כתובות קברי ציפורי

מחקרים מאמרים ופרסומים
לקביעת פגישת ייעוץ
מלא/י פרטיך
שם:
שם משפחה:
דוא''ל:  
טלפון:
מתעניין בתחום:
select
אני מאשר/ת קבלת תכנים ופרסומים מהמכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן
הזן טלפון ונחזור אליך מיד
 
1800-20-90-20

כתובות קברי ציפורי

 ד"ר מרדכי אביעם ואהרוני אמיתי
המכון לארכיאולוגיה גלילית
המכללה האקדמית כנרת


(חלק מטיוטת מאמר על הנקרופוליס הקדום של ציפורי)

בחצר ביתו של מר מיטש פילצר התגלה פתח של מערת קבורה. ביתו של מר פילצר נמצא בגבעה שממערב לציפורי העתיקה שהייתה חלק מרכזי בנקרופוליס הקדום של העיר.

הפתח חצוב בסלע הקירטון של הגבעה, אל תוך החציבה הוכנסו אבן סף, אבני מזוזה ומשקוף העשויים כולם מאבן גיר קשה שהובאה מרחוק. המרווח שבין אבני הפתח לבין הסלע שנחצב עבורו, מולאו בבניה ובמלט קדום.

גובה הפתח הבנוי כולו הוא 0.84 מ', רוחבו 1.03 מ' ואותו חוסמת דלת אבן הנמצאת באתרה שגובהה 0.67 מ' ורוחבה 0.43 מ'. מעט מעל מרכז הדלת יש חריץ קטן שדרכו הוכנס מוט ששימש לנעילה ופתיחה של הבריח. בחלקה העליון של הדלת יש כתובת ארמית בת שלש שורות הנתונה בתוך טבלת אוזניים בגודל 0.35 X0.13 מ'. על המשקוף שמעל הדלת יש שרידים של כתובת ארמית נוספת בעלת שתי שורות. לאחר גילוי הפתח וכדי לשמור ולהגן עליו, בנה מר פילצר מסגרת בטון הנשענת אל הסלע אך אינה מחוברת אליו ואל תוך המסגרת הזו קיבע סורג מתכת בעל מנעול. בפתח עצמו ובבנייה האוטמת אותו לא נראה כל נזק שנגרם במהלך העבודות. לדברי מר פילצר הוא אטם את הדלת, מטעמי כבוד המת בחומר אטימה מוקצף  שאינו גורם נזק לאבן ואף ניתן להסרה. מסגרת הבטון שבנה בעל הבית שומרת על הפתח גם ממי הגשם אם כי סביר להניח שיידרש גגון במידה והפתח יושאר גלוי בעתיד.

 כדי לטפל בחזית הקבר הזה ולשמרו יש צורך בהנחיות שימור מקצועיות של משמר אך לא נראה שיש צורך באיזו שהיא חפירה ארכיאולוגית כדי לערוך טיפול שימורי או למנוע נזק עתידי מאחר וחזית הקבר כולה חשופה ומוגנת בשלב הזה בדומה למצב השימורי של קברי בית שערים.

הפתח דומה מאוד לפתחי חדרי קבורה במערכות הקבורה של בית שערים. למרות שחצר הקבר הייתה בוודאי פתוחה לאורך שנים עד שהתכסתה בעפר מצב ההשתמרות של הפתח הוא טוב מאד וניתן ליחס זאת לעובדה שהוא נמצא במפנה הצפוני של הגבעה ואינו סובל מתהליכי בלייה מואצים. במהלך התקופות התכסה פתח הקבר ומעליו היה בנוי אחד מבתי הכפר הערבי ספוריה.

הכתובות  ופענוחן:

קריאת הכתובת שעל הדלת:

 שורה ראשונה: הדן משכבה.

שורה שניה: דרבי יהושע.

שורה שלישית: בר לוי קפרה.

