מתעניינים/ות בלימודים במכללה האקדמית כנרת?

שנתון

ראש המחלקה
ד"ר ראובן גפני

ראש התכנית לתואר שני:
פרופ' חיים בן דוד

חברי הסגל האקדמי:
פרופ' חבר
פרופ' מרדכי אביעם, פרופ' חיים בן דוד, פרופ' נמרוד לוז

מרצה בכיר
ד"ר יעקב אשכנזי, ד"ר ראובן גפני, ד"ר חיה כץ, ד"ר גיורא גודמן

עמיתי הוראה
פרופ' חיים גורן, פרופ' אלון קדיש ,  ד"ר דינה שלם,  ד"ר איתמר רדאי,
ד"ר אופיר עבו, ד"ר נעמה בן זאב

רכזת המחלקה
גב' לילי קדם
טל: 046653728
פקס: 077-5653728
שעות הקבלה: ימים א-ה: 09:30-12:00; 13:30-15:00
במרכז ללימודי ארץ ישראל, במתחם תחנת הרכבת ההיסטורית בצמח
דוא"ל: lily@kinneret.ac.il

תכנית הלימודים לתואר שני (MA) בלימודי ארץ- ישראל

מטרת הלימודים

מטרת התכנית לתואר שני בלימודי ארץ-ישראל היא לרכוש תובנות וכלים מתקדמים, המסייעות  לתלמיד במחקר אקדמי ויישומי בתחום נופי התרבות והחברה בארץ-ישראל בעת העתיקה ובעת החדשה. כן נכללים ביעדי התכנית העשרת מורים, מורי דרך, מדריכים בגופי הטבע והסביבה ובתחומי התרבות החומרית של ארץ-ישראל, והעמקת ההיכרות של קבוצות יעד אלה עם השפעתו של האדם על הנוף הפיזי והאנושי של הארץ. כל זאת, תוך יכולת לנתח באופן מעמיק ועצמאי את התהליכים והתופעות השונות, ולהנחיל את הידע והכלים הנרכשים במסגרת הלימודים לקבוצות אוכלוסייה רחבות. הכלים הנרכשים בלימודים מאפשרים לבוגרים להמשיך בעבודה מחקרית במסגרת לימודי התואר השלישי באוניברסיטאות המחקר (לאחר השלמת עבודת תזה, כמקובל).

מבנה תוכנית הלימודים

בתכנית הלימודים מוצעות שתי מגמות לימוד: נופי תרבות וחברה בעת העתיקה, ונופי תרבות וחברה בעת החדשה. הסטודנטים ילמדו 40 נ"ז במשך ארבעה סמסטרים (שנתיים) לפי החלוקה הבאה: סמינר מחלקתי – קורס חובה משותף לשתי המגמות (4 נ"ז) בשנה א'; שלושה קמפוסים מחקריים – שניים במגמה הראשית ואחד במגמה המשנית (6 נ"ז); תשעה קורסי בחירה – שישה במגמה הראשית ושלושה במגמה המשנית (סה"כ 18 נ"ז). כמו כן, במהלך הלימודים יכתבו הסטודנטים שתי עבודות סמינריוניות במגמה הראשית ועבודה אחת במגמה המשנית (סמינריון אחד לפחות בשנה – 12 נ"ז סה"כ). בקמפוסים המחקריים יחויבו הסטודנטים במחקר פעיל על פי נושאי הקמפוס. בקורסי הבחירה הסטודנטים יהיו חייבים במטלות, כמפורט בסילבוס של כל קורס.

עם תום הסמסטר האחרון ייבחנו הסטודנטים בבחינת גמר. במסגרת זו ייבחנו הסטודנטים בשני נושאים מהמגמה הראשית ובאחד מהמגמה המשנית. הבחינה תחובר ותיבדק בידי מורי התכנית, וציון הבחינה יהווה 18% מהציון הסופי של התואר.

פירוט מבנה תכנית הלימודים:

מגמה סיווג הערות נ"ז שש"ס אחוז מהציון הסופי
חובה סמינר מחלקתי הרצאות מחקריות של מורי המחלקה ושל חוקרים אורחים ממוסדות אקדמיים בארץ ובחו"ל. 4 4 1
 

מגמה ראשית

קמפוסים מחקריים שני קורסי מחקר שדה בהם יקיימו הסטודנטים מחקר פעיל. 4 4 6
סמינריונים שני קורסי סמינריון שבהם יכתוב הסטודנט עבודה סמינריוניות 8 8 30
קורסים שישה שיעורים בהם ישתתף הסטודנט השתתפות פעילה על פי סילבוס הקורס 12 12 18
מגמה משנית קמפוס מחקרי קורס מחקר שדה בו יקיימו הסטודנטים מחקר פעיל 2 2 3
סמינריונים קורס סמינריון אחד בו יכתוב הסטודנט עבודה סמינריוניות 4 4 15
קורסים שלושה שעורים בהם ישתתף הסטודנט השתתפות פעילה על פי סילבוס הקורס 6 6 9
בחינת גמר בחינת גמר בחירה של שלושה נושאים, שניים במגמת ההתמחות הראשית 18
 

