במסגרת שיתוף הפעולה בין המחלקה לעיריית טבריה, התארחו השבוע בקורס של ד"ר אורית אונגר, "קמפוס מחקר אזורי", יונית בן יוסף, מנהלת התיירות בעיריית טבריה, ושני אלדן, מהנדס העיר. במהלך המפגש הציגו יונית ושני את תוכניות הפיתוח התיירותי של העיר ושיתפו ביוזמות שיתופי הפעולה בין הסטודנטים לעירייה, אשר כבר מתחילות לקרום עור וגידים!! ההרצאה נחתמה בקריאתה של יונית לסטודנטים: "הצטרפו אלינו והיו חלק מקידום הפוטנציאל התיירותי האדיר של טבריה!" הסטודנטים והסטודנטיות עובדים.ות במרץ בימים אלו על יוזמות שעוד יסופרו בהמשך…

בפורום תיירות שהתקיים במכללה האקדמית כנרת (26.1.2015), העניקו במשותף התאחדות המלונות בישראל והמחלקה לניהול תיירות ומלונות את פרסי איכות הלמידה, שהם אות למצוינות ומחויבות אקדמית וחברתית, לשלושה סטודנטים שנבחרו על ידי חבריהם ללימודים וצוות המרצים: הלית הכט, טינה טנוס ויונתן לובל.

הפרסים ניתנו במעמד מר חן מיכאלי, יו"ר ועדת ההכשרה של התאחדות המלונות בישראל, פרופ' סיביל היילברון, דיקנית בית הספר למדעי החברה והרוח ודר' אלון גלבמן, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות. הסטודנטים שקיבלו בהתרגשות רבה את הפרסים נבחרו על סמך תרומתם הרבה לאווירה הלימודית, תרומה חברתית לקהילה, ארגון ויזמות.

מר חן מיכאלי, שברך את הזוכים, סקר בדבריו כמה מהמגמות העיקריות של שינויים אשר חלו באירוח תיירים בשנים האחרונות והתייחס ליותר צעירים בעלי אמצעים המבקרים במלונות יוקרה בתל אביב וציפיית הלקוחות לדגש על חווית האירוח והריגושים מעבר לשביעות רצון מהשירות בלבד.

המחלקה לניהול תיירות ומלונאות של המכללה האקדמית כנרת חרטה על דגלה להטמיע מצוינות אקדמית יחד עם שילוב ושיתוף פעולה הדוק עם תעשיית התיירות הפועלת בישראל ובעולם. שילוב זה מהווה מתכון מנצח בהכשרת דור העתיד של המנהלים בענף התיירות והמלונאות ומיושם באמצעות סיורים מגוונים באתרי תיירות ובמלונות, פורומים ומפגשים של הסטודנטים עם בכירי התעשייה, כנסים אקדמיים בינלאומיים ותכנית התמחות מעשית (סטאז') בישראל ובעולם.

ביום שלישי, 12.1.2016, יערך כנס כנרת הבינלאומי ה-8 לתיירות של המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת. הכנס ייערך במלון קראון פלאזה בטבריה. בכנס ייקחו חלק בין היתר מובילי דעה בתחום התיירות והשלום מהארץ ומהעולם, וביניהם מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, יו"ר ארגון "Israel Peace Initiativ", יובל רבין, מנהלת תחום ירדן בארגון אקופיס, יאנה אבו טאלב, וחוקרים בינלאומיים משוודיה, בלגיה, סרביה שמגיעים לישראל בזמנים רגישים אלו ואף יציגו מקרי בוחן ופרויקטים ממדינות וערים שונות בעולם בהם תיירות שימשה זרז לתהליכי נורמליזציה, שלום או תהליכי יישוב סכסוכים לאחר קונפליקט ממושך וביניהם המקרה של קפריסין ומדינות יוגוסלביה לשעבר. חלק מהכנס יוקדש גם למקרי בוחן מקומיים, כגון פעילות חוצת המדינות של ארגון אקופיס, התפקיד של אתרי מורשת בישראל ותיירות בערים הערביות.

