שנתון

המחלקה ללימודי ארץ – ישראל

ראש המחלקה

ד"ר ראובן גפני

חברי הסגל האקדמי:

פרופ' חבר, פרופ' מרדכי אביעם, פרופ' חיים בן דוד, פרופ' נמרוד לוז.

מרצה בכיר:

ד"ר יעקב אשכנזי, ד"ר ראובן גפני, ד"ר חיה כץ

עמיתי הוראה:

פרופ' חיים גורן, פרופ' יוסי כץ, ד"ר אפרת קנטור , ד"ר דינה שלם, ד"ר איתמר רדאי.

רכזת המחלקה

גב' לילי קדם
טל: 046653728
פקס: 077-5653728
שעות הקבלה: ימים א-ה: 09:30-12:00; 13:30-15:00
במרכז ללימודי ארץ ישראל, במתחם תחנת הרכבת ההיסטורית בצמח
דוא"ל: lily@kinneret.ac.il

תכנית הלימודים לתואר שני (MA) בלימודי ארץ- ישראל

מטרת הלימודים

מטרת התכנית לתואר שני בלימודי ארץ-ישראל היא לרכוש תובנות וכלים מתקדמים, המסייעות לתלמיד במחקר אקדמי ויישומי בתחום נופי התרבות והחברה בארץ-ישראל בעת העתיקה ובעת החדשה. כן נכללים ביעדי התכנית העשרת מורים, מורי דרך, מדריכים בגופי הטבע והסביבה ובתחומי התרבות החומרית של ארץ-ישראל, והעמקת ההיכרות של קבוצות היעד האלה עם השפעתו של האדם על הנוף הפיזי והאנושי של הארץ. כל זאת, תוך יכולת לנתח באופן מעמיק ועצמאי את התהליכים והתופעות השונות, ולהנחיל את הידע והכלים הנרכשים במסגרת הלימודים לקבוצות אוכלסוייה אחרות. הכלים הנרכשים בלימודים מאפשרים לבוגרים להמשיך בעבודה מחקרית במסגרת לימודי התואר השלישי באוניברסיטאות המחקר.

מבנה תוכנית הלימודים

בתכנית הלימודים מוצעות שתי מגמות לימוד: נופי תרבות וחברה בעת העתיקה ונופי תרבות וחברה בעת החדשה. הסטודנטים ילמדו 40 נ"ז במשך ארבעה סמסטרים (שנתיים) לפי החלוקה הבאה: סמינר מחלקתי – קורס חובה משותף לשתי המגמות (4 נ"ז) בשנה א'; שלושה קמפוסים מחקריים – שניים במגמה הראשית ואחד במגמה המשנית (6 נ"ז); תשעה קורסי בחירה – שישה במגמה הראשית ושלושה במגמה המשנית (סה"כ 18 נ"ז). במהלך הלימודים יכתבו הסטודנטים שתי עבודות סמינריוניות במגמה הראשית ועבודה אחת במגמה המשנית (סמינריון אחד לפחות בשנה – 12 נ"ז סה"כ). בקמפוסים המחקריים יחויבו הסטודנטים במחקר פעיל על פי נושאי הקמפוס. בקורסי הבחירה הסטודנטים יהיו חייבים במטלות, כמפורט בסילבוס של כל קורס.

עם תום הסמסטר האחרון ייבחנו הסטודנטים בבחינת גמר. בבחינה יבחרו הסטודנטים בשני נושאים מהמגמה הראשית ובאחד מהמגמה המשנית. הבחינה תחובר ותיבדק על ידי מורי התכנית. ציון הבחינה יהווה 18% מהציון הסופי של התואר.

פירוט מבנה תכנית הלימודים:

מגמה סיווג הערות נ"ז שש"ס אחוז מהציון הסופי
חובה סמינר מחלקתי הרצאות מחקריות של מורי המחלקה ושל חוקרים אורחים ממוסדות אקדמיים בארץ ובחו"ל. 4 4 1
 