 

סה"כ 40 40 100
  • סיורים: במהלך הלימודים ישתתפו הסטודנטים בסיורים, המהווים חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים ומותאמים לתכני הלימודים בקורסים השונים. ההשתתפות בסיורים היא חובה. הסיורים נערכים על פי רוב בימי חמישי (שבהם אין מתקיימים במחלקה לימודים אחרים). הסטודנטים מתבקשים לקראו בעיון את תקנון הסיורים של המחלקה ולחתום עליו בראשית כל שנת לימודים.

זמני הלימוד ומקומות הלימוד

  • הקורסים הנערכים בכיתה מתקיימים במתחם המחלקה ללימוןדי א"י, בתחנת הרכבת ההיסטורית של צמח, בימי רביעי, בשעות 8:00- 19:30.
  • לימודי השדה הנערכים מחוץ לקמפוס (סיורים, קמפוסים מחקריים) יתקיימו בדרך כלל בימי חמישי, או בזמנים אחרים –בתיאום מראש.

תנאי הקבלה ללימודים
לתכנית יתקבלו – ללא צורך בהשלמות כלשהן – בוגרי תואר ראשון בלימודי ארץ-ישראל מהמכללה האקדמית כנרת, או ממוסדות אחרים בהם נלמדת תכנית לתואר ראשון בלימודי ארץ-ישראל, שסיימו את לימודי התואר הראשון בציון ממוצע "טוב" (75 לפחות).
כן יתקבלו בוגרי תואר ראשון בתחומים קרובים: גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה, היסטוריה, מקרא, שסיימו את לימודיהם לתואר הראשון בציון ממוצע "טוב" (75 לפחות). מועמדותם של בוגרי תואר ראשון בתחומי דעת אחרים תתאפשר לאחר ראיון אישי עם ראש התכנית ובניית תכנית לימודי השלמה מתאימה.

לימודי השלמה
בוגרים שלא למדו לימודי ארץ-ישראל לתואר ראשון יחויבו בהשלמת קורסי מבואות הניתנים במסגרת לימודי התואר הראשון במחלקה (דרישות קדם). מספר קורסי ההשלמה לא יפחת מ- 8 ש"ס ולא יעלה על 16 ש"ס. לא יינתנו נקודות זיכוי לקורסי השלמה. תכנית ההשלמה תקבע לכל מועמד באופן אישי, בידי ראש התכנית  לתואר שני, ובהתייעצות עם חברי ועדת התואר השני.

תנאי המעבר משנה לשנה
על הסטודנט להשיג ציון של 70 לפחות בכל הקורסים שבהם השתתף בשנה א'.

תנאי סיום הלימודים בתכנית
על הסטודנט להשלים את כל חובות הלמידה בקורסים שבהם לא כתב עבודות סמינריוניות, ולהגיע לממוצע שלא יפחת מ- 70. ציון עובר בעבודה סמינריונית הוא 70.

זכאות לתואר
סיום כל החובות האקדמיות של התכנית בציון ממוצע של 70 לפחות, ובסמינריונים ובבחינת הגמר בציון של 70 לפחות, וצבירת 40 נ"ז הנדרשות על פי תכנית הלימודים המפורטת בסעיף 10 להלן.

פירוט תכנית הלימודים לתואר שני שנים א' וב' (תשפ"א)

קוד הקורס שם הקורס סוג הקורס מגמה סמסטר נ"ז שש"ס
0257016-00 סמינר מחלקתי סמינר מחלקתי חובה כללי שנתי 4 4
0258019-00 הכפר היהודי בגליל ובגולן קמפוס

מחקרי

עת עתיקה ב 2 2
0259029-00 סוגיות נבחרות בחקר ממלכת יהודה: שפלה ,  הר ומדבר קמפוס מחקרי ב עת עתיקה א 2 2
0258051-00 אדם וסביבה בצפון בקע הירדן בתקופות הפרה-היסטורית קורס ב עת עתיקה א 2 2
0258161-00 דרכים עתיקות בארץ-ישראל בתקופות הנעלמות קורס עת עתיקה א 2 2
0258071-00 קריאה מודרכת ביוסף בן מתתיהו: טקסט וריאליה ארץ ישראלית קורס עת עתיקה א 2 2
0258121-00 מסע בעקבות כלי החרס בתקופת הברזל ב קורס עת עתיקה ב 2 2
0258151-00 הנבטים מראשית הופעתם ועד

שלהי העת העתיקה

 

קורס עת עתיקה ב 2 2
0258141-00

 