את כנס כנרת הבינלאומי לתיירות מוביל ד"ר אלון גלבמן, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללת האקדמית כנרת: "תיירות יכולה לשמש כמנוע לתהליכי החלמה ונורמליזציה במדינות וחברות המתמודדות עם קונפליקטים ממושכים ועימותים אלימים, בין אם בשל כוחה להציג לנו את "האחר" בסביבה ניטרלית ובין אם בשל העובדה שהיא מעוגנת באינטרסים כלכליים חזקים. בכנס, נבקש להציג מספר מקרי בוחן בינלאומיים ולבחון, בין היתר, את הצלחתם והרלוונטיות של מתודות אלו למדינת ישראל. בסיומה של שנה לא פשוטה, במישור הביטחוני ועבור הסקטור התיירותי בישראל, שאלות אלו רלוונטיות מאי פעם ואני גאה כי הכנס יהווה נקודת מפגש חשובה ומעניינת לענף התיירות לדון בסוגיות אלו, ברובד האקדמי וברובד העסקי"

הסעה לכתבים בתיאום מראש מתל אביב לכנס ובחזרה.

מומחים מענף התיירות בעולם ובישראל התכנסו ביום רביעי האחרון בטבריה לכנס כנרת הבינלאומי השמיני של המכללה האקדמית כנרת

ביום רביעי האחרון , 13.01.2016, התקיים כנס כנרת הבינלאומי השמיני בארגון המחלקה לניהול תיירות ומלונאות של המכללה האקדמית כנרת. בכנס השתתפו מובילי דעה בתחום התיירות והשלום מהארץ ומהעולם, וביניהם מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, יו"ר ארגון "Israel Peace Initiativ", יובל רבין, מנהלת תחום ירדן בארגון אקופיס, יאנה אבו טאלב, וחוקרים בינלאומיים משוודיה, בלגיה, סרביה שמגיעים לישראל בזמנים רגישים אלו ואף יציגו מקרי בוחן ופרויקטים ממדינות וערים שונות בעולם בהם תיירות שימשה זרז לתהליכי נורמליזציה, שלום או תהליכי יישוב סכסוכים לאחר קונפליקט ממושך וביניהם המקרה של קפריסין ומדינות יוגוסלביה לשעבר. חלק מהכנס יוקדש גם למקרי בוחן מקומיים, כגון פעילות חוצת המדינות של ארגון אקופיס, התפקיד של אתרי מורשת בישראל ותיירות בערים הערביות.

פורום "מדברים תיירות" של המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת התקיים השבוע בהשתתפות סטודנטים וסגל המחלקה ובעלי עסקי תיירות מהאזור. הפורום נפתח בהרצאה של הנווד הנצחי, "לונלי פלג", שמאז השחרור מהצבא הספיק לטייל ב-110 מדינות ב-10 שנים, תוך שהוא חי מתקציב זעום של 10 דולר ליום. פלג סיפר בין היתר על הקשיים שחווה בדרך ובעיקר התמקד במיזמים חברתיים בהם נתקל ועל פרויקטים שהקים בעצמו, ביניהם הקמת בית ספר בכפרים נידחים במדינות עולם שלישי, סיוע לעניים בבניית בתים וברכישת מזון. בהמשך הפורום שוחח ד"ר צביקה צור, ארכיאולוג ראשי ברשות הטבע והגנים על תהליך הכרזת אתרים בישראל כאתרי מורשת עולמיים ועל הקשיים הכרוכים בכך, תוך הצגת דוגמאות לאתרים ישראליים שהוכרזו כבר ככאלו.

"ניכר כי הסטודנטים התרשמו רבות מפלג כהן, לא רק מחוויותיו מהטיולים ומההוכחה לכך שניתן להגשים כל חלום, בכל תקציב, אלא בעיקר מהיוזמה החברתית ומהמעורבות האקטיבית שלו", אמר ד"ר אלון גלבמן, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, והוסיף כי הסטודנטים, שהם דור העתיד של המנהלים בענף התיירות, נחשפים רבות במסגרת לימודיהם לדילמות ולאתגרים הקשורים במתחים שבין הכוח הכלכלי לבין החשיבות החברתית והקהילתית – ונראה שהנוסחה להצלחה משלבת בין הכוחות.