מגמה ראשית

קמפוסים מחקריים שני קורסי מחקר שדה בהם יקיימו הסטודנטים מחקר פעיל. 4 4 6
סמינריונים שני קורסי סמינריון שבהם יכתוב הסטודנט עבודה סמינריוניות 8 8 30
קורסים שישה שיעורים בהם ישתתף הסטודנט השתתפות פעילה על פי סילבוס הקורס 12 12 18
מגמה משנית קמפוס מחקרי קורס מחקר שדה בו יקיימו הסטודנטים מחקר פעיל 2 2 3
סמינריונים קורס סמינריון אחד בו יכתוב הסטודנט עבודה סמינריוניות 4 4 15
קורסים שלושה שעורים בהם ישתתף הסטודנט השתתפות פעילה על פי סילבוס הקורס 6 6 9
בחינת גמר בחינת גמר בחירה של שלושה נושאים, שניים במגמת ההתמחות הראשית 18
 

 

סה"כ 40 40 100
  • סיורים: במהלך הלימודים ישתתפו הסטודנטים בסיורים, המהווים חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים, ומותאמים לתכני הלימודים בקורסים השונים. ההשתתפות בסיורים היא חובה. הסיורים נערכים בימי חמישי (שבהם אין מתקיימים במחלקה לימודים אחרים). הסטודנטים מתבקשים לקראו בעיון את תקנון הסיורים של המחלקה ולחתום עליו בראשית כל שנת לימודים. .
ימי, שעות ומקומות הלימוד

• הקורסים הנערכים בכיתה מתקיימים במתחם המחלקה ללימוןדי א"י, בתחנת הרכבת ההיסטורית של צמח, בימי רביעי, בשעות 8:00 ל 20:00.
• לימודי השדה הנערכים מחוץ לקמפוס (סיורים, קמפוסים מחקריים) יתקיימו בדרך כלל בימי חמישי

תנאי הקבלה

לתכנית יתקבלו – ללא צורך בהשלמות כלשהן – בוגרי תואר ראשון בלימודי ארץ-ישראל מהמכללה האקדמית כנרת, או ממוסדות אחרים בהם נלמדת תכנית לתואר ראשון בלימודי ארץ-ישראל, שסיימו את לימודי התואר הראשון בציון ממוצע "טוב" (75 לפחות).
בוגרי תואר ראשון בתחומים קרובים: גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה, היסטוריה, מקרא, שסיימו את לימודיהם לתואר הראשון בציון ממוצע "טוב" (75 לפחות). מועמדותם של בוגרי תואר ראשון בתחומי דעת אחרים תתאפשר לאחר ראיון אישי עם ראש התכנית ובניית תכנית לימודי השלמה מתאימה.

לימודי השלמה

בוגרים שלא למדו לימודי ארץ-ישראל לתואר ראשון יחויבו בהשלמת קורסי מבואות הניתנים במסגרת לימודי התואר הראשון במחלקה (דרישות קדם). מספר קורסי ההשלמה לא יפחת מ- 8 ש"ס ולא יעלה על 16 ש"ס. לא יינתנו נקודות זיכוי לקורסי השלמה. תכנית ההשלמה תקבע לכל מועמד באופן אישי, על ידי ראש התכנית לתואר שני, בהתייעצות עם חברי ועדת התואר השני.

תנאי המעבר משנה לשנה

על הסטודנט להשיג ציון של 70 לפחות בכל הקורסים בהם למד בשנה א'.

תנאי סיום הלימודים בתכנית

על הסטודנט להשלים את כל חובות הלמידה בקורסים בהם לא כתב עבודות סמינריוניות, ולהגיע לממוצע שלא יפחת מ- 70. ציון עובר בעבודה סמינריונית הוא 70.

זכאות לתואר

סיום כל החובות האקדמיות של התכנית בציון ממוצע של 70 לפחות, ובסמינריונים ובבחינת הגמר בציון של 70 לפחות, וצבירת 40 נ"ז הנדרשות על פי תכנית הלימודים המפורטת בסעיף 10 להלן.

פירוט תכנית הלימודים לתואר שני שנים א' וב' (תש"פ)

קוד הקורס שם הקורס סוג הקורס מגמה סמסטר נ"ז שש"ס
0257016-00 סמינר מחלקתי סמינר מחלקתי חובה כללי שנתי 4 4
0258019-00 הכפר היהודי בגליל ובגולן קמפוס

