתאים. במהלך הקורסים יתקיימו במידת האפשר סיורים קצרים רלבנטיים באזור הקרוב למכללה על הסיורים תבוא הודעה מראש.

    זמני הלימוד ומקומות הלימוד
    הקורסים הנערכים בכיתה מתקיימים במתחם המחלקה ללימודי א"י, בתחנת הרכבת ההיסטורית של צמח, בימי רביעי, בשעות 8:00- 19:30.
    לימודי השדה הנערכים מחוץ לקמפוס (סיורים, קמפוסים מחקריים) קמפוסים שרשומים במערכת השעות בסמסטר א יתקיימו בימי ד' בחופשה של סמסטר א , קמפוסים שרשומים בסמסטר ב' יתקיימו בדרך כלל בימי חמישי .

    תנאי הקבלה ללימודים
    לתכנית יתקבלו – ללא צורך בהשלמות כלשהן – בוגרי תואר ראשון בלימודי ארץ-ישראל מהמכללה האקדמית כנרת, או ממוסדות אחרים בהם נלמדת תכנית לתואר ראשון בלימודי ארץ-ישראל, שסיימו את לימודי התואר הראשון בציון ממוצע "טוב" (80 לפחות).
    כן יתקבלו בוגרי תואר ראשון בתחומים קרובים: גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה, היסטוריה, מקרא, שסיימו את לימודיהם לתואר הראשון בציון ממוצע "טוב" (80 לפחות). מועמדותם של בוגרי תואר ראשון בתחומי דעת אחרים תתאפשר לאחר ראיון אישי עם ראש התכנית ובניית תכנית לימודי השלמה מתאימה.

    לימודי השלמה
    בוגרים שלא למדו לימודי ארץ-ישראל לתואר ראשון, או תחומים קרובים כאמור לעיל, יחויבו בהשלמת קורסי מבואות הניתנים במסגרת לימודי התואר הראשון במחלקה (דרישות קדם). מספר קורסי ההשלמה לא יפחת מ- 8 ש"ס ולא יעלה על 16 ש"ס. לא יינתנו נקודות זיכוי לקורסי השלמה. תכנית ההשלמה תקבע לכל מועמד באופן אישי, בידי ראש התכנית לתואר שני, ובהתייעצות עם חברי ועדת התואר השני.
    מורי דרך מוסמכים יהיו פטורים מלימודי השלמה.

    תנאי המעבר משנה לשנה
    על הסטודנט להשיג ציון של 75 לפחות בכל הקורסים שבהם השתתף בשנה א'.

    תנאי סיום הלימודים בתכנית
    על הסטודנט להשלים את כל חובות הלמידה. בקורסי הבחירה /קמפוסים מחקריים עליו להגיע לממוצע שלא יפחת מ- 70, ציון עובר בעבודה סמינריונית לא יהיה פחות מ- 75 .

    בחינת גמר
    בחינת הגמר תתקיים בסוף השנה השניה לקראת סיום התואר, מתכונת הבחינה בחירה של 3 קורסים שנלמדו במהלך התואר ועליהם תיבחנו .

    זכאות לתואר
    סיום כל החובות האקדמיות של התכנית בציון ממוצע של 75 לפחות, ציון בבחינת הגמר של 75 לפחות, צבירת 40 נ"ז הנדרשות על פי תכנית הלימודים המפורטת בסעיף 10 להלן.

    כל סטודנט ב M.A במחלקה ללימודי ארץ ישראל חייב בקורס תוכן באנגלית במשך לימודיו בתואר

    קוד הקורס

    שם הקורס

    סוג הקורס

    סמסטר

    נ"ז

    שש"ס

    0257031-00

    כתיבה וקריאה מדעית M.A

    קורס חובה

    א

    2

    2

    0257051-00

    סמינר מחלקתי

    קורס חובה

    ב

    2

    2

    0258036-00

    הנצרות בנוף ארץ ישראל: אלף השנים הראשונות

    סמינר

    שנתי

    4

    4

    0258086-00

    שמות ומקומות בארץ ישראל במהלך הדורות

    סמינר

    שנתי

    4

    4

    0258251-00

    ארכיאולוגיה ותלמוד הילכו שניהם יחדיו?

