"אש בקווים"… הפלאש-בק שלי!

 

ספרו של פרופ' זאביק דרורי, אש בקווים מלחמת ההתשה בחזית המזרחית 1970–1967 מציף זיכרונות.
בספטמבר 2012, יצא לאור בהוצאת מערכות ובשיתוף מחלקת ההיסטוריה של צה"ל, ספרו המחקרי של ההיסטוריון פרופ' זאביק דרורי, "אש בקווים" מלחמת ההתשה בחזית המזרחית 1970–1967.
ב- 30 בנובמבר 2012, יתקיים אירוע השקת ספרו של פרופ' דרורי, אירוע אשר יהווה גם אירוע הצדעה ליישובי החזית המזרחית: יישובי בקעת הירדן, העיר בית שאן, עמק בית שאן (המעיינות) ועמק הירדן.

בנובמבר 2012 אני מצדיע למאות "ילדי הממד"ים" בעוטף עזה ומביט כמה שנים אחורה… גם אני הייתי שם, שלוש שנים… בין מאות ילדי היישובים בחזית המזרחית בעת מלחמת ההתשה, קראו לנו "ילדי המקלטים".
אינני מבקר ספרותי, אני סתם ילד מבוגר שספר מחקרי, היסטורי וחשוב מעיין זה…"זרק אותו לאחור" ואולי, אולי, בכלל אני עדיין שם?"

"אש בקווים" מתוך הספר:
"…הספר עוסק במלחמת ההתשה בחזית המזרחית מלפני כ- 40 שנה. הספר עוסק בקצרה בתוצאות הלחימה בחזית המזרחית ודן בתובנות ובלקחים, שרק ממרחק הזמן והאירועים שחלפו, ניתן לבררם.
שכרו של ההיסטוריון (כותב פרופ' דרורי) הוא מרחק הזמן מהאירועים, כמו גם ריחוק וניתוק מגיבורי הסיפור של התקופה. מרחק וניתוק המאפשר דיון שקט, ללא רגשנות ומעורבות יתר, תוך ניתוח ענייני של האירועים ומשמעותם.
יחד עם זאת, העימות עם הפלסטינאים עדיין לא תם, ודומה כי ההתרחשויות של אותם ימים, מהוות רק פתיח, ושלב ראשון למלחמה ארוכת שנים. נתון המקשה, גם היום, על דיון ניטרלי וחסר פניות.
המלחמה המתמשכת בגרילה ובטרור, רק מגבירה את חשיבותו ותרומתו של המחקר לדיון בדרכי הטיפול בסכסוך הישראלי – פלסטיני, כמו גם בלחימה בין צה"ל וארגוני המחבלים. הכוונה, לתאום מרבי בין הדרכים המדיניות לטיפול בסכסוך הלאומי והאמצעים הצבאיים ללחימה בארגוני הטרור.
חלקו הראשון של הספר בא לתת את העובדות ההיסטוריות ותוצאות הלחימה במחבלים באותן שנים כפשוטן.
בחלקו השני של הספר, מנסה המחבר להרחיב מעט ממרחק הזמן, ולדון בתובנות ובלקחים הצבאיים של אותה מערכה.
בסיכום הספר עוסק המחבר, בגישתו ופעילותו של צה"ל בלוחמת אנטי – גרילה וטרור באותה תקופה. במה פעל נכונה, מה היה חסר ובמה לקה.
סיכום המערכה כנגד המחבלים בשנים 1967-1970, מציג את העובדות הפשוטות והמוכרות של כשלון ארגוני המחבלים באותן שנים להשגת מטרותיהם. המחבלים לא הצליחו לקעקע את שלטון צה"ל בשטחים ובוודאי לא להקים מדינה פלסטינית על חורבותיה של מדינת ישראל.
ישראל מצידה השיגה את מטרותיה והן החזקת השטחים הכבושים בידיה, עד אשר תתקבל החלטה מדינית באשר לעתידם. זאת, תוך הרגעת אוכלוסיית השטחים והקטנת מעשי החבלה והטרור ככל הניתן.

כיום, לאחר למעלה מ- 40 שנה, מלחמת 1973, מלחמת של"ג, אינתיפאדה והסכם אוסלו בעקבותיה, מאבק דמים מתמשך ובמהלכו התנתקות מרצועת עזה, ניתן ומותר להציג תובנות שנידונו ברותחין באותן ימים.
כיום ניתן לומר בריש גלי, את אשר נאסר באותם ימים. המלחמה בארגונים הפלסטינים לאחר מלחמת ששת הימים, הייתה למעשה לחימה כנגד תנועת שחרור לאומית שהייתה בשלבי התהוות ופעולה ראשוניים.
דומני שכך יש לבחון את אותה תקופה, בה הונחו היסודות למלחמה ארוכת שנים בין הארגון לשחרור פלסטין ובין מדינת ישראל.
המנהיגות הישראלית של אותם ימים ובוודאי פיקוד צה"ל, לא ראו באותם ארגונים לוחמי חופש, כי אם ארגוני טרור וחבלה. אך בכך, לא באה הבעיה לידי פתרונה, ועל צה"ל היה להיאבק מול ארגונים סמי-צבאיים, אשר שמו להם כמטרה להתנגד לשלטונה של ישראל ואף לקעקע את יסודותיה.
אותם ארגונים פעלו על פי האידיאולוגיה ושיטות הפעולה של תנועות השחרור הלאומיות, של המאה העשרים, תוך שילוב של לוחמת גרילה כנגד יחידות צה"ל ושירותי הביטחון ופעולות טרור כנגד אזרחי מדינת ישראל.
הספר מביא בפעם הראשונה נתונים מספריים ושמות אזרחים ולוחמים אשר נפלו במלחמת ההתשה בגזרה המזרחית.

כיום אחרי למעלה מ- 40 שנה ו… אני הייתי ועודני שם. ילד בקושי בן י"ג שנים, ישן חודשים במקלטים טחובים, רואה את שושנה בת כיתתי מתפרקת אחרי שחיים מוצרי אביה עלה על מוקש, מוריד בערב פורים את התחפושת כשחגי ענבי עלה על מוקש, זוכר את אמא רצה החוצה למקלט וצועקת "כוננות" (מילה נרדפת לצבע אדום) ואני עף מהמקלחת החוצה למדרגות ושומע פגז 120 מתפוצץ במקלחת ואחר כך, מדליק משואה בהר הרצל…
תודה לך פרופ' דרורי על שהארת והבאת לחזית התודעה שלנו היום, מלחמה נשכחת – מלחמת ההתשה בחזית המזרחית.
ולתפארת מדינת ישראל.

מתעניינים/ות בלימודים באקדמית כנרת?

מלאו את פרטיכם/ן ויועץ לימודים יחזור אליכם בהקדם!