מתעניינים/ות בלימודים במכללה האקדמית כנרת?

    שנתון

    ראש המחלקה
    ד"ר ראובן גפני

    ראש התכנית לתואר שני:
    פרופ' חיים בן דוד

    חברי הסגל האקדמי:
    פרופ' חבר
    פרופ' חיים בן דוד, פרופ' נמרוד לוז

    מרצה בכיר
    ד"ר יעקב אשכנזי, ד"ר ראובן גפני, ד"ר חיה כץ, ד"ר גיורא גודמן, ד"ר מיכאל אזבנד
    ד"ר מיכאל אזבנד,

    עמיתי הוראה
    פרופ' חיים גורן, פרופ' אלון קדיש ,  ד"ר דינה שלם,
    ד"ר אופיר עבו, ד"ר נעמה בן זאב , פרופ' מרדכי אביעם

    רכזת המחלקה
    גב' לילי קדם
    טל: 046653728
    פקס: 077-5653728
    שעות הקבלה: ימים א-ה: 09:30-12:00; 13:30-15:00
    במרכז ללימודי ארץ ישראל, במתחם תחנת הרכבת ההיסטורית בצמח
    דוא"ל: lily@kinneret.ac.il

    תכנית הלימודים לתואר שני (MA) בלימודי ארץ- ישראל

    מטרת הלימודים

    מטרת התכנית לתואר שני בלימודי ארץ-ישראל היא לרכוש תובנות וכלים מתקדמים, המסייעות  לתלמיד במחקר אקדמי ויישומי בתחום נופי התרבות והחברה בארץ-ישראל בעת העתיקה ובעת החדשה. כן נכללים ביעדי התכנית העשרת מורים, מורי דרך, מדריכים בגופי הטבע והסביבה ובתחומי התרבות החומרית של ארץ-ישראל, והעמקת ההיכרות של קבוצות יעד אלה עם השפעתו של האדם על הנוף הפיזי והאנושי של הארץ. כל זאת, תוך יכולת לנתח באופן מעמיק ועצמאי את התהליכים והתופעות השונות, ולהנחיל את הידע והכלים הנרכשים במסגרת הלימודים לקבוצות אוכלוסייה רחבות. הכלים הנרכשים בלימודים מאפשרים לבוגרים להמשיך בעבודה מחקרית במסגרת לימודי התואר השלישי באוניברסיטאות המחקר (לאחר השלמת עבודת תזה, כמקובל).

    מבנה תוכנית הלימודים

    בתכנית הלימודים מוצעות שתי מגמות לימוד: נופי תרבות וחברה בעת העתיקה, ונופי תרבות וחברה בעת החדשה. הסטודנטים ילמדו 40 נ"ז במשך ארבעה סמסטרים (שנתיים) לפי החלוקה הבאה: סמינר מחלקתי – קורס חובה משותף לשתי המגמות (4 נ"ז) בשנה א'; שלושה קמפוסים מחקריים – שניים במגמה הראשית ואחד במגמה המשנית (6 נ"ז); תשעה קורסי בחירה – שישה במגמה הראשית ושלושה במגמה המשנית (סה"כ 18 נ"ז). כמו כן, במהלך הלימודים יכתבו הסטודנטים שתי עבודות סמינריוניות במגמה הראשית ועבודה אחת במגמה המשנית (סמינריון אחד לפחות בשנה – 12 נ"ז סה"כ). בקמפוסים המחקריים יחויבו הסטודנטים במחקר פעיל על פי נושאי הקמפוס. בקורסי הבחירה הסטודנטים יהיו חייבים במטלות, כמפורט בסילבוס של כל קורס.

    עם תום הסמסטר האחרון ייבחנו הסטודנטים בבחינת גמר. במסגרת זו ייבחנו הסטודנטים בשני נושאים מהמגמה הראשית ובאחד מהמגמה המשנית. הבחינה תחובר ותיבדק בידי מורי התכנית, וציון הבחינה יהווה 18% מהציון הסופי של התואר.

