עוד בטרם הקמתה, ישראל נודעה במנהיגים ואנשי מעשה שכרכו את החזון הציוני בפיתוח משאבי המים של המדינה אשר מחציתה מדבר. בזכות טכנולוגיות חדשניות וניהול מרוכז וחכם של משק המים, ישראל הפכה ממדינה התלויה בכמות המשקעים השנתית למדינה בעלת עצמאות מים, שאף מספקת מים לשכניה כחלק מהסכמי שלום. בין נקודות הציון המשמעותיות בדרך ניתן למנות את הקמת המוביל הארצי אשר הביא מים מהכנרת עד למרחבי הנגב, הקמת מתקני ההתפלה וביניהם מתקן שורק, הגדול בעולם הפועל בשיטת אוסמוזה הפוכה בזמן הקמתו, שדרוג מתקני הטיפול בשפכים לטובת השבת מים לחקלאות והשקיה בטפטוף. לפרויקטים אלה נלוותה חקיקה ענפה שהסדירה את פעילות תאגידי המים ומתקני הטיפול ובשנים האחרונות שמה דגש על הגנת הסביבה ושיקום נחלים שיובשו על ידי החזרת מים לטבע.
למרות פתרון סוגיית אספקת המים, ישראל מתמודדת היום עם אתגרים מסוג אחר: העברת שירותים ופעילות למתכונת דיגיטלית תוך שמירה על ביטחון המידע והתשתיות, צפיפות הולכת וגוברת בערים המצריכה ניהול חכם של רשת המים ופינוי מהיר של מים באירועי גשם קיצוניים, ועוד. גם בשוק העולמי, האתגרים בתחום המים רבים: שינויי האקלים המביאים למחסור במים, גידול באוכלוסיה ללא גישה למים נקיים ותנאים סניטריים ואיום על איכות המים כתוצאה מזיהומים שמקורם בתעשייה.
הידע הרב שנצבר בישראל, בשילוב התעוזה והיצירתיות הישראלית הם כלי מרכזי בפיתוח ויישום פתרונות עבור האתגרים בשוק המים, ומהווים הזדמנות להגברת היציבות האזורית על ידי שיתוף פעולה בתחום עם שכנינו.