    קורס בחירה

    א

    2

    2

    0258261-00

    שאלות וסוגיות במחלוקת במחקר ההיסטורי והארכיאולוגי של ארץ ישראל

    קורס בחירה

    ב

    2

    2

    0258271-00

    ממגדל נוצרים עד עיר מבצר: מבצרים, מצודות בצפון הארץ מהכנענים ועד צה"ל

    קורס בחירה

    א

    2

    2

    0258289-00

    מקדש מעט: בית הכנסת הקדום ומקומו בנוף הפיזי תרבותי

    קמפוס מחקרי

    ב

    2

    2

    0258299-00

    The Survey of Western Palestine Revisted

    קמפוס מחקרי

    קורס בשפה האנגלית חובה

    א

    2

    2

    0259121-00

    העבר המכונן את ההווה: פוליטיקה וארכיאולוגיה

    קורס בחירה

    א

    2

    2

    0259191-00

    תמורות והתפתחויות בפוליטיקה הפלסטינית בתקופת המנדט 192-1948

    קורס בחירה

    א

    2

    2

    0259221-00

    עיצוב גבולות מדינת ישראל

    קורס בחירה

    א

    2

    2

    0259239-00

    תשתיות תחבורה בין עירוניות בארץ ישראל בעת החדשה

    קמפוס מחקרי

    א

    2

    2

    0259241-00

    דת, התיישבות ולאומיות בארץ ישראל: טקסטים והקשרים

    קורס בחירה

    א

    2

    2

    0259259-00

    קברים ואנדרטאות אזרחים וצבאיים

    קמפוס מחקרי

    א

    2

    2

    0259266-00

    לשוטט בעיר: תרבות פוליטיקה ודת בתהליכי עיצוב המרחב העירוני

    סמינר

    שנתי

    4

    4

    40

    40

    רשימת הקורסים לתואר שני בשנה"ל תשפ"ד

    קורסי חובה

    כתיבה וקריאה אקדמית M.A – קורס חובה
    כתיבה היא אחת הפעולות האנושיות הנשגבות ביותר. פעמים רבות יתארו אותה כמלאכה בלתי אפשרית, תובענית, קשה תמיד ומאתגרת בכל פעם מחדש. הנריק איבסן, מחזאי נורבגי, כתב בשעתו: "לכתוב, משמע להעמיד עצמך למשפט".
    מטרת הקורס היא לרענן עבור הסטודנטיות והסטודנטים בתכנית הלימודים לתואר שני בלימודי ארץ-ישראל את יסודותיה של החשיבה אקדמית ולרענן את ההיכרות וההבנה של דרכי הכתיבה המדעית. כיצד כותבים עבודה אקדמית? איך מתחילים בכלל? כיצד נעשה המעבר מרעיון ומחשבה לאיסוף הנתונים, גיבוש המתווה של העבודה, כתיבה והגשת עבודה על פי הכללים המקובלים, שימוש במקורות ראשוניים ומשניים וציטוטם בהתאם לקריטריונים אקדמיים?
    2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
    א' 0257031-00 פרופ' יעקב אשכנזי ד' 18:00- 19:30

    סמינר מחלקתי
    הסמינר המחלקתי הוא מפגש שבועי שיתקיים במהלך סמסטר ב בשנת הלימודים הראשונה ובו יחשפו תלמידי התואר השני לעולם המחקר בתחומי ארץ-ישראל תוך היכרות עם הדיסציפלינות השונות העומדות בבסיסו ועם מגוון כלי למידה. סדנאות מתודולוגיות של מורי הקורס, הרצאות נבחרות של מרצי התוכנית ושל חוקרים אורחים ממוסדות אחרים להשכלה גבוהה בארץ, מפגשי חוקרים בנושאים שונים תחת התמה  "טקסט וקונטקסט".
    2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
    ב' 0257051-00 פרופ' יעקב אשכנזי ד' 18:00- 19:30