פלסטינה סקונדה: סיפורה של פרובניקיה רבת זהויות קורס עת

עתיקה

א 2 2
0258146-00 הישוב היהודי בגליל ובגולן בשלהי העת העתיקה וראשית ימי הביניים סמינריון עת עתיקה שנתי 4 4
0258136-00 סוגיות נבחרות: דת חברה ונוף סמינריון עת עתיקה שנתי 4 4
0259029-00 ירושלים בירת השלטון הבריטי קמפוס מחקרי עת חדשה ב

 

2 2
0259071-00 קדושה, דת ומודרניות במרחב הישראלי קורס עת חדשה א 2 2
0259081-00 צבא, חברה ותקשורת במדינת ישראל קורס עת חדשה ב 2 2
0259201-00 שמים את האול על השולחן: מזון בחברה הישראלית קמפוס מחקרי עת חדשה א 2 2
0259111-00 גיאופוליטיקה של משאבי המים באזור הירדן והכנרת קורס עת חדשה ב 2 2
0259151-00 דתות ותיירות בכנרת ובסביבותיה קורס עת חדשה א 2 2
0259166-00 מעימות לאומי למפה התיישבותית סמינריון עת חדשה שנתי 4 4
0259171-00 מדידה ומפה: לתולדות המיפוי המודרכי של א"י מנפוליאון עד PEF קורס עת חדשה א 2 2
0259181-00 מלחמת העצמאות השלכותיה : היסטוריה, היסטוגרפיה ופרשנות קורס עת חדשה ב 2 2
0259191-00 ההיסטוריה החברתית של הפלסטינים קורס עת חדשה ב 2 2

רשימת הקורסים לתואר שני בשנה"ל תשפ"א

קורסי חובה
סמינר מחלקתי
הסמינר המחלקתי הוא מפגש שבועי שיתקיים לאורך כל שנת הלימודים הראשונה, ובו ייחשפו תלמידי התואר השני לעולם המחקר בתחומי ארץ-ישראל, תוך היכרות עם הדיסציפלינות השונות העומדות בבסיסו ועם מגוון כלי למידה: סדנאות מתודולוגיות של מורי הקורס, הרצאות נבחרות של מרצי התכנית ושל חוקרים אורחים ממוסדות אחרים להשכלה גבוהה בארץ ובחו"ל, מפגשי חוקרים בנושאים שונים ורפרטים נבחרים של תלמידים במחלקה.
2 ש"ש / 4 נ"ז / ס' / 70
ש' 0257016-00 ד"ר יעקב אשכנזי  ד' 18:00- 19:30

קורסים במגמת נופי תרבות וחברה בעת העתיקה
קמפוסים מחקריים
הכפר היהודי בגליל ובגולן – קמפוס מחקרי
בקמפוס מחקרי זה נצא לכמה אתרים ארכיאולוגים בהם התבצעו חפירות חלקיות בשרידי כפרים יהודים בגליל ובגולן. נכיר את השרידים ונלמד לזהות את חלקי הכפר גם על פי השרידים החפורים וגם על פי אלו שטרם נחפפרו. נכיר את טיפוסי הבנייה הפרטית, נעסוק בקשר שבין המבנים לבתי הכנסת, בינם לבין המקוואות ובינם לבין מתקני הייצור. במקומות שניתן, נשווה את הממצא לתיאורים הספרותיים. חלק מהביקור באתרים יעשה בעבודה עצמית של הסטודנטים. באופן חריג, תידרש הקריאה במקורות רק לצורך עבודת הסיכום ולא ליציאה לסיורים.
2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70
ב' 0258019-00 פרופ' מרדכי אביעם – 3 ימי סיור – מועדי הסיורים מופיעים בלוח הסיורים

סוגיות נבחרות בחקר ממלכת יהודה: שפלה, הר ומדבר- קמפוס מחקרי
במסגרת הקמפוס יתוודעו הסטודנטים לסוגיות הנמצאות כיום בחזית המחקר העוסק בממלכת יהודה מכינונה בראשית המאה העשירית לפנה"ס ועד לחורבנה בשנת 586 לפנה"ס. המתודה שנבחרה תאפשר להדגיש את ההיבטים הרגיונליים שאינם באים לידי ביטוי בשיעורים פרונטליים. כל יום סיור יוקדש לאזור גיאוגרפי אחר ובמהלכו הסטודנטים יעסקו בסוגיה מרכזית הקשורה במיקומו במרחב היהודאי. היום הראשון יוקדש לשפלה ובמהלכו נדון בשאלה מתי הפכה השפלה לחלק מן הממלכה. בנוסף, נסקור את התהליכים שאפיינו את התפתחותו של האזור עד לחורבנו בשנת 701 לפנה"ס בעקבות מסע סנחריב. היום השני יוקדש לאתרי ההר ובראשם ירושלים בירת הממלכה. במסגרת יום זה נעסוק גם במאפייני ההתיישבות בהר. ואילו היום האחרון יתמקד בבקעת באר שבע תוך דגש על מקומו של המסחר הבינלאומי בהתפתחותו של האזור (ובכלל זה הסחר בנחושת).
2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70
א' 0258029-00  ד"ר חיה כץ – 3 ימי סיור – מועדי הסיורים מופיעים בלוח הסיורים

