מפגש "שולחן עגול" שהתקיים ב-14.4.2010
"על הצבא להגדיר גבולות ברורים למפקדיו ולדאוג לכך שהערכים והצרכים של צה"ל יעמדו בראש סדר עדיפויות הלוחמים — ולא השקפתם הדתית".
כך הדגיש פרופ' אסא כשר שהיה אחד המשתתפים בכנס "שולחן עגול" שערך לאחרונה מכון כנרת למחקר קשרי חברה, ביטחון ושלום, ע"ש רא"ל דן שומרון, של המכללה האקדמית כנרת. פרופ' כשר הקדים ואמר כי בצה"ל, לעומת צבאות אחרים, למפקדים יש חופש פעולה שחורג בהרבה מן החופש הפיקודי בצבאות אחרים, ועל כן גם האחריות עליהם גדולה יותר.
הכנס שערך מכון כנרת למחקר קשרי חברה, ביטחון ושלום ע"ש רא"ל דן שומרון, של המכללה, מהווה מפגש ראשון מתוך תוכנית מפגשים במתכונת של "שולחן עגול", שיבחנו האם ובאיזו מידה נתון צה"ל כיום בתהליך של הדתה (התחזקות של יסודות דתיים). במסגרת הכנס, שהתקיים במרכז יצחק רבין בתל אביב, הופיעו חוקרים בכירים וכן אישי ציבור המייצגים את פלגי האוכלוסייה השונים.
אל"מ (מיל') ד"ר ראובן גל, מנהל פרויקט המחקר במכון, הוא שיזם את התכנית וניהל את ה"שולחן העגול" הראשון. ד"ר גל היה בעבר הפסיכולוג הראשי של צה"ל ופירסם עבודות רבות בתחום יחסי צבא-חברה. בתקופה שלפני ההתנתקות (פינוי גוש קטיף) שימש ד"ר גל בתפקיד סגן ראש המועצה לביטחון לאומי ובשנים האחרונות עמד בראש מנהלת השירות האזרחי-לאומי במשרד ראש הממשלה. לדעת ראובן גל יש מקום בעת הזו לבדוק את סוגיית ההדתה בצה"ל, לאור קולות הסרבנות שנשמעו לאחרונה מפי חיילים דתיים בחטיבת "כפיר", התבטאויות של אחדים מרבני "ישיבות ההסדר" ושינויים שמתחוללים בשורות הפיקוד של צה"ל ובתפקוד הרבנות הצבאית הראשית. "תפקידנו", הגדיר ד"ר גל, "לדון באתגרים העומדים בפני צה"ל ומפקדיו מול פוליטיקת הזהויות והאתגר בניהול השונוּת בשורותיו".
ד"ר גל פתח את הכנס ואמר כי : "תהליכים רבים בחברה מתקיימים מתחת לפני השטח ומשפיעים על התנהלות הצבא והמדינה. במקרה של תהליך ההדתה בצה"ל, בו מסתמן לכאורה תהליך של התחזקות יסודות דתיים והתערבות של גורמים חיצוניים בהשפעה על החיילים, תפקיד אנשי מדעי החברה הוא לחשוף בעוד מועד תופעה זו ואת שורשיה, לנתח אותה על מנת לקבוע את השפעתה ולקבוע תוכנית פעולה לגביה. לא בטוח שמפקדי צה"ל עצמם וראשי מערכת הביטחון מודעים לחלוטין להיקף התופעה, משמעויותיה והשלכותיה. מה שכן בטוח, שבקרב ראשי המערכת קיימת מבוכה לגבי אופן הטיפול הרצוי בניצני הבעיה – כפי שהדבר בא לידי ביטוי במקרה של הרב אליעזר מלמד, ראש ישיבת ההסדר 'הר ברכה'".
פרופ' אסא כשר, זוכה פרס ישראל, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב וממחברי "רוח צה"ל", הקוד האתי של צבא הגנה לישראל, התייחס בדבריו לסכנות הקיימות לגבי הגדרות התפקיד של הרבנות הצבאית הראשית. בעוד שבמקור תפקידה של הרבנות הצבאית הוא לספק צרכי דת, באופן שוויוני, לכל חיילי צה"ל, הסתבר שבשנים האחרונות עוסק הרבצ"ר גם בתחום ערכי לחימה וחינוך לוחמים. בכך, לדעת פרופ' כשר, טמונה סכנה של חריגה מגבולות התפקיד המוגדר. כאמור, עמד פרופ' כשר גם על הסכנה שב"גלישה" של מפקדים בעיצוב ערכי חייליהם.
ד"ר תמיר ליבל, מהמכללה האקדמית כנרת ואוני' בר אילן, תומך בדעתו של פרופ' אסא כשר ודיבר על השלכות תהליך ההדתה על בניין הכח של צה"ל. לדבריו, קיימת סכנה של מעבר מבניין כח שמבוסס על תורת לחימה ומכוּון משימתִיוּת – להתבססות על ראייה 'שליחותית', אידיאולוגית ומושפעת מעמדות פוליטיות-דתיות.