    סמינרים

    הנצרות בנוף ארץ ישראל: אלף השנים הראשונות
    הקורס יעסוק בבחינת הטיפולוגיה של היישוב הנוצרי בארץ-ישראל, מהמאה הראשונה ועד לתקופה העבאסית: נכיר את ההתפתחות של צורות ההתיישבות במעטפת הנוצרית שלהן ונבחן כיצד השפיעה הנצרות על דמותה של העיר בארץ-ישראל בעת העתיקה המאוחרת, על אופיו ותפקודו של היישוב הכפרי והנוודי ועל חיי הכלכלה בתוך המערכות היישוביות וביניהן. מעבדת המחקר של הסטודנטים בקורס ישמשו מקורות כתובים – ספרות מסעות, כתבי אבות הכנסייה, כתובות, תעודות שנחשפו בקונטקסט ארכיאולוגי ומרכיבים של תרבות חומרית שנחשפו בסקרים ובחפירות ארכיאולוגיות.
    4 ש"ס / 4 נ"ז / ס' /75
    ש' 0258036-00 פרופ' יעקב אשכנזי ד' 10:00-11:30

    שמות ומקומות בארץ ישראל במהלך הדורך
    הכרת המחקר הטופונומי של א"י ויישומו במחקר ההיסטורי. במחצית הראשונה של השנה ילמדו הנושאים הבסיסיים ובמחצית השנייה יוצגו על ידי הסטודנטים הנושאים של עבודות הסמינריון שלהם.
    4 ש"ס / 4 נ"ז / ס' / 75
    ש' 0258086-00 פרופ' חיים בן דוד ד' 12:00-13:30

    לשוטט בעיר: תרבות פוליטיקה ודת בתהיליכי עיצוב המרחב העירוני
    בסמינר זה נשוטט רעיונית ומעשית בעיר בת זמננו ודרכה נבחן את קשרים המורכבים שבין תרבות פוליטיקה ודת לתהליכי עיצוב הנוף העירוני. נבחן את הקשרים המורכבים שבין חברה למרחב עירוני בהדגמה על ערים בנות זמננו בישראל. לאחר דיון ראשוני בתופעה העירונית המודרנית ובקשר שבין תרבות כאידאולוגיה ופוליטיקה לעיצוב הנוף העירוני נעסוק במספר מקרי מבחן של מאבקים שעיצבו את הנוף העירוני. מטרתו המרכזית של הסמינר היא לספק לכן כלים להמשגה, חשיבה וניתוח של תהליכי עיצוב המרחב העירוני. ונרחיב את הבנתנו ביחס לכלי מחקר רבים ומגוונים היוצאים משבלונת כותרי הספריה (רשתות חברתיות, תיעוד ויזואלי, בלוגים, פורומים אינטרנטיים, מדיה אלקטרונית ועוד) ובכל זאת מאפשרים שפע של מידע למחקר. בכלים אלו תעשו שימוש בתהליך כתיבת הסמינר האישי שלכם. דיון הכיתה ילוו במידת האפשר בסיורים קצרים להדגמת הסוגיות השונות שנעלה במהלך הסמינר
    2 ש"ס / 2 נ"ז / ס'/ 75
    ש' 0259266-00 פרופ' נמרוד לוז ד' 16:00-17:30

    קורסי בחירה

    ארכיאולוגיה ותלמוד הילכו שניים יחדיו ?
    הסטודנטים ייחשפו למגוון של נושאים ומחקרים שבהם יש שימוש במחקרים ארכיאולוגים וספרות  היסטורית ומקורות חז"ל  בדגש על חיי היום יום בתקופה הרומית.  נדון ביתרונות והחסרונות  של הדיסציפלינות השונות וכיצד הארכיאוליגה מאירה על נושאים תלמודיים ארץ-ישראלים וכיצד מקורות חז"ל מאירים על האריכאולוגיה מהתקפות הרומית והביזנטית.
    2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
    א' 0258251-00 ד"ר מיכאל אזבנד ד' 08:00-09:30