מחקרי

עת עתיקה א 2 2
0258109-00 כנסיות ומנזרים בנוף ארץ ישראל בשלהי העת העתיקה קמפוס

מחקרי

עת עתיקה ב 2 2
0258036-00 הנצרות בנוף ארץ-ישראל אלף השנים הראשונות סמינריון עת עתיקה שנתי 4 4
0258086-00 שמות מקומות בארץ ישראל במהלך הדורות סמינריון עת עתיקה שנתי 4 4
0258041-00 חידושים בחקר בתי הכנסת הקדומים בארץ-ישראל קורס עת עתיקה א 2 2
0258051-00 אדם וסביבה בצפון בקע הירדן בתקופות הפרה-היסטורית קורס עת עתיקה א 2 2
0258061-00 דרכים עתיקות בארץ-ישראל ובמרחב הים-תיכוני קורס עת עתיקה ב 2 2
0258071-00 קריאה מודרכת ביוסף בן מתתיהו: טקסט וריאליה ארץ ישראלית ארץ-ישראל קורס עת עתיקה ב 2 2
0258091-00 "ויהי אור" אור ואמצעי תאורה בעת העתיקה קורס עת עתיקה א 2 2
0258111-00 דתות ותיירות בכנרת ובסביבותיה קורס עת עתיקה א 2 2
0258121-00 מסע בעקבות כלי החרס בתקופת הברזל ב קורס עת עתיקה א 2 2

 

 

קוד הקורס שם הקורס סוג הקורס מגמה סמסטר נ"ז שש"ס
0259129-00 העבר המכונן את ההווה: פוליטיקה וארכיאולוגיה קמפוס מחקרי עת חדשה א 2 2
0259139-00 חפצים, סמלים וחומרים של היום יום במרחב הישראלי קמפוס מחקרי עת חדשה ב 2 2
0259066-00 יהדות , לאומיות, ממלכתיות יצירתה של יהדות דתת לאומית ישראלית סמינריון עת חדשה שנתי 4 4
0259096-00 דת, משפט ומרחב סמינריון עת חדשה שנתי 4 4
0259071-00 קדושה, דת ומודרניות במרחב הישראלי קורס עת חדשה ב 2 2
0259081-00 תדע כל אם עבריה?,  צבא ותקשורת במדינת ישראל קורס עת חדשה ב 2 2
0259101-00 אירופה ואירופים בגליל במאה הי"ט קורס עת חדשה א 2 2
0259111-00 גיאופוליטיקה של משאבי המים באזור הירדן והכנרת קורס עת חדשה ב 2 2

רשימת הקורסים לתואר שני בשנה"ל תש"פ

קורסי חובה

סמינר מחלקתי

הסמינר המחלקתי הוא מפגש שבועי שיתקיים לאורך כל שנת הלימודים הראשונה, ובו ייחשפו תלמידי התואר השני לעולם המחקר בתחומי ארץ-ישראל, תוך היכרות עם הדיסציפלינות השונות העומדות בבסיסו ועם מגוון כלי למידה: סדנאות מתודולוגיות של מורי הקורס, הרצאות נבחרות של מרצי התכנית ושל חוקרים אורחים ממוסדות אחרים להשכלה גבוהה בארץ ובחו"ל, מפגשי חוקרים בנושאים שונים ורפרטים נבחרים של תלמידים במחלקה.

2 ש"ש / 4 נ"ז / ס' / 70

ש' 0257016-00 ד"ר יעקב אשכנזי  ד' 18:00- 19:30

מגמת נופי תרבות וחברה בעת העתיקה

קמפוסים מחקריים 

הכפר היהודי בגליל ובגולן

בקמפוס מחקרי זה נצא לכמה אתרים ארכיאולוגים בהם התבצעו חפירות חלקיות בשרידי כפרים יהודים בגליל ובגולן. נכיר את השרידים ונלמד לזהות את חלקי הכפר גם על פי השרידים החפורים וגם על פי אלו שטרם נחפפרו. נכיר את טיפוסי הבנייה הפרטית, נעסוק בקשר שבין המבנים לבתי הכנסת, בינם לבין המקוואות ובינם לבין מתקני הייצור. במקומות שניתן, נשווה את הממצא לתיאורים הספרותיים. חלק מהביקור באתרים יעשה בעבודה עצמית של הסטודנטים. באופן חריג, תידרש הקריאה במקורות רק לצורך עבודת הסיכום ולא ליציאה לסיורים.