    פירוט מבנה תכנית הלימודים:

    מגמה סיווג הערות נ"ז שש"ס אחוז מהציון הסופי
    חובה סמינר מחלקתי הרצאות מחקריות של מורי המחלקה ושל חוקרים אורחים ממוסדות אקדמיים בארץ ובחו"ל. 4 4 1
     

    מגמה ראשית

    קמפוסים מחקריים שני קורסי מחקר שדה בהם יקיימו הסטודנטים מחקר פעיל. 4 4 6
    סמינריונים שני קורסי סמינריון שבהם יכתוב הסטודנט עבודה סמינריוניות 8 8 30
    קורסים שישה שיעורים בהם ישתתף הסטודנט השתתפות פעילה על פי סילבוס הקורס 12 12 18
    מגמה משנית קמפוס מחקרי קורס מחקר שדה בו יקיימו הסטודנטים מחקר פעיל 2 2 3
    סמינריונים קורס סמינריון אחד בו יכתוב הסטודנט עבודה סמינריוניות 4 4 15
    קורסים שלושה שעורים בהם ישתתף הסטודנט השתתפות פעילה על פי סילבוס הקורס 6 6 9
    בחינת גמר בחינת גמר בחירה של שלושה נושאים, שניים במגמת ההתמחות הראשית 18
     

     

    סה"כ   40 40 100

    סיורים:
    במהלך הלימודים ישתתפו הסטודנטים בסיורים, המהווים חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים ומותאמים לתכני הלימודים בקורסים השונים. ההשתתפות בסיורים היא חובה. הסיורים נערכים על פי רוב בימי חמישי (שבהם אין מתקיימים במחלקה לימודים אחרים). הסטודנטים מתבקשים לקראו בעיון את תקנון הסיורים של המחלקה ולחתום עליו בראשית כל שנת לימודים.

    זמני הלימוד ומקומות הלימוד

    • הקורסים הנערכים בכיתה מתקיימים במתחם המחלקה ללימודי א"י, בתחנת הרכבת ההיסטורית של צמח, בימי רביעי, בשעות 8:00- 19:30.
    • לימודי השדה הנערכים מחוץ לקמפוס (סיורים, קמפוסים מחקריים) יתקיימו בדרך כלל בימי חמישי, או בזמנים אחרים –בתיאום מראש.

    תנאי הקבלה ללימודים

    לתכנית יתקבלו – ללא צורך בהשלמות כלשהן – בוגרי תואר ראשון בלימודי ארץ-ישראל מהמכללה האקדמית כנרת, או ממוסדות אחרים בהם נלמדת תכנית לתואר ראשון בלימודי ארץ-ישראל, שסיימו את לימודי התואר הראשון בציון ממוצע "טוב" (75 לפחות).

    כן יתקבלו בוגרי תואר ראשון בתחומים קרובים: גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה, היסטוריה, מקרא, שסיימו את לימודיהם לתואר הראשון בציון ממוצע "טוב" (75 לפחות). מועמדותם של בוגרי תואר ראשון בתחומי דעת אחרים תתאפשר לאחר ראיון אישי עם ראש התכנית ובניית תכנית לימודי השלמה מתאימה.

    לימודי השלמה

    בוגרים שלא למדו לימודי ארץ-ישראל לתואר ראשון יחויבו בהשלמת קורסי מבואות הניתנים במסגרת לימודי התואר הראשון במחלקה (דרישות קדם). מספר קורסי ההשלמה לא יפחת מ- 8 ש"ס ולא יעלה על 16 ש"ס. לא יינתנו נקודות זיכוי לקורסי השלמה. תכנית ההשלמה תקבע לכל מועמד באופן אישי, בידי ראש התכנית  לתואר שני, ובהתייעצות עם חברי ועדת התואר השני.

    תנאי המעבר משנה לשנה

    על הסטודנט להשיג ציון של 70 לפחות בכל הקורסים שבהם השתתף בשנה א'.

    תנאי סיום הלימודים בתכנית

    על הסטודנט להשלים את כל חובות הלמידה בקורסים שבהם לא כתב עבודות סמינריוניות, ולהגיע לממוצע שלא יפחת מ- 70. ציון עובר בעבודה סמינריונית הוא 70.

    זכאות לתואר

    סיום כל החובות האקדמיות של התכנית בציון ממוצע של 70 לפחות, ובסמינריונים ובבחינת הגמר בציון של 70 לפחות, וצבירת 40 נ"ז הנדרשות על פי תכנית הלימודים המפורטת בסעיף 10 להלן.