    שאלות וסוגיות במחלוקת במחקר ההיסטורי והארכיאולוגיה של ארץ ישראל
    שאלות וסוגיות במחלקות במחקר ההיסטורי והארכיאולוגי של ארץ ישראל- תואר שני
בתחום הארכיאולוגיה יש הרבה מחלקות ויכוחים בין חוקרים שטרם נפתרו. הקורס יתעסק במחלקות שונות בארכיאולוגיה הארצישראלית בתקופות שונות ובגישות השונות של החוקרים. הנושאים שנדון בהם כוללים: האם מלחמת בר כוכבא היתה בגליל, מי בנה את רוג'ם אל הירי, איפה האוגוסטאום שבנה הורדוס בבניאס, האם יש בית כנסת עתיק בכפר נחום? מי כתב מגילות קומראן? ועוד.
    2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
    ב' 0258261-00 ד"ר מיכאל אזבנד ד' 18:00-19:30

    ממגדל נוצרים עד עיר מבצר: מבצרים ומצודות בצפון הארץ מהכנענים ועד צה"ל
    ממגדל נוצרים לעיר מבצר – מבצרים ומצודות בצפון הארץ. המאפיין הברור של צפון הארץ הוא היותו חבל ארץ הררי, וככזה, היו לו יתרונות בהקמת מבצרים ומצודות לאורך ההיסטוריה. במהלך הקורס, נכיר את אתרי המבצרים שבגליל על פי תקופותיהם וננסה להבין את משמעותם בכל תקופה ותקופה. נלמד לזהות את מרכיבי הביצורים ובחלק מהמקרים ניתן יהיה ללמוד את תולדותיהם ואירועי המלחמה שעברו עליהם.
    2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
    ב' 0258271-00 פרופ' מוטי אביעם ד' 08:00-09:30

    העבר המכונן את ההווה: פוליטיקה וארכיאולוגיה
    ארכיאולוגיה היא אחד מתחומי המדע הקשורים קשר הדוק לפוליטיקה מודרנית. שכן פעמים רבות היא משמשת כלי שעמים ומדינות משתמשים בו להבניית זהויות. גם האתרים שנבחרים לחפירה אינם נבחרים תמיד באקראי, אלא – במודע או שלא במודע – גם לפי האפשרות לשרת אינטרסים או אידאולוגיה של קבוצות מסוימות. בכך הארכיאולוגיה הישראלית לא היתה יוצאת דופן, שכן היא העניקה מראשיתה ביטוי מוחשי לעולם אליו שאפה הציונות לשוב. במסגרת קורס זה נעמוד על הקשר בין ארכיאולוגיה ולאומיות במקומות אחרים בעולם ונראה את השווה והשונה לשימוש שעשתה התנועה הציונית בארכיאולוגיה ככלי להעמקת הזהות הלאומית. זאת ועוד, נבחן את היחס לארכיאולוגיה בקבוצות שונות בחברה הישראלית: החברה הדתית, החרדית וכן החברה הערבית ונעמוד על השינויים שחלו ביחס לארכיאולוגיה על ידי קבוצות אלו לאורך ציר הזמן.
    2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
    א' 0259121-00 ד"ר חיה כץ ד' 14:00-15:30