2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70

א' 0258019-00 פרופ' מרדכי אביעם (שלושה ימי סיור מרוכזים- ראו לוח סיורים)

 

כנסיות ומנזרים בנוף ארץ ישראל

עם הופעתן של הכנסיות כמבנה קבע בולט בנוף, נפתחה תקופה חדשה בארכיטקטורה הקדומה של ארץ ישראל. בתוך מאה שנים הוקמו בארץ עשרות רבות של כנסיות: ב"עיר הקדושה", בערים, בכפרים, על צירי הדרכים ובאתרי קודש, ביוזמה אימפריאלית, עירונית, כנסייתית או פרטית. באותו הזמן החלה גם להתפשט תופעת הנזירות, ומנזירים בודדים שישבו במערות וכוכים במדבר, הוקמו ברחבי הארץ מנזרים. גם אלו בעולם האורבני, הכפרי וכמובן במדבר, על צירי העלייה לרגל ובאתרי הקודש. המנזרים נטלו חלק בהתפתחות הכלכלית של ארץ ישראל. בקורס זה נלמד להכיר את המאפיינים הארכיאולוגיים והארכיטקטוניים השונים של כנסיות ומנזרים בחלקיה הגיאוגרפים השונים של הארץ. הקורס יתקיים במתכונת של קמפוס מחקרי: יום לימודים מרוכז בכיתה ושלושה ימים מרוכזים במרחבים גיאוגרפיים שונים שבהם ייבחנו המבנים הכנסייתיים, מקומם בנוף והערכת תפקודיהם החברתיים-דתיים וכלכליים. הסטודנטים יידרשו להכין עבודת מחקר שטח על מבנה כנסייתי אחד שייבחר על ידם, ולעמוד על המאפיינים התיאורטיים שנלמדו במפגש הכיתה.

2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70

א' 0258109-00 פרופ' מרדכי אביעם (שלושה ימי סיור מרוכזים – ראו לוח סיורים)

 

סמינרים בעת העתיקה

הנצרות בנוף ארץ-ישראל: אלף השנים הראשונות

הקורס יעסוק בבחינת הטיפולוגיה של היישוב הנוצרי בארץ-ישראל, מהמאה הראשונה ועד לתקופה העבאסית: נכיר את ההתפתחות של צורות ההתיישבות במעטפת הנוצרית שלהן ונבחן כיצד השפיעה הנצרות על דמותה של העיר בארץ-ישראל בעת העתיקה המאוחרת, על אופיו ותפקודו של היישוב הכפרי והנוודי ועל  חיי הכלכלה בתוך המערכות היישוביות וביניהן. מעבדת המחקר של הסטודנטים בקורס ישמשו מקורות כתובים – ספרות מסעות, כתבי אבות הכנסייה, כתובות, תעודות שנחשפו בקונטקסט ארכיאולוגי ומרכיבים של תרבות חומרית שנחשפו בסקרים ובחפירות ארכיאולוגיות.

4 ש"ס / 4 נ"ז / ס' / 70

ש'  0258036-00 ד"ר יעקב אשכנזי ד' 10:00-11:30

 

שמות מקומות בארץ ישראל במהלך הדורות

הכרת המחקר הטופונומי של א"י ויישומו במחקר ההיסטורי. במחצית הראשונה של השנה ילמדו הנושאים הבסיסיים ובמחצית השנייה יוצגו על ידי הסטודנטים הנושאים של עבודות הסמינריון שלהם.

4 ש"ס / 4 נ"ז / ס' / 70

ש' 0258086-00 פרופ' חיים בן דוד ד' 14:00-15:30

 

קורסי בחירה בעת העתיקה

חידושים בחקר בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל

בשני העשורים האחרונים פורסמו מחקרים חדשים רבים בתחום מחקר בתי הכנסת העתיקים בארץ ישראל. מחקרים אלה מתבססים  הן על הממצא הארכיאולוגי הרב – אדריכלי, אפיגראפי ואמנותי – שנחשף מבתי הכנסת, בעיקר במרחב הצפוני של הארץ, והן מניתוח מעמיק של המקורות הספרותיים ובעיקר ספרות חז"ל. במהלך הקורס נעסוק בסדרה של נושאים שהם חזית המחקר בתחום ונכיר את הממצאים המעודכנים ביותר בתחום חקר בתי הכנסת הקדומים של ארץ-ישראל.