    פירוט תכנית הלימודים לתואר שני שנים א' וב' (תשפ"ב)

    קוד הקורס שם הקורס סוג הקורס מגמה סמסטר נ"ז שש"ס
    0257016-00 סמינר מחלקתי סמינר מחלקתי חובה כללי שנתי 4 4
    0258036-00 הנצרות בנוף ארץ ישראל: אלף השנים הראשונות סמינר

     

    עת עתיקה שנתי 4 4
    0258086-00 שמות מקומות בארץ ישראל במהלך הדורות סמינר עת עתיקה שנתי 4 4
    0258109-00 כנסיות ומנזרים בנוף ארץ ישראל בשלהי העת העתיקה קמפוס מחקרי עת עתיקה א 2 2
    0258209-00 חפירות על חפירות: חפירות נבחרות בתקופת המקרא קמפוס מחקרי עת עתיקה ב 2 2
    0258041-00 חידושים בחקר בתי הכנסת קדומים בארץ ישראל קורס עת עתיקה א 2 2
    0258051-00 אדם וסביבה בצפון בקע הירדן בתקופות הפרה-היסטורית קורס עת עתיקה א 2 2
    0258091-00 "ויהי אור" אור ואמצעי תאורה בעת העתיקה קורס עת עתיקה ב 2 2
    0258171-00 מדעי העזר בלימודי ארץ ישראל קורס עת עתיקה א 2 2
    0258181-00 העבר המכונן את ההווה ארכיאולוגיה ופוליטיקה קורס עת עתיקה ב 2 2
    0258221-00 גבולות חיצוניים ותחומים פנימיים בארץ ישראל מהעת העתיקה ועד הקמת מדינת ישראל קורס עת עתיקה א 2 2

     

    קוד הקורס שם הקורס סוג הקורס מגמה סמסטר נ"ז שש"ס
    0259066-00 יהדות, לאומיות, ממלכתיות

    יצירתה של יהדות דתית לאומית ישראלית

    סמינר עת חדשה שנתי

     

    4 4
    0259139-00 חפצים, סלמלים וחומרים של היום יום המרחב הישראלי קמפוס מחקרי עת חדשה ב 2 2
    0259239-00 תשתיות תחבורה בין עירונות בארץ ישראל בעת החדשה קמפוס מחקרי עת חדשה א 2 2
    0259051-00 פרקים בתולדות ההתיישבות המדינית בטחונית קורס עת חדשה א 2 2
    0259101-00 אירופה ואירופים בגליל במאה הי"ט קורס עת חדשה א 2 2
    0259111-00 גיאופוליטיקה של משאבי המים באזור הירדן והכנרת קורס עת חדשה ב 2 2
    0259191-00 "היסטוריה חברתית" של הפלסטינים 1966-1900 קורס עת חדשה ב 2 2
    0259211-00 תרבות , חברה ומרחב: קריאות גיאוגרפיות-תרבותיות של הנוף קורס עת חדשה ב 2 2
    02592200 עיצוב גבולות מדינת ישראל קורס עת חדשה ב 2 2

    רשימת הקורסים לתואר שני בשנה"ל תשפ"ב

    קורסי חובה

    סמינר מחלקתי

    הסמינר המחלקתי הוא מפגש שבועי שיתקיים לאורך כל שנת הלימודים הראשונה, ובו ייחשפו תלמידי התואר השני לעולם המחקר בתחומי ארץ-ישראל, תוך היכרות עם הדיסציפלינות השונות העומדות בבסיסו ועם מגוון כלי למידה: סדנאות מתודולוגיות של מורי הקורס, הרצאות נבחרות של מרצי התכנית ושל חוקרים אורחים ממוסדות אחרים להשכלה גבוהה בארץ ובחו"ל, מפגשי חוקרים בנושאים שונים ורפרטים נבחרים של תלמידים במחלקה.

    2 ש"ש / 4 נ"ז / ס' / 70

    ש' 0257016-00 ד"ר יעקב אשכנזי  ד' 18:00- 19:30

     

    מגמת נופי תרבות וחברה בעת העתיקה

    סמינרים בעת העתיקה

    הנצרות בנוף ארץ-ישראל: אלף השנים הראשונות

    הקורס יעסוק בבחינת הטיפולוגיה של היישוב הנוצרי בארץ-ישראל, מהמאה הראשונה ועד לתקופה העבאסית: נכיר את ההתפתחות של צורות ההתיישבות במעטפת הנוצרית שלהן ונבחן כיצד השפיעה הנצרות על דמותה של העיר בארץ-ישראל בעת העתיקה המאוחרת, על אופיו ותפקודו של היישוב הכפרי והנוודי ועל  חיי הכלכלה בתוך המערכות היישוביות וביניהן. מעבדת המחקר של הסטודנטים בקורס ישמשו מקורות כתובים – ספרות מסעות, כתבי אבות הכנסייה, כתובות, תעודות שנחשפו בקונטקסט ארכיאולוגי ומרכיבים של תרבות חומרית שנחשפו בסקרים ובחפירות ארכיאולוגיות.