בפורום מדברים על תיירות של סטודנטים, מרצים ותיירנים שהתקיים במחלקה לניהול תיירות ומלונאות של המכללה האקדמית כנרת שהתקיים בתאריך 26.1.2015, מר עומר לנג, סמנכ"ל פיתוח עסקי של הילטון ישראל, ניתח את הנוסחאות והאסטרטגיות של ניהול הרווחים המקובלות במערכת הגלובלית של רשת הילטון העולמית עם למעלה מ-4000 בתי מלון הפרושים ברחבי העולם. מר לנג התייחס למקום הדרמטי שתופסות כיום צינורות השיווק הגלובליות כמו אקספדיה ובוקינג במכירות ובמחיר של חדרי מלון ומוצרים תיירותיים. התחרות העולמית הולכת וגוברת וכן הרגישות להשפעות של משברים והזדמנויות גלובליים המתרחשים כל הזמן. ניהול רווחים מקצועי של מערכת גלובלית הוא מחויב המציאות כדי לעמוד באתגרים הכלכליים של רשתות כמו הילטון העולמית.

במוקד הרצאתו, כאמור, התייחס לנג לכוחות הגלובליים הפועלים על ענף התיירות העכשווי. ענף התיירות, עם למעלה ממיליארד תיירים בינלאומיים חוצי גבולות והמעסיק הגדול במדינות רבות, מתמודד עם שתי מגמות מעניינות הפועלות זו לצד זו: גלובליזציה מול לוקליזציה.
הגלובליזציה המייצגת את המעבר מכלכלה לאומית לכלכלה עולמית מעודדת התפתחות של עסקי ענק עולמיים כמו רשתות בתי מלון עם אלפי מלונות או חברות תעופה ענקיות המניידות מיליוני נוסעים בשנה.
הלוקליזציה, לעומת זאת, מבטאת את התהליך של התפתחות התיירות המקומית התורמת לקהילה ולתרבות בה היא מתפתחת והיא מהווה נישה אשר מטבעה פועלת עבור קבוצות קטנות ויחידים עם הרבה יחס אישי.

מר מעוז ינון, יזם תיירות, מייסד פאוזי עזר אין בעיר העתיקה של נצרת הציג בהרצאתו המרתקת את המקרה של פיתוח תיירות לוקלי בעיר נצרת הסובלת ממציאות של פוסט קונפליקט ומשברים חברתיים, כלכליים וגיאופוליטיים. המיזם של פאוזי עזר אין שחרט על דגלו את שיתוף הקהילה בפיתוח התיירותי והשותפות בין ערבים ויהודים במקום המארח תיירים מחו"ל ומישראל, הפך להיות סיפור הצלחה וסמל לתהליכי הלוקליזציה בתיירות הפועלים במקביל לתהליכי הגלובליזציה.

דר' אלון גלבמן, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, מציין כי בתכנית הלימודים של המחלקה לניהול תיירות ומלונאות, הסטודנטים שהם דור העתיד של המנהלים בענף, נחשפים במסגרת הקורסים השונים לחקרי מקרה מרתקים הדנים בדילמות והאתגרים הקשורים לכוח הכלכלי העצום הטמון בגלובליזציה של התיירות מחד גיסא לעומת החשיבות החברתית והקהילתית העצומה של תהליכי הלוקליזציה מאידך גיסא.