2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70

ב'  0258041-00 פרופ' חיים בן דוד ד' 16:00-17:30

 

אדם וסביבה בצפון בקע הירדן בתקופות הפרה-היסטורית

בצפון בקע הירדן, סביב הכנרת, ידועים אתרים פריהיסטוריים רבים המשקפים את תולדות האדם בדרום הלבנט, החל מהאתר הקדום ביותר – עובידייה (1.5 מיליון שנה) – דרך אתר גשר בנות יעקב, מערות נחל עמוד, אוהלו II ועין גב ועד היישוב בשער הגולן. תוך היכרות מעמיקה עם אתרים אלה נלמד על התפתחות האדם ותרבותו החומרית, בדגש על הקשר שבין האדם לסביבתו, ועל רקע השינויים הגיאולוגיים והאקלימיים שחלו באזור זה במהלך 1.5 מיליון שנה.

2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70

א' 0258051-00 ד"ר דינה שלם  ד' 17:30-16:00

 

דרכים עתיקות בארץ-ישראל ובמרחב הים-תיכוני

הקורס יעסוק בהכרות עם תופעות הדרכים הציבוריות בארץ ישראל וסביבתה לכל אורך התקופות: ממסחר הנחושת המרחבי בתקופה הכלקוליתית ועד לתקופה הממלוכית. ילמדו כלי המחקר השונים לאיסוף המידע על מערכות הדרכים בכל תקופה תוך אימות ועימות בין המקורות ההיסטוריים והארכיאולוגיים.

2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70

א'  0258061-00 פרופ' חיים בן דוד ד' 12:00-13:30

 

קריאה מודרכת בכתבי יוסף בן מתתיהו: טקסט וריאליה ארץ ישראלית ארץ-ישראל

בקורס זה יכירו הסטודנטים את כתביו של יוסף בן מתתיהו בדרך בלתי אמצעית, תוך קריאת פרקים נבחרים שדרכם משתקפת הראליה של ארץ ישראל הקדומה. הפרקים שיבחרו יעסקו בתיאורי נוף הארץ, תיאורי ערים ומבנים ואירועים שלהם יש השתקפות בממצא הארכיאולוגי שנחפר במשך השנים. הממצא הארכיאולוגי יוצג במצגות ובעיון בספרים ובמאמרים.

2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70

ב' 0258071-00 פרופ'  מרדכי אביעם ד' 09:30-08:00

 

"ויהי אור": אור ואמצעי תאורה בעת העתיקה

מאז שגילה האדם את האש הוא השתמש בה לתאורה, אך רק משלב מסוים בתולדותיו הכין האדם כלים מיוחדים לתאורה, להם אנחנו קוראים נרות שמן. נרות השמן הם ממצא חשוב בחפירות ארכיאולוגיות והתפתחותם כמו גם עיצובם וקישוטיהם משמשים את הארכיאולוגים כאמצעי תיארוך. בקורס זה נתוודע קודם כל אל אמצעי התאורה ששימשו בעולם העתיק. כקורס ארכיאולוגי, נעסוק בראשית הופעת אמצעי התאורה בשחר ההיסטוריה ונעקוב אחר טיפוסי נרות השמן והתפתחותם לאורך התקופות. נעסוק בטיפולוגיה של הקבוצות שהתגלו בארץ ישראל ובשיטות הטכנולוגיות שבהן נעשו. נעסוק בתיאורים האומנותיים שעל הנרות למן התקופה ההלניסטית ואף נערוך מפגש אחד של התנסות מעשית בייצור נרות. ננסה במהלך חלק מהשיעורים להתחבר למשמעות של האור בחיי האדם.

2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70

א' 0258091-00 פרופ'  מרדכי אביעם ד' 18:00-19:30

 

דתות ותיירות בכנרת וסביבותיה

מטרת הקורס היא להכיר ולהבין את מערכות הקשרים הקיימות לאורך ההיסטוריה בין דת לתיירות, ולבחון כיצד הם באים לידי ביטוי במרחב הסובב את ים הכנרת. במהלך הלימוד נעמיק במופעים השונים של העלייה לרגל, או הצליינות, והיבטיה התיירותיים כפי שבאים לידי ביטוי לאורך ההיסטוריה, החל מתקופת הבית השני ועד ימינו, תוך הדגמה על שלוש הדתות המונותיאיסטיות – יהדות, נצרות ואסלאם. מטרה נוספת של הקורס היא להכיר את עולם המושגים המאפיין את העלייה לרגל, ואת חקר התיירות הדתית בעבר ובהווה. הקורס יכלול גם יום סיור אחד לפחות באתרי התיירות השונים סביב הכנרת.