    4 ש"ס / 4 נ"ז / ס' / 70

    ש'  0258036-00 ד"ר יעקב אשכנזי ד' 12:00-13:30

    שמות מקומות בארץ ישראל במהלך הדורות

    הכרת המחקר הטופונומי של א"י ויישומו במחקר ההיסטורי. במחצית הראשונה של השנה ילמדו הנושאים הבסיסיים ובמחצית השנייה יוצגו על ידי הסטודנטים הנושאים של עבודות הסמינריון שלהם.

    4 ש"ס / 4 נ"ז / ס' / 70

    ש' 0258086-00 פרופ' חיים בן דוד ד' 16:00-17:30

    קמפוסים מחקריים

    כנסיות ומנזרים בנוף ארץ ישראל

    עם הופעתן של הכנסיות כמבנה קבע בולט בנוף, נפתחה תקופה חדשה בארכיטקטורה הקדומה של ארץ ישראל. בתוך מאה שנים הוקמו בארץ עשרות רבות של כנסיות: ב"עיר הקדושה", בערים, בכפרים, על צירי הדרכים ובאתרי קודש, ביוזמה אימפריאלית, עירונית, כנסייתית או פרטית. באותו הזמן החלה גם להתפשט תופעת הנזירות, ומנזירים בודדים שישבו במערות וכוכים במדבר, הוקמו ברחבי הארץ מנזרים. גם אלו בעולם האורבני, הכפרי וכמובן במדבר, על צירי העלייה לרגל ובאתרי הקודש. המנזרים נטלו חלק בהתפתחות הכלכלית של ארץ ישראל. בקורס זה נלמד להכיר את המאפיינים הארכיאולוגיים והארכיטקטוניים השונים של כנסיות ומנזרים בחלקיה הגיאוגרפים השונים של הארץ. הקורס יתקיים במתכונת של קמפוס מחקרי: יום לימודים מרוכז בכיתה ושלושה ימים מרוכזים במרחבים גיאוגרפיים שונים שבהם ייבחנו המבנים הכנסייתיים, מקומם בנוף והערכת תפקודיהם החברתיים-דתיים וכלכליים. הסטודנטים יידרשו להכין עבודת מחקר שטח על מבנה כנסייתי אחד שייבחר על ידם, ולעמוד על המאפיינים התיאורטיים שנלמדו במפגש הכיתה.

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70

    א' 0258109-00 פרופ' מרדכי אביעם (שלושה ימי סיור מרוכזים – ראו לוח סיורים

    חפירות על חפירות: חפירות נבחרות בתקופת המקרא

    מטרת הקורס להציג לסטודנטים חפירות נבחרות מתקופת המקרא תוך הצגת היבטים שונים של האתר והחפירה שבוצעה בו. כל חפירה תדון במספר הקשרים: מיקומו הגיאוגרפי של האתר, ניתוח החפירה וממצאיה ומיקומה ביחס לסוגיות יסוד הקשורות בתולדות המחקר הארכיאולוגי. הלימוד יעשה ברמת המקרו והמיקרו ועל כן כל יום בקמפוס יוקדש לנושא אחד. החפירות בהם נבקר באותו היום תלמדנה כל אחת בפני עצמה אך גם כיחידה אחת כוללת בהתאם להיבטים שצויינו לעיל. הנושאים בהם נעסוק במסגרת הקורס: אתרי "ההתנחלות" בגליל העליון (אבל בית מעכה, חצור, חורבת עבות, סאסא והר אדיר), המאה העשירית והויכוח על הממלכה המאוחדת (מגידו, יזרעאל, תל רחוב, בית שאן), ירושלים: בין מינימליסטים ומקסימליסטים (תל אל פול, עיר דוד, קריית יערים).

