"אגודת מהנדסי הבטיחות"

תוכנית הכינוס השנתי של אגודת מהנדסי הבטיחות

כיצד על המדינה להתמודד עם בטיחות חומ"ס? מכל האמוניה במפרץ חיפה: היבטי בטיחות, סיכון ומצבי חירום

פרופ' עמוס נוטע
הטכניון, המכללה האקדמית כנרת, המכון הטכנולוגי חולון

ההתפתחויות הטכנולוגיות משנות את חיינו מהר מאי פעם בעבר ובצד היתרונות מאלצות אותנו לחסות בצילו של סיכון. אולריך בק כינה זאת "חברה בסיכון". במדינות רבות נעשו מאמצים להתמודד עם האתגרים והמורכבויות הנוצרים עם התפתחויות אלו ובמידה שיקפידו לבצע את אשר תוכנן ניתן יהיה להקטין את הסיכון.. אצלנו הנעשה הוא מועט ביותר ורחוק מהקיים אצל האחרים.

בהרצאה הנוכחית אציג מודל של מערכת לניהול הסיכון מחומרים מסוכנים [חומ"ס] אשר ביכולתה להתמודד עם היבטי הסיכון וניתן להקימה ולקיימה בארץ. למערכת מקיפה זו קראנו "ניהול בטיחות חומ"ס" [נב"ח].
המערכת מתמקדת בשלושה בעלי תפקיד עיקריים: מחזיק פוטנציאל הסיכון [מפ"ס], הקהילה הנתונה בסיכון והרגולטור. קיום המערכת חייב להיות מגובה בחוק. המערכת מביאה בחשבון את אחריות המדינה לדאוג לאוכלוסיה ואת השאיפה הכלכלית של המפ"ס לצמצם השקעות.
הרגולטור אחראי על עמידה בחוק, מכתיב את ה"איום המרבי", מעניק את אישורי ההפעלה ואוכף תואמות לדרישות. המפ"ס חייב לפרסם מידע מרבי על המתקן שהוא מבקש להציב. הקהילה תקבע לאור המידע שהיא מקבלת את רמת "הסיכון הקביל" עליה. המפ"ס יתמודד עם התכנון כך שרמת הסיכון המרבי הצפויה מהמתקן המתוכנן לא תעלה על הסיכון הקביל. הסיכון המרבי חייב לכלול גם את הקיים בסביבה [כגון מתקנים אחרים, שדה תעופה, נמל ימי] ואת האפשרות לשרשור אירועים. אם אין אפשרות טכנולוגית להגיע לרמת הסיכון הנדרשת או שמבחינה כלכלית הפתרונות לא כדאיים הרי שלא ניתן להקים את המתקן. המפ"ס מציג את התכנון שלו כולל ניתוח והערכת סיכונים. לאחר אישור מקצועי ע"י גוף שלישי הוא מקבל מהרגולטור את האישור להקמה.
בתום ההקמה המפ"ס מגיש הערכת סיכונים במבוססת על ניסויי אימות. לאחר אישור מקצועי הוא מקבל מהרגולטור אישור הפעלה למשך זמן מוגבל בו הוא נמצא בפיקוח. לקראת תום התקופה הוא מגיש דו"ח הערכת סיכונים חדש המתבסס על שינויים אפשריים ברמת הסיכון הקביל [ערך המוכתב מחדש ע"י הקהילה], סוג האיום, שינוי בצפיפות האוכלוסייה בסביבה וחידושים טכנולוגיים אשר המפ"ס מעוניין להכניס. עם אישור מקצועי של הדו,ח יאשר הרגולטור הפעלה לתקופה נוספת.
הרגולטור חייב אף לדרוש תוכנית מוכנות, תוכנית לניהול אסון ותוכנית השבה.

אנו נדון במיכל האמוניה במפרץ חיפה כדוגמה להתרחשות הנוצרת כתוצאה מחסרונה של מערכת ניהול ברורה ומוסדרת . המצב הקיים מציג אי דאגה לאוכלוסייה שבסביבה ולמעשה להפקרתה.
בנוסף נדון באירוע בטיחותי בארה"ב בו השתחררה אמוניה לסביבה והופעלה תוכנית מוכנות. נראה כיצד האירוע טופל.