2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70

א' 0258111-00  ד"ר אשכנזי יעקב ד' 09:30-08:00

 

מסע בעקבות כלי החרס בתקופת הברזל

כלי חרס, ובעיקר שבריהם, הם הממצא העיקרי בחפירה, ומבחינות רבות הם גם הממצא החשוב ביותר, שכן הם משמשים ככלי עזר לתיארוך השכבות. ואולם לכלי החרס חשיבות רבה לא רק לקביעת המסגרת הכרונולוגית, אלא גם כביטוי לפעילות אנושית רחבה יותר בעלת תפקיד חברתי­-אידיאולוגי. במסגרת קורס זה נעסוק במחקר הרב-תחומי של הקרמיקה הקדומה תוך שימוש במכלולי תקופת הברזל ב כבסיס לדיון.

הקורס יכלול שלושה חלקים:

החלק הראשון יעסוק בהיבטים כללים הקשורים בחקר הקרמיקה הקדומה.

החלק השני יתמקד בהכרת המאפיינים העיקריים של מכלולי תקופת הברזל ב'.

החלק השלישי, שיהווה מחצית מתכני הקורס, יבחן את תרומתו של המכלול הקרמי ללימוד היבטים שונים בחברה, בתרבות, בכלכלה ובאידאולוגיה וזאת תוך התייחסות למגוון השימושים שנעשו בכלי החרס. נושאים אלו יבחנו לאור מקרי מבחן שמקורם בממצא הקרמי המתוארך.

2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70

א'  0258121-00 ד"ר חיה כץ  ד' 14:00-15:30

 

מגמת נופי תרבות וחברה בעת החדשה

קמפוסים מחקריים

העבר המכונן את ההווה: פוליטיקה וארכיאולוגיה

הקורס מיועד לסטודנטים המתעניינים לעסוק ביחסי הגומלין שחלו בחברה הישראלית בין הפוליטיקה והארכיאולוגיה. השימוש בעבר לצורך עיצוב ההווה יעמוד במרכז הדיון בקמפוס זה. במסגרת הקורס נעסוק בין השאר בנושאים הבאים: ארכיאולוגיה ולאומיות; "דת הארכיאולוגיה" – יחס החברה הציונית לארכיאולוגיה בשנותיה הראשונות של המדינה; השינויים שחלו ביחס החברה הציונית-דתית לארכיאולוגיה לאורך השנים; קברים, ארכיאולוגיה ופוליטיקה חרדית. זאת ועוד, בהקשר זה נדון גם ביחס החברה הישראלית לאתרים מוסלמיים בכלל ולכפרים הנטושים בפרט. סוגיות אלו ואחרות יעלו לדיון תוך כדי סיור באתרים ומוזיאונים בהם ניתן לבחון אותן הלכה למעשה.

2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70

א' 0259129-00 ד"ר חיה כץ (3 ימי סיור בשטח- ימי חמישי )

 

חפצים, סמלים וחומרים של היום יום במרחב הישראלי

קמפוס זה מבקש להפגיש את הסטודנטים עם משמעותם, תפקידם ומהותם של חפצים, תרבות חומרית והמוחשי כמקורות ללימוד המרחב והחברה הישראליים. האם המזוזה שעל דלת הבית ה"יהודי" היא סמל לקדושה, שריד לתהליכים היסטוריים-סיבוליים או אמירה חזקה יותר? האם היא סמל לקדושה או שאולי כפי שניתן לראות ביום יום הקדושה עצמה? מה המשמעות של אנדרטת גולני המוקמת ליד סניף המקדונלד? מה ניתן ללמוד ממוזיאון ישראל, וממוזיאונים בכלל, על החברה הבונה אותם? שאלות אלו הם חלק מדיון מרתק שמתרחש בשנים האחרונות בתחומי מחקר שונים, ואשר במסגרתו נעשה נסיון להבין טוב יותר את הקשר שבין חפצים לביננו היוצרים אותם, משתמשים בהם וחווים אותם. בנוסף לתובנות תיאורטיות על התרבות החומרית, הנוף ויחסי אדם-סובב נעסוק במקרי מבחן מגוונים מהסובב הישראלי. כן נדון בתפקידן של אנדרטאות, מוזיאונים וחפצים, בדרכי ניתוח הנוף, בצורות של הקדושה, ביום יומי ובייחודי גם יחד.