    תמורות והתפתחויות בפוליטיקה הפלסטינית בתקופת המנדט 1920-1948.
    הקורס הוא קורס סמסטריאלי אשר יעסוק בהתפתחויות הדרמטיות אשר התחוללו במישור הפוליטי-לאומי הפלסטיני בתקופת המנדט. דגש מיוחד יהיה על ההשלכות של הכיבוש הבריטי ותחילתו של המנדט על יצירת אקטיביזם פוליטי לאומי בקרב הפלסטינים, על המפלגות הערביות שהוקמו ועל המאבק הפוליטי הקשה על הנהגת הפלסטינים בין המחנות בראשותם של משפחת חוסייני ומשפחת נשאשיבי. כמוכן, הקורס יעסוק ביחסם הלא אחיד של המפלגות הערביות אל הבריטים ואל הציוניים. מוקד נוסף יהיה המאבק הפוליטי שהלך והתפתח בין מעמד הביניים העירוני אשר צמח מתחילתו של המנדט וניסה לתפוס את המנהיגות לבין האליטה המסורתית אשר הנהיגה את הפלסטינים כבר משלהי התקופה העות'מאנית ולא ויתרה על המנהיגות עד 1948.
    2 ש"ס /2 נ"ז / ש'/ 70
    ב' 0259271-00 ד"ר כמאל מועד ד' 16:00-17:30

    עיצוב גבולות מדינת ישראל
    מטרת הקורס לחשוף את התהליכים ההיסטוריים, החברתיים והפוליטיים שתרמו להתגבשות הרעיון של חלוקת ארץ ישראל כדרך לפתרון הסכסוך בין היהודים-הציונים לבין הערבים-הפלסטינים, רכיביו המפורטים של הרעיון והשינויים שחלו בו מאז ועד היום. נתייחס גם לאופנים שבהם קבוצות שונות בחברה הישראלית תפסו את גבולות הארץ ואת התמורות שהתחוללו בתפיסות אלו. הכוונה להראות כי תהליכי חלוקת הריבונות של ארץ ישראל בין שני העמים היושבים בה לא החלו היום וגם לא ב'תהליך אוסלו', אלא נעוצים חזק הן במדיניותה של הקהילה הבינלאומית והן במדיניות של ישראל לאורך השנים, אם כי היו לא מעט עליות ומורדות בעוצמת ההתייחסות לרעיון כדרך לפתרון הסכסוך הלאומי בארץ ישראל/פלסטין.
    2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
    ב' 0259081-00 ד"ר אופיר עבו ד' 14:00-15:30

    דת, התיישבות ולאומיות בארץ ישראל: טקסטים והקשרים
    במהלך המאה הי"ט ובמחצית הראשונה של המאה הכ', התחוללו בחברה היהודית בארץ ישראל תהליכים ושינויים דרמטיים מבחינה יישובית, חברתית, לאומית ודתית גם יחד. פעמים רבות נגעו השינויים אלו באלו, ותהליכים דתיים, יישוביים ואידיאולוגיים התרחשו תוך הזנה והשפעה הדדית.
    הקורס מתמקד בתקופה שמן היציאה מחומות העיר העתיקה בירושלים, דרך העליות הציוניות הראשונות, ועד לשנים הראשונות למדינה. במסגרתו נעקוב אחר סוגיות היסטוריות ופרשיות שונות בתולדות ההתיישבות היהודית, המבטאות את הקשרים ואת המתחים המתמידים והמשתנים שבין חיי הדת והמסורת לבין חזון ההתיישבות החדשה, כמו גם בין החברות היהודיות השונות שגובשו בארץ. כל זאת, באמצעות ניתוח מעמיק של טקסטים מכוננים או רבי משמעות הנוגעים לפרשיות השונות, וניסיון להבין את ההקשר ההיסטורי, התרבותי והאידיאולוגי שהם מבטאים.
    2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
    א' 0259241-00 ד"ר ראובן גפני ד' 14:00-15:30

