נתן בן יהודה מתארח אצל נכדיו בתמרת מידי שבוע ומלבד לשחק אתם הוא גם מטייל בנופי הגליל שמסביב ליישוב. באחד מטיוליו' נתקלו עיניו במספר חריטות בסלע, כאשר הביט בהן בשעה שהשמש נטתה מערבה, הבחין כי מדובר בכתובת עברית עתיקה ובה המילה "שבת". הוא סיפר על כך ליורם הופמן, מורה דרך ותיק ובעל בלוג אינטרנטי "בייבל ווקס", אליו הועלו תמונות ראשונות של הממצא ודיווח על כך לארכיאולוג ,ד"ר מוטי אביעם, מנהל המכון לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת, אשר הגיע למקום ואישר את דבר הממצא ועתיקותו. לא מן הנמנע כי מדובר בכתובות "תחום שבת" אשר הקיפו את אחד הכפרים היהודים הקדומים שישבו באזור במהלך התקופות הרומית והביזנטית (מאות 1-7 לספירה). בתקופות אלו היה מרכז הגליל התחתון מיושב בצפיפות בכפרים יהודיים המוכרים לנו בחלקם מן המקורות התלמודיים שם הם נזכרים בשמות חכמים שישבו בהם. כתובות מן הסוג הזה מוכרות עד היום רק סביב היישוב היהודי הקדום באושה שבגליל התחתון – המערבי אך שם, בגלל שהן כתובות בשפה היוונית, נטוש ויכוח בין החוקרים אם אכן אלו הן כתובות של "תחום שבת". הכתובת שהתגלתה בתמרת, היא הראשונה המוכרת בעברית ויש בה כדי לחזק את הסברה כי גם באושה אלו הן כתובות תחום שבת.
המכון לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת, יעסוק במחקר הכתובת ופרסומה במסגרת כתב עת מדעי מתאים ויזום בדיקה של הגבעות האחרות בסביבה, מתוך ניסיון לאתר כתובות נוספות בסיועם של תושבי תמרת, בשילוב ילדים ובני נוער.