2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70

ב' 0259139 פרופ' נמרוד לוז (3 ימי סיור בשטח – ימי חמישי)

סמינרים בעת החדשה

יהדות, לאומיות, ממלכתיות יצירתה של יהדות דתית לאומית ישראלית

הקורס מתמקד בתהליכים דתיים, חברתיים ותרבותיים שהתחוללו בחברה היהודית בארץ ישראל, מתקופת המנדט ועד לעשרות השנים האחרונות, ואשר במהלכן נוצר בארץ, לצד התרבות ומערך הטקסים הלאומיים, גם פולחן דתי יהודי לאומי (לימים ישראלי), הנוגע למגוון תחומי חיים ויצירה: קידוש אתרים ומרחבים דתיים ולאומיים; הפולחן הדתי בבתי הכנסת הלאומיים בארץ ישראל; מעגל השנה היהודי ויצירת מערך חגים יהודי-ישראלי; הקמת מוסדות ממלכתיים דתיים דוגמת הרבנות הראשית ובניין היכל שלמה; יצירת טקסטים ליתורגיים יהודיים-ישראליים; ויצירת ספרות הלכתית עשירה העוסקת במדינת ישראל, במשמעותה וביחס למוסדות השלטון שלה.

במהלך הקורס יתואר האופן שבו השפיעו מהלכים לאומיים, תרבותיים ודתיים שונים אלו על אלו, כמו גם יחסן של קבוצות שונות באוכלוסייה הישראלית לתהליכים המתוארים, ויוקדש מקום לדיונים ציבוריים עכשוויים, ולדילמות חברתיות, עקרוניות ואידיאולוגיות בנוגע למקומה של הדת והמסורת בתרבות הישראלית.

4 ש"ס / 4 נ"ז / ס' / 70

ש' 0259066-00 ד"ר ראובן גפני ד' 08:00-09:30

 

דת, משפט ומרחב

המרחב מעוצב בידי שורה ארוכה של משתנים, ביניהם משתנים חברתיים, כלכליים ותרבותיים. כך למשל, המצב הכלכלי של מדינה מסוימת ישפיע על קצב הבנייה, על הקצאת שטחים למיבני ציבור, על אופי פיתוח הפריפריה ועוד. בסמנריון  נראה כייצד הדת והמשפט משפיעים על עיצוב המרחב. כך למשל "מקומות קדושים" הינם תוצרים במרחב של הדת או הדתות הנוהגות או נהגו במרחב המסוים. דוגמה מהתחום המשפטי הינה  מעמדה המשפטי של קרקע – ציבורית או פרטית. אלה ישפיעו למשל על דרגות חופש הפעולה שבידי המחזיק בקרקע.

4 ש"ס / 4 נ"ז / ס' / 70

ש'  0259096-00 פרופ' יוסי כץ  ד' 16:00-17:30

 

קורסי בחירה בעת החדשה

קדושה, דת ומודרניות במרחב הישראלי

במסגרת קורס זה נבחן יחד תופעות דתיות שונות, יצירת זירות חדשות, הופעת מרחבים מקודשים חדשים, יחסי דת-מדינה-חברה במרחב הישראלי. נעסוק בתחילה בהבנה של מאפייניו הדתיים של העידן הנוכחי למול התיאוריות הקלסיות ביחס לדת, ונדון בקדושה, במקומות קדושים ובדת במרחבים הציבוריים בישראל. נבחן מקומות קדושים חדשים, תופעות של חסידות דתית ואתגרים שונים לפתחה של מדינת ישראל כמדינת לאום חילונית מהזירה הדתית. מקרי המבחן יקחו אותנו למסע במרחב הישראלי כולו ממקום קדוש שנוצר בטבריה בשנים האחרונות, אתרי עליה לרגל לצדיקים בפריפריה הישראלית, מוקד הקדושה הישראלי בירושלים, מקומות קדושים שהיו זירת עימות ובעיקר בין המיעוט והרוב בישראל ועוד. דרך ההתמקדות במרחבים מקודשים ובקדושה הפורצת לחיינו במדינת ישראל נבחן ונסקור תופעות אלו בישראל 1948 ועד לזמן הנוכחי.