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70

    א' 0258209-00 ד"ר חיה כץ  (שלושה ימי סיור מרוכזים – ראו לוח סיורים

    קורסי בחירה בעת העתיקה

    חידושים בחקר בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל

    בשני העשורים האחרונים פורסמו מחקרים חדשים רבים בתחום מחקר בתי הכנסת העתיקים בארץ ישראל. מחקרים אלה מתבססים  הן על הממצא הארכיאולוגי הרב – אדריכלי, אפיגראפי ואמנותי – שנחשף מבתי הכנסת, בעיקר במרחב הצפוני של הארץ, והן מניתוח מעמיק של המקורות הספרותיים ובעיקר ספרות חז"ל. במהלך הקורס נעסוק בסדרה של נושאים שהם חזית המחקר בתחום ונכיר את הממצאים המעודכנים ביותר בתחום חקר בתי הכנסת הקדומים של ארץ-ישראל.

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70

    א'  0258041-00 פרופ' חיים בן דוד ד' 14:00-15:30

    אדם וסביבה בצפון בקע הירדן בתקופות הפרה-היסטורית

    בצפון בקע הירדן, סביב הכנרת, ידועים אתרים פריהיסטוריים רבים המשקפים את תולדות האדם בדרום הלבנט, החל מהאתר הקדום ביותר – עובידייה (1.5 מיליון שנה) – דרך אתר גשר בנות יעקב, מערות נחל עמוד, אוהלו II ועין גב ועד היישוב בשער הגולן. תוך היכרות מעמיקה עם אתרים אלה נלמד על התפתחות האדם ותרבותו החומרית, בדגש על הקשר שבין האדם לסביבתו, ועל רקע השינויים הגיאולוגיים והאקלימיים שחלו באזור זה במהלך 1.5 מיליון שנה.

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70

    א' 0258051-00 ד"ר דינה שלם  ד' 17:30-16:00

    "ויהי אור": אור ואמצעי תאורה בעת העתיקה

    מאז שגילה האדם את האש הוא השתמש בה לתאורה, אך רק משלב מסוים בתולדותיו הכין האדם כלים מיוחדים לתאורה, להם אנחנו קוראים נרות שמן. נרות השמן הם ממצא חשוב בחפירות ארכיאולוגיות והתפתחותם כמו גם עיצובם וקישוטיהם משמשים את הארכיאולוגים כאמצעי תיארוך. בקורס זה נתוודע קודם כל אל אמצעי התאורה ששימשו בעולם העתיק. כקורס ארכיאולוגי, נעסוק בראשית הופעת אמצעי התאורה בשחר ההיסטוריה ונעקוב אחר טיפוסי נרות השמן והתפתחותם לאורך התקופות. נעסוק בטיפולוגיה של הקבוצות שהתגלו בארץ ישראל ובשיטות הטכנולוגיות שבהן נעשו. נעסוק בתיאורים האומנותיים שעל הנרות למן התקופה ההלניסטית ואף נערוך מפגש אחד של התנסות מעשית בייצור נרות. ננסה במהלך חלק מהשיעורים להתחבר למשמעות של האור בחיי האדם.

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70

    ב' 0258091-00 פרופ'  מרדכי אביעם ד' 08:00-09:30

    מדעי העזר בלימודי ארץ ישראל

    מטרת הקורס היא להציג בפני הסטודנט שיטות מדעיות ואנאליטיות מעודכנות המשמשות את המחקרים הארכיאולוגים בלימודי ארץ ישראל.

    השיטות השונות (כמו פחמן 14, OSL, פטרוגרפיה, NAA, ועוד ) יילמדו גם בתיאוריה וגם עם דוגמאות מהמחקר הארץ-ישראלי.

    הסטודנטים יחשפו לחשיבה מחקרית מדעית כולל שימוש בסיסי בכימות וסטטיסטיקה והצגת נתונים.

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70

    א' 0258171-00 ד"ר מיכאל אזבנד  ד' 10:00-11:30

    העבר המכונן את ההווה: פוליטיקה וארכיאולוגיה

    ארכאולוגיה היא אחד מתחומי המדע הקשורים קשר הדוק לפוליטיקה מודרנית. שכן פעמים רבות היא משמשת כלי שעמים ומדינות משתמשים בו להבניית זהויות. גם האתרים שנבחרים לחפירה אינם נבחרים תמיד באקראי, אלא – במודע או שלא במודע – גם לפי האפשרות לשרת אינטרסים או אידאולוגיה של קבוצות מסוימות. בכך הארכיאולוגיה הישראלית לא היתה יוצאת דופן, שכן היא העניקה מראשיתה ביטוי מוחשי לעולם אליו שאפה הציונות לשוב. במסגרת קורס זה נעמוד על הקשר בין ארכיאולוגיה ולאומיות במקומות אחרים בעולם ונראה את השווה והשונה לשימוש שעשתה התנועה הציונית בארכיאולוגיה ככלי להעמקת הזהות הלאומית. זאת ועוד, נבחן את היחס לארכיאולוגיה בקבוצות שונות בחברה הישראלית: החברה הדתית, החרדית וכן החברה הערבית ונעמוד על השינויים שחלו ביחס לארכיאולוגיה על ידי קבוצות אלו לאורך ציר הזמן.