קורסי בחירה
אדם וסביבה בצפון בקע הירדן בתקופות הפרה-היסטורית
בצפון בקע הירדן, סביב הכנרת, ידועים אתרים פריהיסטוריים רבים המשקפים את תולדות האדם בדרום הלבנט, החל מהאתר הקדום ביותר – עובידייה (1.5 מיליון שנה) – דרך אתר גשר בנות יעקב, מערות נחל עמוד, אוהלו II ועין גב ועד היישוב בשער הגולן. תוך היכרות מעמיקה עם אתרים אלה נלמד על התפתחות האדם ותרבותו החומרית, בדגש על הקשר שבין האדם לסביבתו, ועל רקע השינויים הגיאולוגיים והאקלימיים שחלו באזור זה במהלך 1.5 מיליון שנה.
2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
א' 0258051-00 ד"ר דינה שלם  ד' 17:30-16:00

דרכים עתיקות בארץ-ישראל בתקופות העלמות
מערכת הכבישים הרומית בארץ ישראל כללה למעלה מ1500 ק"מ של כבישים סלולים ומאופיינת בבניה ועמודי מיל.
מערכת זו כיסתה את השרידים של מרבית הדרכים מהתקופות הקודמות לה והאפילה על מערכת הכביש המאוחרת לה מימי הביניים.  בקורס נעסוק במערכת הדרכים בארץ ישראל וסביבתה הקרובה למן התקופה הכקוליתי ועד ימי הורדוס וכן בכבישים של ההתקופה המוסלמית, הממלוכית העותמנית והבריטית.
2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
א'  0258141-00 פרופ' חיים בן דוד ד' 10:00-11:30 עודכן : 23.8.2020

קריאה מודרכת בכתבי יוסף בן מתתיהו: טקסט וריאליה ארץ ישראלית ארץ-ישראל
בקורס זה יכירו הסטודנטים את כתביו של יוסף בן מתתיהו בדרך בלתי אמצעית, תוך קריאת פרקים נבחרים שדרכם משתקפת הראליה של ארץ ישראל הקדומה. הפרקים שיבחרו יעסקו בתיאורי נוף הארץ, תיאורי ערים ומבנים ואירועים שלהם יש השתקפות בממצא הארכיאולוגי שנחפר במשך השנים. הממצא הארכיאולוגי יוצג במצגות ובעיון בספרים ובמאמרים.
2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
א' 0258071-00 פרופ'  מרדכי אביעם ד' 09:30-08:00

מסע בעקבות כלי החרס בתקופת הברזל ב
כלי חרס, ובעיקר שבריהם, הם הממצא העיקרי בחפירה, ומבחינות רבות הם גם הממצא החשוב ביותר, שכן הם משמשים ככלי עזר לתיארוך השכבות. ואולם לכלי החרס חשיבות רבה לא רק לקביעת המסגרת הכרונולוגית, אלא גם כביטוי לפעילות אנושית רחבה יותר בעלת תפקיד חברתי­-אידיאולוגי. במסגרת קורס זה נעסוק במחקר הרב-תחומי של הקרמיקה הקדומה תוך שימוש במכלולי תקופת הברזל ב כבסיס לדיון.
הקורס יכלול שלושה חלקים:
החלק הראשון יעסוק בהיבטים כללים הקשורים בחקר הקרמיקה הקדומה.
החלק השני יתמקד בהכרת המאפיינים העיקריים של מכלולי תקופת הברזל ב.
החלק השלישי, שיהווה מחצית מתכני הקורס, יבחן את תרומתו של המכלול הקרמי ללימוד היבטים שונים בחברה, בתרבות, בכלכלה ובאידאולוגיה וזאת תוך התייחסות למגוון השימושים שנעשו בכלי החרס. נושאים אלו יבחנו לאור מקרי מבחן שמקורם בממצא הקרמי המתוארך.
2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
ב'  0258121-00 ד"ר חיה כץ  ד' 12:00-13:30

הנבטים מראשית הופעתם ועד שלהי העת העתיקה
באין מקורות היסטוריים נבטיים ראשיתם ומוצאם של הנבטים עדיין לוט בערפל.  הקורס יעסוק בדעות השונות במחקר לראשית הופעתם וצורת התגבשותם לממלכה במהלך התקופה ההלניסטית. נרחיב בנושא של סחר הבשמים הערבי בו השתתפו הנבטים ונעקוב אחרי ראשיתו ערב הקמת הממלכה הנבטית. נלמד על השרידים הארכיאולוגיים של הנבטים בבירת פטרה וכן באתרים נוספים במרחבי הממלכה.  ננסה להבין עד כמה המשיכה האומה והתרבות הנבטית להתקיים גם אחרי הכיבוש הרומי בשנת 106 לספירה ונעקוב אחרי התהליכים העוברים על הישובים הנבטים במרחב פטרה ובהר הנגב עד שלהי העת העתיקה.
2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
ב'  0258151-00 פרופ' חיים בן דוד ד' 08:00-09:30