ב10 בדצמבר 2014, אל מול הכנרת התכנסו סטודנטים וסגל המרצים במחלקה לניהול תיירות ומלונאות עם תיירני האזור למפגש "פורום מדברים על תיירות, בו הוזמנו שנים מהמובילים של תעשיית התיירות במדינה להציג את חידושים ועדכונים בענף התיירות והמלונאות.
פרופ' ישראל (איזי) בורוביץ', לשעבר יו"ר חברת אל על, התייחס לתחרות הקשה הקיימת בשנים האחרונות בעולם התעופה בשל עליית כוח השוק של טיסות מוזלות באמצעות חברות LOW COST ובשל פתיחת קווי התעופה הקבועים לתחרות חופשית. לטענתו של פרופ' בורוביץ', לירידה במחירים משמעות שלילית עבור הצרכן כיוון שהיא מאלצת את חברות התעופה לחסוך ברמת השירות, מה שעלול להתבטא לא רק בפחות שירותי נוחות כמו ארוחות אלא גם באלמנטים כמו חיסכון בהוצאות תחזוקה וביטחון.
מר רון יריב, לשעבר מנכ"ל מלונות קראון פלאזה בישראל ויועץ בניהול מלונות, סקר בהרצאתו כמה מהחידושים האחרונים שניכרים במלון של המאה ה21 כמו מלונות ידידותיים יותר לסביבה, שימוש מתוחכם במחשוב וטכנולוגיה לחיסכון באנרגיה ומול מלונות על מפוארים נבנים מלונות אחרים צנועים ופונקציונאליים המציעים אלטרנטיבה זולה ונוחה יותר לתיירים שוחרי תרבות ופעילות.
במעמד נשיא המכללה, פרופ' שמעון גפשטיין, נערך טקס מרגש בו הוענקו דיפלומות לחמישה בוגרי תכנית סטאז' (התמחות) בצרפת, שם עבדו ולמדו בחודשי הקיץ וצברו ניסיון בינלאומי אשר ישמש להם כנכס בפיתוח הקריירה העתידית שלהם בענף המלונאות.
גילי ואריאל שנשאו דברים בשם המשלחת, הודו ושיבחו את המכללה על ההזדמנות החשובה ויוצאת הדופן שהוענקה להם בפיתוחם האישי והמקצועי.
דר' אלון גלבמן, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות, מציין כי "פורום מדברים על תיירות" הפך להיות אירוע חשוב המתקיים באופן שוטף מספר פעמים בשנה ומעלה נושאים עדכניים הקשורים לנושאי התיירות והמלונאות בישראל ובעולם.

זה החזון של מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, אשר אמר את הדברים בכנס התיירות של המכללה האקדמית כנרת שנערך השבוע בעיר
"טבריה תהפוך לבירת התיירות של הצפון. יש לטבריה ראש עיר חדש, נפגשתי איתו ואפגש איתו שוב, יחד נהפוך את העיר למרכז התיירות של הצפון". את הדברים האלה אמר מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, בפאנל שהתקיים במסגרת כנס כנרת הבינלאומי ה – 6 לתיירות ביוזמת ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, ד"ר אלון גלבמן, שנערך במלון ליאונרדו פלאזה בטבריה.
הלוי סיפר עוד על התוכניות של משרד התיירות, לתת דגש ולפתח את נושא תיירות הקמפינג בישראל, תוך מתן דגש על שיפור רמת השירות של אתרי הקמפינג וסיוע לאתרים לשדרג תשתיות: "אנחנו מתכוונים להיות הגורם שיסייע למנהלי האתרים לנוע בסבך הבירוקרטיה בדרך להשגת רישיונות עסק, חיבור לתשתיות מים, חשמל וביוב ושיפור רמת השירות. משרד התיירות משקיע בתחומים רבים, כאשר המטרה היא להביא לישראל יותר תיירים מחו"ל ולצד זה לעודד את התיירות המקומית. יש לנו יתרונות טבעיים אותם אנו מנסים לחזק, כמו להביא לכאן תיירות ספורטיבית. בימים אלה התחלנו קמפיין פרסומי בשידורי היורו ספורט באירופה, שמזמין תיירים לבוא ולהשתתף במרתון ירושלים ובהמשך נשווק אירועי ספורט אחרים. אנחנו מנסים לקדם את תיירות הצפרים ובאופן כללי, המשרד משקיע 200 מיליון ₪ בשיווק התיירות הישראלית בחו"ל".
בכנס השתתפו מרצים רבים מחו"ל, אשר עסקו בתיירות בר קיימא והציגו דוגמאות מהעולם על הדרך לפיתוח התיירות תוך שמירה על הטבע. ד"ר דלית גסול, מרצה במחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, הציגה מודל חדשני לזיהוי האתגרים והקונפליקטים בפיתוח התיירות באזור סובב כנרת, אשר יסייע בפיתוח תיירות בת קיימא סביב האגם.
נשיא התאחדות בתי המלון בישראל, עמי פדרמן, דיבר על המאמץ שעושים בתי המלון בישראל בפיתוח תיירות בת קיימא תוך שמירה על הסביבה, מהלך אשר להצלחתו זקוקים מנהלי המלונות לשיתוף פעולה של קהל האורחים.
יו"ר הרשות לפיתוח הגליל, עו"ד שמי כהן, הדגיש כי המטרה של הרשות היא להגדיל באופן משמעותי את מספר הלינות בגליל: "כיום תייר המבקר בישראל שמונה לילות, לן לילה וחצי בממוצע בגליל. המטרה שלנו היא להגדיל את הממוצע לשניים וחצי לילות. יש בגליל מיליון ושלוש מאות אלף תושבים, שלושים אחוזים מהם מתפרנסים מתיירות, מהלך כזה הוא מהלך דרמטי עבורם. הרשות פועלת כדי ליצור שיתוף פעולה והידברות בין כל הגורמים כדי להמשיך ולפתח את ההיצע התיירותי בגליל. אחת הדרכים לכך היא פיתוח התיירות בקרב הדרוזים, המוסלמים והצ'רקסים. המגזר הזה יכול להעניק לתייר מגרמניה ומרוסיה חוויה תיירותית שאותה הוא לא יכול להשיג בשום מקום בעולם".