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70

    ב' 0258181-00 ד"ר חיה כץ ד' 12:00-13:30

    גבולות חיצוניים ותחומים פנימיים בארץ ישראל מהעת העתיקה ועד הקמת המדינה

    לארץ הזאת שמות שונים במהלך ההיסטוריה – ארץ כנען, ממלכות ישראל ויהודה, פרובינקיה רומית בשם יהודיאה ולאחר מכן פלסטינה, ארץ הקודש הנוצרית , ארד – אל מוקדסה המוסלמית הם רק חלק מההגדרות השונות של הארץ הזאת במהלך הדורות. בקורס נכיר את השמות המתלפים ואת גבולותיהם השונים. במקביל לגבולות החיצוניים נעסוק גם בהגדרת התחומים הפנימיים במהלך הדורות.

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70

    א' 0258221-00 פרופ' חיים בן דוד  ד' 10:00-11:30

    מגמת נופי תרבות וחברה בעת החדשה

    סמינרים בעת החדשה

    יהדות, לאומיות, ממלכתיות יצירתה של יהדות דתית לאומית ישראלית

    הקורס מתמקד בתהליכים דתיים, חברתיים ותרבותיים שהתחוללו בחברה היהודית בארץ ישראל, מתקופת המנדט ועד לעשרות השנים האחרונות, ואשר במהלכן נוצר בארץ, לצד התרבות ומערך הטקסים הלאומיים, גם פולחן דתי יהודי לאומי (לימים ישראלי), הנוגע למגוון תחומי חיים ויצירה: קידוש אתרים ומרחבים דתיים ולאומיים; הפולחן הדתי בבתי הכנסת הלאומיים בארץ ישראל; מעגל השנה היהודי ויצירת מערך חגים יהודי-ישראלי; הקמת מוסדות ממלכתיים דתיים דוגמת הרבנות הראשית ובניין היכל שלמה; יצירת טקסטים ליתורגיים יהודיים-ישראליים; ויצירת ספרות הלכתית עשירה העוסקת במדינת ישראל, במשמעותה וביחס למוסדות השלטון שלה.

    במהלך הקורס יתואר האופן שבו השפיעו מהלכים לאומיים, תרבותיים ודתיים שונים אלו על אלו, כמו גם יחסן של קבוצות שונות באוכלוסייה הישראלית לתהליכים המתוארים, ויוקדש מקום לדיונים ציבוריים עכשוויים, ולדילמות חברתיות, עקרוניות ואידיאולוגיות בנוגע למקומה של הדת והמסורת בתרבות הישראלית.

    4 ש"ס / 4 נ"ז / ס' / 70

    ש' 0259066-00 ד"ר ראובן גפני ד' 14:00-15:30

    קמפוסים מחקריים

    חפצים, סמלים וחומרים של היום יום במרחב הישראלי

    קמפוס זה מבקש להפגיש את הסטודנטים עם משמעותם, תפקידם ומהותם של חפצים, תרבות חומרית והמוחשי כמקורות ללימוד המרחב והחברה הישראליים. האם המזוזה שעל דלת הבית ה"יהודי" היא סמל לקדושה, שריד לתהליכים היסטוריים-סיבוליים או אמירה חזקה יותר? האם היא סמל לקדושה או שאולי כפי שניתן לראות ביום יום הקדושה עצמה? מה המשמעות של אנדרטת גולני המוקמת ליד סניף המקדונלד? מה ניתן ללמוד ממוזיאון ישראל, וממוזיאונים בכלל, על החברה הבונה אותם? שאלות אלו הם חלק מדיון מרתק שמתרחש בשנים האחרונות בתחומי מחקר שונים, ואשר במסגרתו נעשה נסיון להבין טוב יותר את הקשר שבין חפצים לביננו היוצרים אותם, משתמשים בהם וחווים אותם. בנוסף לתובנות תיאורטיות על התרבות החומרית, הנוף ויחסי אדם-סובב נעסוק במקרי מבחן מגוונים מהסובב הישראלי. כן נדון בתפקידן של אנדרטאות, מוזיאונים וחפצים, בדרכי ניתוח הנוף, בצורות של הקדושה, ביום יומי ובייחודי גם יחד.