2 ש"ס 2/ נ"ז / ק' / 70

ב' 0259071-00 פרופ' נמרוד לוז ד' 12:00-13:30

 

תדע כל אם עבריה? צבא ותקשורת במדינת ישראל

יש האומרים כי החברה הישראלית עונה להגדרות של 'עם חמוש' או 'אומה במדים'. מהו מקומה של תקשורת בארגון חברתי =לאומי כזה? אילו שינויים חלו ביחסים שבין פרסום לשמירת סודיות, מידע רשמי מול מקורות מידע מלמטה במהלך שישים שנות המדינה?

מה היתה השפעת מלחמת ששת הימים על השיח הבטחוני בתקשורת הישראלית? כיצד מתמודדת מערכת הבטחון עם המדיה הדיגיטלית ועם הידע העולה מהציבור?

סוגיות אלה, תוך עיון מהודק בעיתונות,  יהוו את ליבת הקורס.

2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70

ב' 0259081-00 ד"ר אפרת קנטור ד' 18:00-19:30

 

 אירופה ואירופים בגליל במאה הי"ט

הקורס מבקש להציג את חלקם של האירופים, את מידת מעורבותם ואת פעילותם, בארץ בכלל ובגליל בפרט, כפי שבאו לביטוי בתחומים שונים (דת, חברה, כלכלה, התיישבות, בנייה, חדירת טכנולוגיה ועוד) מראשית המאה התשע עשרה ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. הקורס יוקדש לסקירה מקיפה של מעורבות זו, על רקעה וגורמיה, מהלכה ומאפייניה, הגורמים שנטלו בה חלק וביטוייה בשטח. המטרה היא ללמוד להעריך את חלקה של אותה מעורבות של המעצמות בתהליכי השינוי – ההיפתחות וההתפתחות – שידעה הארץ בתקופה הנ"ל. הקורס ידגיש את הפעילות האירופית בגליל ובסביבותיו, תוך בחינת שרידיה ומשאריה, כאשר בכל פעם יבחרו מספר 'מקרי חקר' שונים.

2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70

א' 0259101-00 פרופ' חיים גורן ד' 10:00-13:30 פעם בשבועיים

 

גיאופוליטיקה של משאבי המים באזור הירדן והכנרת

מצוקת המים בארץ ישראל הינה תופעה עתיקת יומין. העלייה הגדולה בתצרוכת המים בעת המודרנית החריפה את הבעיה עד למשבר בעל ממדים מדאיגים ביותר וכל זאת למרות שהדבר היה ידוע. הנושאים העיקריים שילמדו בקורס כוללים את; משאבי המים בישראל;  מקורות מים חליפיים, מאזן מים, מערכות הולכת מים קדומות ומודרניות, סכסוכי מים, המאבק על המים בירדן ובכינרת והשת"פ האזורי בנושא, וכולל היבטים גאוגרפיים, כלכליים, מדינים ותכנונים בתחום המים.

2 ש"ס /2 נ"ז / ק' / 70

ב' 0259111-00 פרופ' רם שפינר ד' 10:00-11:30

 

חידושים בחקר תולדות מלחמת העצמאות

1948, מלחמת ישראל-ערב הראשונה, הייתה אירוע מעצב בהיסטוריה של מדינת ישראל, וכמובן גם בהיסטוריה של הפלסטינים ואף בהיסטוריה של המזרח התיכון בכללותו. מלחמת העצמאות עודנה מעוררת מחלוקת עזה ודיון ער בישראל, בחוגים אקדמיים וציבוריים כאחד. הקורס יקנה לתלמידים ידע וכלים לנסות ולהבין "מה קרה באמת", מעבר לנרטיבים ולזיכרונות השונים. נעסוק במהלכיה של המלחמה באופן מפורט ובתיקוף המקובל שלה, לצד ניתוח של החידושים השונים בחקר המלחמה מאז שלהי שנות השמונים ועד היום: הפולמוס בין היסטוריונים "ישנים" ל"חדשים", התהפוכות שעברה ההיסטוריוגרפיה של המלחמה מאז תחילת האלף הנוכחי והכיוונים החדשים שהופיעו במחקר המלחמה בשנים האחרונות, כמו מיקרו היסטוריה והיסטוריה חברתית.

2 ש"ס /2 נ"ז / ק' / 70

ב' 0259111-00 ד"ר איתמר רדאי  ד' 14:00-15:30

מתעניינים/ות בלימודים באקדמית כנרת?

מלאו את פרטיכם/ן ויועץ לימודים יחזור אליכם בהקדם!

דילוג לתוכן