הכנס יערך ביום שני, 9 בדצמבר 2013, במלון "לאונרדו פלאזה" בטבריה. ד"ר דלית גסול, מרצה במחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, תציג מודל חדשני לזיהוי האתגרים והקונפליקטים בפיתוח התיירות באזור סובב כנרת, לצורך מיתונם של קונפליקטים ולפיתוח תיירות מאוזנת ובת קיימא בסביבה רגישה מבחינה ערכית וסביבתית.
המודל הינו עדכון של מודל ניהול אזורים שמורים הנקרא ROS (Recreation Opportunity Spectrum – ספקטרום ההזדמנויות הנופשיות) שמתווה את הפעילויות הנופשיות האפשריות לפי ניתוח מאפייני האזור. מודל זה פותח בשנת 1979 על ידי קלארק וסטנקי. המודל המעודכן במחקר זה מאפיין שני סוגי אזורים – קדמת החוף ועורף החוף ומתווה את השימושים התיירותיים והנופשיים האפשריים בהם.
במקומות רבים בעולם אגמים הם חלק מרכזי של תיירות ופעילויות פנאי, הן כמקום לבילוי הזמן הפנוי, והן כאטרקציה תיירותית. אגמים נמצאים פעמים רבות במרכזם של קמפיינים לעידוד תיירות, הן בשל יכולתם לסייע ביצירת הדימוי של היעד, והן בזכות הפעילויות שניתן לבצע בהם. יחד עם זאת, אגמים רבים מאופיינים בקונפליקטים בין הצורך לשמור על איכות מי האגם וסביבתו הטבעית לבין הצורך לפתח שימושים שונים ובינהם תיירות. אזור הכנרת התברך בתמהיל משאבי תיירות יוצאי דופן, הנוצר ממארג תנאים פיסיים–אקולוגיים ייחודיים בשילוב ערכי מורשת, דת ותרבות משמעותיים. התנאים הפיסיים אקולוגיים כוללים את העובדה שהכנרת הינה אגם המים המתוקים הגדול בישראל, שסביבו שטחים פתוחים ערכיים, נחלים ומעיינות ומגוון ערכי טבע ונוף.

ערכי המורשת, התרבות והדת בעלי עוצמה והשפעה החורגים מעבר למרחב האגם עצמו והם כוללים ערכים לאומיים (ראשית ההתיישבות, רעיון הקיבוץ) וערכים אוניברסליים הקשורים לפועלו של ישו בגליל. על בסיס תנאים אלו התפתחה תשתית לפעילות תיירותית הכוללת אתרי ביקור וצליינות, חופי רחצה, אכסון תיירותי, ומערך שיווקי וארגוני. תמהיל זה מציב את הכנרת כיעד תיירותי משמעותי הן לתיירות הפנים והן לתיירות נכנסת.