פלסטינה סקונדה: סיפורה של פרובינקיה  רבת – זהויות
הפרובינקיה פלסטינה סקונדה נוסדה בראשית המאה החמישית לסה"נ על שטחי הגליל המזרחי, דרום הגולן, אגן הירמוך ועמק הירדן בואך בית שאן – הלוא היא סקיתופוליס – שגם הייתה בירתה. נסיבות הקמתה של הפרובינקיה לוטות בערפל וחידה זו תהיה הבסיס שממנו נצא למסע שלנו במרחבים של הפרוניקיה הקטנה הזו, שמכללתנו מצויה ממש במרכזה. ראשית נעמוד על המאפיינים הגיאוגרפיים וההיסטוריים של המרחב שהפך לפרובינקיה ונבחן את המורשת העתיקה שאפשר ועמדה בבסיס הגדרת תחומה וגבולותיה; לאחר מכן נכיר את האוכלוסייה המורכבת והמגוונת של הפרובינקיה הזו, את המאפיינים של חיי היום-יום שלה ובעיקר את מערכת היחסים המיוחדת שהתפתחה בין הישויות הדתיות והאתניות שחיו בתחומיה – בערים (טבריה, ציפורי, בית שאן, פלה, גדרה, היפוס-סוסיתא ועוד) ובכפרים (כפר נחום, כורסי, בית ציידא, חספין ועוד). נלמד כיצד כל אחת מהקבוצות – פגאנים-שומרונים-יהודים ונוצרים – עיצבו את חייהן, איזו מורשת הן גיבשו לעצמן וכיצד התמודדו עם המורשת של הקבוצות האחרות.
2 ש"ס / 2 נ"ז / ש' / 70
א' 0258141-00   ד"ר אשכנזי יעקב ד' 12:00-15:30 פעם בשבועיים – מועדי הקורס ישלחו למשתתפי הקורס  עודכן בתאריך 29.7.2020

סמינרים בעת העתיקה
היישוב היהודי בגליל ובגולן בשלהי העת העתיקה ובראשית ימי הביניים
במהלך התקופה החשמונאית התגבש הישוב היהודי בשלושה אזורים המכונים בספרות חז"ל  "ארצות" – יהודה, עבר הירדן והגליל. בעקבות כיבושי אלכסנדר ינאי גם מרכז הגולן נכלל יחד עם הגליל כמרחב יהודי.  עד לימי מרד בר כוכבא עמד הישוב היהודי בגליל בצילו של המרכז ביהודה אך בעקבות חורבנם הכמעט מוחלט של יהודה ועבר הירדן במרד בר כוכבא נהפך הגליל למרכז הישוב היהודי בארץ ישראל למשך מאות שנים.  הסמינריון יעסוק בין היתר בשאלות המחקר הבאות:  מקורו וראשיתו של הישוב היהודי בגליל ובגולן, הישוב במהלך המרידות נגד הרומאים, האמנם פרח הישוב היהודי גם בתקופה הביזאנטית או בעיקר בתקופה הרומית, עד כמה דחק הישוב הנוצרי את הישוב היהודי בגליל ובגולן בשלהי העת העתיקה.
4 ש"ס / 4 נ"ז / ס' / 70
ש' 0258146-00  פרופ' חיים בן דוד ד' 14:00-15:30

סוגיות נבחרות: דת, חברה ונוף
הסמינריון הינו סמינריון תמאטי שיעסוק ביחסי הגומלין בין החברות האנושיות שפעלו במרחב הארץ-ישראלי עולמן הרוחני-תרבותי וביטוייו החומריים.   במהלך הקורס נתמקד בסוגיות היסטוריות שונות, נעיין במקורות הראשוניים המהווים פלטפורמה אמפירית למחקר שלה ונלמד כיצד מתייחסים החוקרים המודרניים אל הסוגיות הללו. הסוגייה שתידון בכיתה תתחיל מטקסט שייקרא וינותח בכיתה, תמשך בהכרת הביטויים הנופיים של הטקסט הזה ותסתיים בקריאת מחקרים העוסקים בטקסט ובסוגיות הנידונות הנגזרות ממנו. הסוגיות תילקחנה מנקודות שונות בלוח הכרונולוגי של הארץ – מהתנ"ך עד הפלמ"ח – והם יוצגו בפירוט בסילבוס של הקורס, כך שסטודנטים יוכלו להשתמש במודלים התיאורטיים שנציג ובעבודה המתודולוגית שנעשה בכיתה כדי לעסוק בעצמם במחקר אישי = הלוא הוא העבודה הסמינריונית שתוגש בשלושה שבלים: בחירת נושא, תיחומו ומיון המקורות והמחקרים המתאימים לו; הצגת הנושא בכיתה ברפראט והגשת העבודה השלמה (שגם היא תיעשה בשני שלבים: פרק כתוב, ועבודה מלאה).
4 ש"ס / 4 נ"ז / ס' / 70
ש' 0258136-00  ד"ר יעקב אשכנזי  ד' 10:00-11:30  עודכן בתאריך 29.7.2020

