הכנס ה-5 להוראת הנדסת תוכנה בישראל 2017

חוברת תקצירים ומצגות מהכנס

ביה"ס ללימודי הנדסה של המכללה האקדמית כנרת ערך היום, 21/2/2017, את כנס כנרת החמישי להוראת הנדסת תוכנה תחת הכותרת – "אופקים חדשים – מתעסוקה לקריירה".

דו"ח של משרד האוצר ונתוני הלמ"ס מראים כי יש מחסור בארץ במהנדסי תוכנה, ושוקלים לייבא לכאן מהנדסים מחו"ל, כאשר בעשור הקרוב יחסרו 10,000 מהנדסים לתעשיית ההייטק בכללותה.

על רקע נתונים אלה אמר פרופ' עמיר תומר – ראש המחלקה להנדסת תוכנה במכללה האקדמית כנרת בפתיחת הכנס, כי "הסוגיה העיקרית היא עד כמה התעשיה רוצה, צריכה ו/או יכולה לקדם הוראת תואר בהנדסת תוכנה במכללות בכלל ובמכללות הפריפריאליות בפרט. זאת, על רקע העובדה שהתעשייה מקיימת קשרים ענפים עם האוניברסיטאות, בעיקר לנושא קידום מחקרים, אבל המכללות עוסקות פחות במחקר ויותר בהכשרת מהנדסים – אותם מהנדסים שהתעשיה קולטת בסופו של דבר. כמה מבוגרי המכללות בתחומי המחשבים, שסיימו בממוצע 70 ומעלה, נקלטו בתעשייה? קרוב ל-100%." פרופ' תומר הוסיף, כי "התעשיה יכולה לקחת חלק הרבה יותר משמעותי בהכשרתם של מהנדסים אלה, בין היתר באמצעות השתתפות אנשי תעשייה במועצות מייעצות של מחלקות להנדסת תוכנה, על מנת לסייע להכוונת תוכניות הלימודים, ליזום הוראה במכללות של אנשי תעשיה, כחלק מעבודתם בתעשייה ולקלוט סטודנטים למשרות סטודנט כחלק מהכשרתם. נושאים אלה נעשים מסובכים יותר כאשר מדובר במכללות פריפריאליות. מדוע? כיוון ששם לא יכול מהנדס לצאת לשעתיים מהמשרד, לתת הרצאה ולחזור לעבודה, וסטודנט אינו יכול לצאת מהלימודים לעבודה קרובה."

פרופ' עמיר תומר ציין, בסיכום דבריו, כי "מחקר שלא נעשה עדיין, וראוי שייעשה, צריך לבדוק בתעשייה האם קיימים הבדלים משמעותיים בין בוגרי מכללות לאוניברסיטאות. כלומר, האם התעשייה קולטת את בוגרי המכללות רק כ"ברירת מחדל" – חוסר בידיים עובדות – או כי הם באמת מוכיחים ביצועים טובים. הדוגמה שאני מכיר היטב היא רפא"ל: בעבר התפיסה שם היתה שקולטים רק "בוגרי טכניון מצטיינים". כיום חלק ניכר ממהנדסי התוכנה ברפא"ל הם בוגרי מכללות וברפא"ל מרוצים מאד."

לדברי יו"ר הכנס רותי קידר, סמנכ"לית קשרי סטארטאפים ומפתחים במיקרוסופט ישראל, "אנשים חושבים שמיקרוסופט היא ארגון מאד גדול וכבד. אך למעשה היא מאד דינמית ומצויה במצב של שינוי מתמיד. מיקרוסופט לקחה על עצמה משימה גדולה – איך לכל אדם יכולים להיות הכלים להיות הטוב ביותר לפי יכולתו, ואיך מיקרוסופט יכולה לסייע לו בכך. זה כולל מפתחים, סטודנטים, ולמעשה כל אחד. לכן, מיקרוסופט עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם התעשייה ועם האקדמיה כאחד, מתוך מטרה לתת לאנשים שבהן ערך מוסף, ולמעשה הגיעה לאן שהגיעה בגלל השותפים שלה לדרך. בישראל לבדה יש לנו 4,000 שותפויות שונות ומגוונות, בעיקר הודות לטכנולוגיית הענן. 73% מהמשרות בעתיד ידרשו יכולות וידע טכנולוגי, גם בתפקידי שיווק ומכירה, בגלל המהפכה הדיגיטלית. לכן אנו מנסים כל הזמן לחפש דרכים שבהן הסטודנטים של העתיד יוכלו להיות בעלי יותר מיומנויות טכנולוגיות, ומפתחים עבורם פלטפורמות יחודיות ללמידה ומחקר בשיתוף פעולה עם האקדמיה לשם כך.

אנחנו מאד רוצים להגיע לסטודנטים, ומפעילים תכנית התמחות שבאמצעותה אנו שוכרים לעבודה סטודנטים עוד בזמן הלימודים, כך ש-50% מכוח העבודה שלנו בישראל מורכב ממתמחים. כך שאנו משקיעים משאבים רבים בגיוס דור העתיד למיקרוסופט. תכנית ייחודית נוספת שחשוב להזכיר היא מיזם חדש בהובלתה של חנה רדו, מנכ"לית מקאן אריקסון, שפנתה אלינו וביקשה את עזרת מיקרוסופט בבניית מרכז ליצירת מו"פ בצפון, שייקרא Spring Valley, ומוקם בשיתוף עם המועצה האזורית עמק המעיינות. המרכז גם נותן הכשרות למומחי טכנולוגיית ענן, וגם מייצר מקומות עבודה לתושבי הצפון, ונשמח לראות בו גם את אנשי המכללה האקדמית כנרת."

בכנס השתתפו שורה ארוכה של מומחים בעלי שם בתחום הנדסת תוכנה מהתעשייה ומהאקדמיה, ביניהם: פרופ' ברטרנד מאייר מהמכון הטכנולוגי של ציריך, פרופ' שמעון שוקן מהמרכז הבינתחומי הרצליה, זאב קופל – מנהל בכיר בחברת פיליפס מדיקל קייר, ורבים נוספים.