דיון:

השורה הראשונה ברורה לחלוטין ופירושה: זהו משכבו (קברו).
שורה שנייה: של רבי יהושע. ה "ו" וה "י" כמעט זהות בגודלן והדבר קורה לפעמים בכתובות החקוקות באבן (להביא דוגמאות). שלש האותיות האחרונות של המלה האחרונה ברורות לחלוטין "פרה". האות הראשונה נראית מעט דומה ל "ס" אך בעיון מדוקדק ובהשוואה לכתובות אחרות ובייחוד הכתובת של "יוסי ספרה" שהתגלתה לא רחוק מהקבר הנוכחי, נראה לנו יותר לזהות את האות כ "ק" ולקרוא את המלה כ "קפרה" (ראה דיון בהמשך).
רבי יהושע בן לוי הוא אחת הדמויות החשובות של תקופת האמוראים. מרבית ימיו עברו עליו בבית מדרשו שבלוד והוא אף שיבח את אנשי הדרום. למרות זאת באחרית ימיו עבר לטבריה. בהיותו גדול בתורה ועשיר, הוא השיא את בנו לבתו של רבי יהודה הנשיא. בכל המקומות הרבים שהוא נזכר הוא מופיע בשמו המלא "רבי יהושע בן לוי", ללא כל תואר אחר.
במאמר רחב, הציע רוזנפלד לזהות את קבורתו של ריב"ל ואשתו בבית שערים. בהתחשב בנתונים של פרסומו, חשיבותו, גדולתו בתורה, עושרו ונישואיו עם בית הנשיא, אך סביר הוא שהוא יקבר בבית הקברות הגדול והחשוב של הגליל וארץ ישראל, סמוך לקבורתו של רבי.
חוקר ההלכה החשוב, אייזק הירש וויס כבר הציע בסוף המאה הי"ט כי היו שני רבי יהושע בן לוי ולא מן הנמנע שהיו אף יותר בהיות יהושע ולוי שמות נפוצים.
התואר "קפרה" קשור כפי הנראה למי שעסק בכבישה של פקעי ופירות הצלף כמו גם ייצור תרופות מעליו וגבעוליו. שנים שעסקו בכך מוכרים לנו היטב מן המקורות, רבי אליעזר הקפר שמשקוף הנושא את שמו התגלה בדבורה שבגולן ובר קפרא שחלק מהחוקרים מציעים שהוא בנו של אליעזר. אליעזר הקפר מופיע תמיד בצורה העברית של מקצועו "קפר" ואילו בנו מופיע בצורה הארמית "קפרא". בכתובת שלפנינו האות האחרונה היא "ה" ונראה שיש כן שימוש בסיומת ארמית ארץ ישראלית שבה מוחלפת ה "א" ב "ה". בכתובת שפרסמנו לאחרונה וגם היא מציפורי מופיע הכינוי "כהנה" במקום כהנא".

בכל מקרה, גם אם נקרא כדעתנו "קפרה" או מה שנראה לנו פחות "ספרה" מדובר בשם תואר של אדם, שם מקצועו והדבר נועד באופן מובהק להבדילו מאנשים אחרים בעלי אותו שם והדבר נפוץ מאד במקורותנו.. אשר על כן, לדעתנו אין מדובר בריב"ל הגדול, המפורסם, חתנו ש רבי אלא בריב"ל אחר אולי הוא זה שעליו מדבר וויס.


הכתובת שעל המשקוף:
לכתובת שתי שורות אך היא פגועה ומשופשפת ולא מן הנמנע כי זהו משקוף בשימוש משני או אולי הדלת עם שמו של רבי יהושע בן לוי קפרה הוכנסה לתוך פתח של מערה קודמת לאחר שהוא נקבר בה.
שורה 1 - "הדן מש[כבה].... דרבי... הדן ...ון...."
שורה 2 – צפורין... מ... שלו[ם]... ש...
דיון: ההשלמה של הדן משכבה סבירה ביותר לאור הכתובות האחרות שהתגלו בציפורי ובמקומות אחרים. המילה "רבי" מצביעה כי גם כאן היו קבורים רבנים או תלמידי חכמים. הופעתה של המילה "הדן" מצביעה כי היו קבורים כאן לפחות שני אנשים שונים. המילה הראשונה בשורה השנייה "ציפורין" היא קריאה בטוחה. זו הפעם הראשונה ששמה של העיר מופיע על כתובת שנמצאת בתחום העיר (למעט מטבעות כמובן). השם ציפורי, בעברית, מופיע בכתובת הפסיפס של בית הכנסת בחמת גדר. הצורה ציפורין היא הצורה הנפוצה בתלמוד הירושלמי לעומת ציפורי בתלמוד הבבלי ובמקומות אחרים. ההשלמה "שלום" גם היא סבירה ביותר ומאחר והאות "ש" מופיע שוב לאחר מכן, סביר שניתן להשלים "שלום על ישראל, צורה המוכרת ממספר כתובות קבר בעולם היהודי.