קורסים במגמת נופי תרבות וחברה בעת החדשה
קמפוסים מחקריים
ירושלים בית השלטון הבריטי – קמפוס מחקרי בעת החדשה
מטרת קמפוס זה היא בחינת מעמדה המיוחד של ירושלים בתקופת המנדט כבירת השלטון המנדטורי. במסגרת זו ייבחנו הקמתן ופעולתן של מוסדות השלטון הבריטי בירושלים וכן ההשפעה של השלטון הבריטי על אופי הצמיחה האורבאנית, הדמוגרפית והתרבותית של העיר, ועל הקהילות השונות החיות בה. כמו כן, יידון האתגר שהעמידו לשלטון הבריטי הקהילה הערבית והקהילה היהודית, גם במתחים האתניים שביניהן וגם בפעולה האלימה שלהן בתקופות מרד ומרי כנגד שלטון המנדט.
2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70
ב'  0259029-00 ד"ר גיורא גודמן  – 3 ימי סיור – מועדי הסיור מופיעים בלוח הסיורים

שמים את האוכל על השולחן: מזון וחברה בישראל
מטרות הקורס:
אוכל אינו רק צורך ביולוגי אלא חלק מרכזי בתהליך היצירה החברתית, ביטוי מורכב לתרבות ומרחב של מאבקים והסכמות. אוכל הוא מרחב רווי סמלים, פוליטיקה, ביטויים לעצמי, לקבוצתי לדתי ועוד. אוכל הוא גם משאב מרכזי בתהליכי יצירת האומה והלאומיות. מהו הקשר בין לאומיות כתהליך חברתי ופוליטי ויצירת הישראליות לאוכל? כיצד מבטא האוכל שאנו אוכלים תהליכים חברתיים תרבותיים כלכליים פוליטיים מקומיים וגלובליים? בקמפוס זה ישמשו אותנו האוכל ותרבות האכילה בישראל כנקודת יציאה לדיון ביקורתי בתופעות רבות ומגוונות בחברה הישראלית כיום: שגעון החומוס, חגים וצומות, גלובליזציה ומקומיות, מסעדות שף ומסעדות מזון מהיר, תעשיית המזון והשפעותיה, תוכניות וספרי בישול, קונפליקטים קולינריים בין מדינה למיעוטים, סוגיית הכשרות, על האש ביום עצמאות ועוד ועוד. במהלך ימי הקמפוס נתוודע לאוכל כמרחב דינמי מפתיע, פוליטי אישי וחברתי ונושא מורכב דרכו ניתן ללמוד רבות עלינו, על יחסי אדם-סביבה, אדם-קהילה ובהקשר שלנו על תהליך עיצובה של הישראליות.
א' 0259201-00 פרופ' נמרוד לוז – 3 ימי סיור – מועדי הסיור מופיעים בלוח הסיורים
 עודכן בתאריך 20.8.2020

קורסי בחירה
קדושה, דת ומודרניות במרחב הישראלי
במסגרת קורס זה נבחן יחד תופעות דתיות שונות, יצירת זירות חדשות, הופעת מרחבים מקודשים חדשים, יחסי דת-מדינה-חברה במרחב הישראלי. נעסוק בתחילה בהבנה של מאפייניו הדתיים של העידן הנוכחי למול התיאוריות הקלסיות ביחס לדת, ונדון בקדושה, במקומות קדושים ובדת במרחבים הציבוריים בישראל. נבחן מקומות קדושים חדשים, תופעות של חסידות דתית ואתגרים שונים לפתחה של מדינת ישראל כמדינת לאום חילונית מהזירה הדתית. מקרי המבחן יקחו אותנו למסע במרחב הישראלי כולו ממקום קדוש שנוצר בטבריה בשנים האחרונות, אתרי עליה לרגל לצדיקים בפריפריה הישראלית, מוקד הקדושה הישראלי בירושלים, מקומות קדושים שהיו זירת עימות ובעיקר בין המיעוט והרוב בישראל ועוד. דרך ההתמקדות במרחבים מקודשים ובקדושה הפורצת לחיינו במדינת ישראל נבחן ונסקור תופעות אלו בישראל 1948 ועד לזמן הנוכחי.
2 ש"ס 2/ נ"ז / ק' / 70
א' 0259071-00 פרופ' נמרוד לוז ד' 12:00-13:30
צבא, חברה ותקשורת במדינהת ישראל
יחסי הגומלין בין תקשורת, צבא וחברה במדינות דמוקרטיות מועדים לקונפליקטים וניגוד ערכים. כיצד פועלת התקשורת במצב בטחוני רעוע? ובמה פוגם המתח בין חופש עיתונות לבין ביטחון בתפקוד התקשורת. נכיר מודלים ביחסי צבא-חברה וביחסי תקשורת-צבא, ונתור אחר כוחם של גופים ופריפריות בעיצוב יחסים אלה. נבחן כוחם או חולשתם של מחאה פוליטית-ביטחונית, סרבנות וצבא, דוברות צבאית ועוד.
2 ש"ס /2 נ"ז / ק' / 70
ב' 0259081-00 ד"ר עבו אופיר  ד' 12:00-13:30