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70

    ב' 0259139 פרופ' נמרוד לוז (3 ימי סיור בשטח)

    קמפוס תשתיות תחבורה בין עירונית בארץ ישראל בעת החדשה

    "יותר מדי כבישים בארץ הזו", כתב המשורר יהודה עמיחי לפני כששים שנה, "פחות מדי דרכים בהם הולכים באמת: אדם אל גורלו." מטרת קורס זה היא בחינה וניתוח של התפתחות תשתיות התחבורה הבין-עירונית בארץ ישראל למן שלהי התקופה עותמאנית ועד ימינו – מסילות ברזל וכבישי אספלט – והשפעתם העצומה והמתמשכת על תהליכים מדיניים, כלכליים וחברתיים אשר מעצבים את חיי הארץ ואת קשריה האזוריים והגלובליים. במסגרת קורס זה נבחן את המעבר מחברה ניייחת וכפרית, שבה מרבית בני האדם מעבירים את חייהם במקום אחד בלי תזוזה, לחברה ניידת ועירונית שבה מרבית התושבים מבלים לפחות חלק מזמנם בתנועה למרחקים ארוכים. כמו כן, נלמד את חשיבותם של הכבישים במאבק על גבולות הארץ ועל עיצובם. הבנת התהליכים השונים תיעשה באמצעות סיורים לאורך כביש צמח-ראש פינה; כביש הצפון לאורך הגבול עם לבנון; ומסילת הרכבת הישנה יפו-ירושלים.

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70

    א' 0259239-00 ד"ר גיורא גודמן (3 ימי סיור בשטח )

    קורסי בחירה

    פרקים בתולדות ההתיישבות המדינית ביטחונית

    הממד הביטחוני בהתיישבות היהודית בארץ ישראל מהמאה הי"ט נקבע והתפתח בהתאם לנסיבות ולהשתנותם והפך משולי למרכזי, מדאגה לאבטחת הרכוש ולשלומם של התושבים למרכיב חשוב בקביעת מיקומם של ישובים, תכנונם ותכליתם מהבחינה הלאומית. בקורס יבחן תהליך השנוי וההתפתחות החל במושבות הראשונות והקמתם של וועדי ביטחון יישוביים, תפיסת הישובים כמבטאי ריבונות, יישובי הספר כ"מוצבי חוץ" בהגשמת הציונות ובקביעת גבולותיה (חומה ומגדל), ההתיישבות כתשתית להבטחת הקיימות הלאומית, הישובים כקו הגנה ("קו עצירה") ממנו אין נסיגה וכבסיס לצבא במלחמת העצמאות וההתיישבות כאמצעי לשימור הישגי המלחמה ולהגנת הגבולות. נושאים אלה ידונו ויפותחו באמצעות סיורים בעמק יזרעאל, עמק הירדן והגליל התחתון.

    2 ש"ס /2 נ"ז / ק' / 70

    א' 0259051-00 פרופ' אלון קדיש    ד' 18:00-19:30  -הקורס יתקיים במשך 3 ימים – פרטים בהמשך.

    אירופה ואירופים בגליל במאה הי"ט

    הקורס מבקש להציג את חלקם של האירופים, את מידת מעורבותם ואת פעילותם, בארץ בכלל ובגליל בפרט, כפי שבאו לביטוי בתחומים שונים (דת, חברה, כלכלה, התיישבות, בנייה, חדירת טכנולוגיה ועוד) מראשית המאה התשע עשרה ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. הקורס יוקדש לסקירה מקיפה של מעורבות זו, על רקעה וגורמיה, מהלכה ומאפייניה, הגורמים שנטלו בה חלק וביטוייה בשטח. המטרה היא ללמוד להעריך את חלקה של אותה מעורבות של המעצמות בתהליכי השינוי – ההיפתחות וההתפתחות – שידעו הגליל וסביבותיו, האזור הלכאורה פריפריאלי, בתקופה הנ"ל. מכאן שהקורס ידגיש את הפעילות האירופית בגליל ובסביבותיו, תוך בחינת שרידיה ומשאריה, כאשר בכל פעם יבחרו מספר 'מקרי חקר' שונים; חלק מאותם אתרים יכללו גם בסיור.