סביב ה"שולחן העגול" נשמעו, כמובן, גם דעות אחרות. פרופ' אשר כהן, מאוניברסיטת בר-אילן, הסתייג מדעתם של ד"ר תמיר ופרופ' כשר וטען כי "לתהליך ההדתה יש אחיזה מועטה במציאות. תהליך זה "נופח" על ידי התקשורת שסיפקה לציבור חצאי משפטים כגון "האם החיילים ישָמעו לרב או למפקד?" לדעת פרופ' כהן סיפקה פעולת ההתנתקות ב-2005, והתנהגות החיילים הדתיים במהלכה, תשובה מלאה לשאלה זו. על פי פרופ' כהן כמות המתגייסים בקרב החילונים זהה לכמות המתגייסים בקרב הדתיים, ולדעתו השיח אודות השלכות עתידיות בדמות מחאה וסרבנות הינן חסרות אחיזה במציאות".
גב' במבי שלג, עורכת "ארץ אחרת" טענה כי: " קיים כֶּשל בשדה התרבות של התקשורת, שנובע מהצגת נתונים שגויים. הציבור הישראלי בונה דמוים וצדדים בדיוניים ש'יורים אחד על השני', כאשר את המידע לקביעות כאלו ואחרות הם מקבלים מן התקשורת". לדעתה, ההגדרה של "אנחנו והם" בהקשר לדתיים וחילונים אינה נכונה ואינה מוצדקת. השבר בתוך המגזרים אף גדול יותר מהפער ביניהם.
פרופ זאב דרורי, מנכ"ל המכללה האקדמית כנרת ובעצמו חוקר תהליכים היסטוריים וחברתיים בצה"ל,הסביר: "קיימים תהליכים ארגוניים בצה"ל המוּנַעים ע"י הרבנות הצבאית הדתית. תהליכים ארגוניים אלו פעמים רבות מתחילים מלמטה ועושים דרכם לדרגים העליונים, המקבעים אותם בסופו של דבר". מכאן, לדעת ד"ר דרורי, חשיבות העיסוק בנושא זה בעודו בתחילתו.
פרופ' סטיוארט כהן, פרופסור למדע המדינה ועמית מחקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים (BESA) באוניברסיטת בר אילן, הסכים אמנם שקיימים תהליכים דמוגראפיים ועליה במספרי חיילים ומפקדים חובשי כיפה בצבא ובשדרת הפיקוד, כמו גם פריחה במספר ישיבות ההסדר והמכינות הקדם-צבאיות הדתיות. אך בכך אין סכנה של ממש. "אין סכנה של כיבוש הצבא על ידי הכיפות הסרוגות בדרגות הגבוהות", הרגיע פרופ' סטיוארט. היכן שיש סכנה, לדעתו, זה בתחום החברתי: "צה"ל, במקום להמשיל ולשמש, כבעבר, כור היתוך מקרב ומאחד – עלול להפוך לזירה של קיטוב ושיסוע" – כך הזהיר פרופ' סטיוארט. הסכנה הזו אולי כבר קיימת בתוך היחידות הקרביות המעורבות (בדתיים וחילוניים): "כל עוד הם בתוך הטנק הם מלוכדים ופועלים כצוות; ברגע שהם יוצאים מן הטנק – זה הולך לשיעור הלכה וזה הולך לפאב…".
בכנס השתתפו עוד: ד"ר אלישבע רוסמן, ד"ר אודי לבל, ד"ר יועז הנדל, פרופ' יגיל לוי, גב' יפעת סלע, גב' רנית היימן, מר ליאור טל ועוד. במהלך הדיון עלו גם סוגיות הנוגעות להשלכות על שילובן של נשים ביחידות הקרביות בצה"ל לאור התנגדותם של רבנים, רעיונות לגבי תהליכי החינוך בצבא והתבטאויות על הסכנה בקיומו של "ואקום תרבותי" בצה"ל.
את הכנס – שהוגדר כ"מרתק" ע"י רוב משתתפיו – סיכם ד"ר ראובן גל: "הדיון בנושא מורכב זה רק החל. סימנו היום כמה השלכות אפשריות של תהליך ההדתה – על בניית הכוח ותורת הלחימה, על התפקידים החברתיים והחינוכיים של צה"ל, על שילוב הנשים בצבא, ועל השלכות אפשריות בתחום זכויות האזרח. אין ספק שלצה"ל דרושה אידיאולוגיה מאַחדת; אבל יש ספק אם אידיאולוגיה דתית (יהודית, כמובן) צריכה להיות המענה, לאירגון כה רב-תרבותי כמו צה"ל".
ד"ר ראובן גל ציין שמסקנות סידרת הדיונים הזו יעובדו ויסוכמו והכוונה היא להציגם בפני צמרת צה"ל וראשי מערכת הביטחון. בפגישה שהתקיימה מיד לאחר הכנס עם סגן שר הביטחון, האלוף (מיל') מתן וילנאי, הציגו ראובן גל וזאב דרורי את עיקרי הדברים בפניו. וילנאי עודד את המשך התהליך וביקש להציגו במהרה בפני הרמטכ"ל. מכון 'כנרת' יקיים בקרוב את הפרק הבא בסדרה זו.