גיאופוליטיקה של משאבי המים באזור הירדן והכנרת
מצוקת המים בארץ ישראל הינה תופעה עתיקת יומין. העלייה הגדולה בתצרוכת המים בעת המודרנית החריפה את הבעיה עד למשבר בעל ממדים מדאיגים ביותר וכל זאת למרות שהדבר היה ידוע. הנושאים העיקריים שילמדו בקורס כוללים את; משאבי המים בישראל;  מקורות מים חליפיים, מאזן מים, מערכות הולכת מים קדומות ומודרניות, סכסוכי מים, המאבק על המים בירדן ובכינרת והשת"פ האזורי בנושא, וכולל היבטים גאוגרפיים, כלכליים, מדינים ותכנונים בתחום המים.
2 ש"ס /2 נ"ז / ק' / 70
ב' 0259111-00 פרופ' רם שפינר ד' 10:00-11:30

מז'קוטן ל-PEF: לתולדות המיפוי המודרני של ארץ ישראל במאה ה-19
המחקר המדעי של ארץ ישראל היווה את אחד הסממנים הבולטים לפתיחתה של 'העת החדשה' בתולדותיה. ראשיתו כבר במאה השמונה עשרה, במעבר מ'תיאורי נוסעים ועולי רגל' לספרות המתחילה לענות לקריטריונים של מחקר מדעי. אולם הוא צובר תאוצה רק החל מהעשורים הרביעי והחמישי של המאה התשע עשרה. כבכל מקום בעולם, כך גם בארץ המיפוי והכרטוגרפיה היוו אלמנטים מרכזיים במחקר זה.
הקורס יוקדש לסקירת השלבים השונים של התפתחות המיפוי המדעי של הארץ ושל חלקים ממנה, שהחל למעשה במפות פרי מדידותיהם של מהנדסי צבא נפוליאון בשלהי המאה השמונה עשרה, ועד ל'סקר של ארץ ישראל המערבית' שביצעו אנשי 'קרן המחקר הבריטית' בשנות השבעים של המאה התשע עשרה. ייבדקו תהליך התפתחות הכרטוגרפיה לתקופותיה, לגווניה ולנושאיה, גורמי הרקע, דמויות החוקרים ותוצרי מחקריהם. הקורס יוקדש למיפוי של כלל בארץ ובמידת הצורך גם של שכנותיה, אם כי דגש יושם על מפות ירושלים, הגליל ושקע הירדן. המפות תבחנה מההיבט הכרטוגרפי (כולל התפתחות המיפוי), כמייצגות מציאות גיאוגרפית ואנושית, וכמייצגות הלכי רוח, תפיסות ואמונות של יוצריהן.
הקורס כולל סדרת הרצאות, וסיור שהוא חובה.
2 ש"ס / 2 נ"ז / ס' / 70
א' 0259171 פרופ' חיים גורן ד' 12:00-15:30 פעם בשבועיים – מועדי הקורס ישלחו למשתתפי הקורס