    2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70

    א' 0259101-00 פרופ' חיים גורן ד' 12:00-13:30

    גיאופוליטיקה של משאבי המים באזור הירדן והכנרת

    מצוקת המים בארץ ישראל הינה תופעה עתיקת יומין. העלייה הגדולה בתצרוכת המים בעת המודרנית החריפה את הבעיה עד למשבר בעל ממדים מדאיגים ביותר וכל זאת למרות שהדבר היה ידוע. הנושאים העיקריים שילמדו בקורס כוללים את; משאבי המים בישראל;  מקורות מים חליפיים, מאזן מים, מערכות הולכת מים קדומות ומודרניות, סכסוכי מים, המאבק על המים בירדן ובכינרת והשת"פ האזורי בנושא, וכולל היבטים גאוגרפיים, כלכליים, מדינים ותכנונים בתחום המים.

    2 ש"ס /2 נ"ז / ק' / 70

    ב' 0259111-00 פרופ' רם שפינר ד' 10:00-11:30

    "היסטוריה חברתית" של הפלסטינים, 1966-1900

    הקורס יעסוק בשינוים החברתיים העיקריים שעברו על תושבי הארץ הפלסטינים מסוף תקופת הרפורמות באימפריה העות'מאנית, המנדט הבריטי, מלחמת 1948 והקמת מדינת ישראל ועד ביטול הממשל הצבאי על האוכלוסייה הערבית ב-1966. נתעניין בעיקר בהתנסות של אנשים פשוטים, ה"כפיפים" – אלה שלא השתייכו לאליטות הפוליטיות, הצבאיות או הכלכליות, ואשר הותירו תיעוד מועט של חייהם. הדיון יתמקד בסוגיות כגון חקיקה קרקעית וסוגיית הנישול, המרד הערבי (1939-1936), חיי הכפר וחקלאות, עיור וחיי פועלים, פעילותן של נשים בזירה הציבורית, השינויים במערכת החינוך, השבר בעקבות המלחמה והחיים כמיעוט במדינה יהודית. נדון גם בבעיית חסרונם של מקורות ובדרכים להתגבר עליה.

    2 ש"ס /2 נ"ז / ק' / 70

    ב' 0259191-00 ד"ר נעמה בן זאב  ד' 16:00-17:30  

    תרבות, חברה ומרחב: קריאות גיאוגרפיות- תרבותיות של הנוף

    קורס זה מבקש לבחון הלכה ומעשה את הקשרים המורכבים שבין חברה תרבות ותהליכי עיצוב המרחב כפי שהם באים לידי ביטוי במונח נוף או נוף תרבותי. מטרתו המרכזית של הקורס היא להציג בפני התלמידים כלים לניתוח נופי תרבות וסביבה בנויה. נעסוק במקרים הלקוחים מהנוף הישראלי בצד דיון בהבטים הרחבים יותר של המונחים

    נוף ותרבות .

    2 ש"ס /2 נ"ז / ק' / 70

    ב' 0259211-00 פרופ' נמרוד לוז  ד' 14:00-15:30

    עיצוב גבולות מדינת ישראל

    מטרת הקורס לחשוף את התהליכים ההיסטוריים, החברתיים והפוליטיים שתרמו להתגבשות הרעיון של חלוקת ארץ ישראל כדרך לפתרון הסכסוך בין היהודים-הציונים לבין הערבים-הפלסטינים, רכיביו המפורטים של הרעיון והשינויים שחלו בו מאז ועד היום. נתייחס גם לאופנים שבהם קבוצות שונות בחברה הישראלית תפסו את גבולות הארץ ואת התמורות שהתחוללו בתפיסות אלו. הכוונה להראות כי תהליכי חלוקת הריבונות של ארץ ישראל בין שני העמים היושבים בה לא החלו היום וגם לא ב'תהליך אוסלו', אלא נעוצים חזק הן במדיניותה של הקהילה הבינלאומית והן במדיניות של ישראל לאורך השנים, אם כי היו לא מעט עליות ומורדות בעוצמת ההתייחסות לרעיון כדרך לפתרון הסכסוך הלאומי בארץ ישראל/פלסטין.

    2 ש"ס /2 נ"ז / ק' / 70

    ב' 0259221-00 ד"ר אופיר עבו   ד' 10:00-11:30 

    דילוג לתוכן