    קמפוסים מחקריים
    קברים ואנדרטאות אזרחים וצבאיים
    בתי קברות ואתרי הנצחה הם ביטוי פלסטי לתרבותה של חברה ולערכים אותם היא מוצאת ראויים לייצגה כלפי פנים וכלפי חוץ. בהתאם עיצובם והתכנים המוטמעים בהם משקפים השפעות תרבותיות חיצוניות, מוסכמות תרבותיות פנימיות ומגמות פוליטיות, אידיאולוגיות וחברתיות מקומיות ולאומיות. הקורס יתמקד בלימוד וניתוח בתי קברות ואתרי הנצחה אזרחיים וצבאיים בגליל ובהשפעות ההדדיות על התפתחותם ועיצובם. הקורס יכלול יום הרצאות בכיתה על הנושא ושני ימי סיורים נפרדים. מטלת הקורס עבודה מחקרית קצרה בכתב.
    2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70
    א' 00259259-00 פרופ' אלון קדיש – 3 ימי סיור – מועדי הסיור יופיעו בלוח הסיורים- בימי ד' CJUPCJUCJCJUPACVXHUEHP

    מקדש מעט: בית הכנסת הקדום ומקומו בנוף הפיזי תרבותי
    ראשיתו של מוסד בית הכנסת בא"י היא בימי מלכות בית חשמונאי, כמבנה התכנסות בעיקר לצורך קריאה בתורה. החל משלהי המאה הב' לסה"נ תפש בית הכנסת מקום חשוב יותר ויותר בתוך החברה היהודית ועל כך מעידים גם המקורות הכתובים, ובעיקר הממצא הארכיאולוגי.
    בקורס נעסוק גם בתפוצתו הפיסית של בית הכנס, ומיקומו בכפר ובעיר, וגם ובעיקר במבנה הפיסי, תכנונו, מקורות ההשפעה שלו, התפתחותו, עיטוריו והמשמעות שלהם.
    2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70
    ב' 0258289-00 פרופ' מרדכי אביעם – 3 ימי סיור – מועדי הסיור יופיעו בלוח הסיורים בימי חמישי

    קמפוס תשתיות תחבורה בין עירונית בארץ ישראל בעת החדשה
    "יותר מדי כבישים בארץ הזו", כתב המשורר יהודה עמיחי לפני כששים שנה, "פחות מדי דרכים בהם הולכים באמת: אדם אל גורלו." מטרת קורס זה היא בחינה וניתוח של התפתחות תשתיות התחבורה הבין-עירונית בארץ ישראל למן שלהי התקופה עותמאנית ועד ימינו – מסילות ברזל וכבישי אספלט – והשפעתם העצומה והמתמשכת על תהליכים מדיניים, כלכליים וחברתיים אשר מעצבים את חיי הארץ ואת קשריה האזוריים והגלובליים. במסגרת קורס זה נבחן את המעבר מחברה ניייחת וכפרית, שבה מרבית בני האדם מעבירים את חייהם במקום אחד בלי תזוזה, לחברה ניידת ועירונית שבה מרבית התושבים מבלים לפחות חלק מזמנם בתנועה למרחקים ארוכים. כמו כן, נלמד את חשיבותם של הכבישים במאבק על גבולות הארץ ועל עיצובם. הבנת התהליכים השונים תיעשה באמצעות סיורים לאורך כביש צמח-ראש פינה; כביש הצפון לאורך הגבול עם לבנון; ומסילת הרכבת הישנה יפו-ירושלים.
    2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70
    א' 0259239-00 ד"ר גיורא גודמן- 3 ימי סיור – מועדי הסיור יופיעו בלוח הסיורים – חופשת סמסטר א בימי ד'

    The Survey of Western Palestine Revisted
    הסקר של  הקרן הבריטית לחקר פלסטינה הוא מהחשובים שהיו בארץ ישראל. בקורס אנחנו נלמד על הסקר, המחקרים והחוקרים מהמאה י"ט ותרומתם למחקר היום. נלך בשטחים שנסקרו ונעמוד על שינויים בנוף וחשיבות של הסקר למחקר ההיסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל עד ימינו. הקורס יילמד בשפה האנגלית
    2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70
    ב' 0258299-00 ד"ר מיכאל אזבנד – 3 ימי סיור בימי חמישי יום חמישי