מלחמת העצמאות והשלכותיה: היסטוריה, היסטוגרפיה, פרשנות
ההגדרה המקובלת (בניסוחו של Michael Howard) ) של ליבת ההיסטוריה הצבאית היא חקר פעילותם של צבאות – שהמובהקות שבהן עוסקות בבניין הכוח והפעלתו. אלא שחקר מלחמות אינו מוגבל לחקר צבאות ואף חקר צבאות הופך ליותר ויותר מורכב. הקורס יעסוק במגוון (חלקי) של הגישות המוכרות בחקר מלחמת העצמאות, המקורות הראשוניים המובהקים לכל גישה, הארכיונים הרלוונטים והספרות הקיימת בנושא. בשל היקפו של הנושא יתמקד הקורס במרחב הלחימה שבין תל אביב ויפו לירושלים – כולל הלחימה על כביש תל-אביב/ יפו – ירושלים והלחימה בירושלים. הגישות השונות יידונו בהתאם לגזרות המשנה השונות ובסדר הכרונולוגי של האירועים, כולל זווית הראייה "מלמעלה" – של המלחמה כנגזרת של החלטות שקיבלו מנהיגים- אזרחיים וצבאיים ובגיבושן לאסטרטגיות המתאימות לנסיבות המשתנות. הניתוח יעסוק בראיה המרחבית, בחלוקה לגזרות משנה בהתאם למאפיינים גאוגרפיים פיסיים ואנושיים, וכן בנסיבות הכלליות והמקומיות ששינו בין היתר את הגדרת גבולות מרחב הלחימה: המדיניות הארצית; התפתחויות במרחבים שכנים; התאמת הלחימה לאילוצי המרחב; הגדרות משתנות של משימותיהם של הכוחות בגזרה. כמו כן נעסוק בהשפעת החברה האזרחית, הארצית והמקומית על הלחימה כולל כושר היצור הכלכלי, תשתיות כמו תחבורה, וגורמים אנושיים כמו מורל, גיוס  וכושר עמידה. אמצעי לחימה, קליטת אמצעים חדשים ויצור עצמי, היחס בין אמצעים ושיטות לחימה. הכרוניקה הצבאית מנקודת המבט של הכוחות הלוחמים השונים: מבנה, הרכב, התפתחות וארגון ונושאים כגון: פיקוד, הכשרה, ציוד וכושר הסתגלות לנסיבות משתנות. בקורס יוקדש פרק לספרות הזיכרון ותרומתה למחקר. תרבות האנדרטאות: עיצובן ומיקומן; הדרך לירושלים כ"דרך קדושה". כן נעסוק  בירושלים כזירת לחימה: התווך האזרחי והלחימה; השפעת מבנה העיר ופריסת האוכלוסייה; השלטון האזרחי והפיקוד הצבאי; השתנות המשימות המקומיות; יצירת שטחים רציפים יהודים וערביים; גבולות המאמץ הצבאי; קביעת הגבול; המדיניות הירדנית והישראלית.
הקורס יסתייע ככל הניתן בסיורים ובהרצאות בשטח של הסטודנטים, תוך דגש על ייצוג הגישות השונות. הסטודנטים יבחרו את הנושא בתאום עם המרצה. מטלת הסיכום תהיה עבודה בנושא בעל אופי מקומי המבוססת על חומר ראשוני מתאים.
2 ש"ס / 2 נ"ז / ק' / 70
ב' 0259181 פרופ' אלון קדיש  יום ד' – ימים מרוכזים

ההיסטוריה החברתית של הפלסטינים, 1966-1948
הקורס יעסוק בשינוים החברתיים העיקריים שעברו על תושבי הארץ הפלסטינים מסוף תקופת הרפורמות באימפריה העות'מאנית, המנדט הבריטי, מלחמת 1948 והקמת מדינת ישראל ועד ביטול הממשל הצבאי על האוכלוסייה הערבית ב-1966. נתעניין בעיקר בהתנסות של אנשים פשוטים, ה"כפיפים" – אלה שלא השתייכו לאליטות הפוליטיות, הצבאיות או הכלכליות, ואשר הותירו תיעוד מועט של חייהם. הדיון יתמקד בסוגיות כגון חקיקה קרקעית וסוגיית הנישול, המרד הערבי (1939-1936), חיי הכפר וחקלאות, עיור וחיי פועלים, פעילותן של נשים בזירה הציבורית, השינויים במערכת החינוך, השבר בעקבות המלחמה והחיים כמיעוט במדינה יהודית. נדון גם בבעיית חסרונם של מקורות ובדרכים להתגבר עליה.
2 ש"ס /2 נ"ז / ק' / 70
ב' 0259191-00 ד"ר נעמה בן זאב  ד' 14:00-15:30  

סמינרים בעת החדשה
מעימות לאומי למפה התיישבותית
במהלך הסמינר תיבחן האופן שבו תוכננה ועוצבה המפה היישובית היהודית בארץ ישראל, מאז המחצית השנייה של המאה הי"ט ועד לעשרות השנים האחרונות. זאת תוך התייחסות ממוקדת להשלכות שהיו לעימות היהודי-פלסטיני על עיצובה של המפה; לאופן שבו השפיעו התפתחותו של העימות ועצמתו של בחירת אתרי ההתיישבות היהודית וסוגיה; לנקודות שבר בעיצוב המפה היישובית, וביניהן מאורעות תרפ"ט, המרד הערבי, מלחמת העצמאות, מלחמת ששת הימים ותכניות פינוי היישובים; ולשיח הציבורי העוסק בסוגיה זו לאורך השנים.
במסגרת זו, ייבחנו גם הגורמים שהביאו לשינויים תקופתיים באסטרטגיה היישובית היהודית בארץ, לפתרונות יישוביים נקודתיים שהוצעו לנוכח אתגרים ספציפיים, ולאופן שבו משקפת המציאות העכשווית את ההחלטות הראשוניות וההיסטוריות על עיצובה של המפה, לאורך מאה וחמישים השנים האחרונות.
4 ש"ס / 4 נ"ז / ק' / 70
ש'  0259166-00 ד"ר ראובן גפני ד' 016:00-17:30

פתיחה בצ׳אט
צריכים עזרה?
דילוג לתוכן