הכנרת סבלה בעשורים האחרונים מדימוי ירוד כאתר פנאי ונופש. ריבוי גופים סביב הכנרת, השתלטות על חופים והזנחה הביאו את הממשלה ב 2008 להקים גוף אחד שיטפל במכלול היבטי החופים בכנרת – איגוד ערים כנרת. על האיגוד הוטל גם לרכז את תכנון תוכנית המתאר החדשה לכנרת שתחליף את התוכנית הותיקה תמ"א 13. סקרי הרקע התיירותיים המהווים את בסיס המחקר הינם חלק ממאמץ כולל זה. מהסקרים שכללו ניתוח הביטי היצע וביקוש, סקר מבקרים במדגם ארצי, סקר פעילויות שייט וספורט ימי, נגישות לחופי הכנרת ועוד, נמצא כי האתגרים בפיתוח תיירות בת קיימא לחופי הכנרת נובעים מקונפליקטים בשימושים, אינטרסים וערכים בנושאים הבאים:
פיתוח תיירות חופית אל מול שימור מי האגם והסביבה – הכנרת הינה מקור מי שתיה מרכזי, שימושי נופש לחופי האגם כגון רחצה, ספורט ימי, שייט ודיג – הינן פעולות העלולות לגרום נזק לאיכות מי האגם. בנוסף, בסביבת האגם קיימים מספר אזורים של שטחים פתוחים ושמורים הכוללים מערכות אקולוגיות ייחודיות ורגישות. מנגד, הכנרת וחופיה מהווים יעד מרכזי לנופש חופי בישראל, ויש לפעול לפיתוח חופי רחצה וחופי נופש איכותיים.
תיירות צליינית אל מול תיירות נופש חופית – קיים פער במוטיבציות, פרופיל המבקרים והפעילות התיירותית בין שני פלחי השוק העיקריים בכנרת, יש לפעול לתכנון זהיר ומתחשב על מנת להעצים הן את הפלח הצלייני והן את הפלח הנופשי תוך מזעור חיכוכים בינהם.
אתגרים תכנוניים הנובעים מבעלות על הקרקע, גבולות, ושימושי קרקע סותרי תיירות.

לתיירות פוטנציאל של חיזוק הקהילה והמורשת בעיר היסטורית המתאוששת מקונפליקטים ומשברים: חקר מקרה של הוסטל בעיר העתיקה של נצרת

כך עולה ממחקר חדש של פרופ' דניאל לוין וד"ר אלון גלבמן שיוצג במסגרת כנס כנרת הבינלאומי ה- 6 לתיירות שיתקיים ב-9 בדצמבר 2013 במלון ליאונרדו פלאז'ה בטבריה ביוזמת המחלקה לניהול תיירות ומלונאות של המכללה האקדמית כנרת

מחקר חדש של פרופ' דניאל לוין, מאוניברסיטת מרכז שבדיה וד"ר אלון גלבמן, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, יוצג במסגרת כנס כנרת הבינלאומי ה – 6 לתיירות וידגים חקר מקרה מצליח של אכסניה תיירותית בשם "פאוזי עזר", בה מיושמת בהצלחה גישה של פיתוח תיירות מורשת מבוססת קהילה, המטמיעה את עקרונות הקיימות הנוגעים לצורך והחשיבות של פיתוח תיירות עם הקהילה ועבורה. זאת במיוחד כאשר מדובר בעיר העתיקה של נצרת המתאוששת ממשברים וקונפליקטים, ועוברת מפנה חיובי בשיקום ופיתוח התיירות העירונית שלה בשנים האחרונות. ויכוח מתמשך העולה מספרות המחקר התיירותי מתמקד בשאלה של יחסי תיירות ושלום אומר ד"ר אלון גלבמן, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת: "האם התירות היא רק סבילה ומושפעת לטובה מיחסי שלום וההיפך מהעדרם, או האם בכוחה של התיירות לקדם יחסי שלום, הבנה וסובלנות במקומות שסבלו או עדין סובלים מקונפליקטים ומשברים חברתיים וגיאופוליטיים?"

נצרת עם כשמונים אלף תושביה, העיר הערבית הגדולה בישראל, מהווה ללא ספק את אחת מערי המורשת החשובות והמעניינות במדינה עם חפירות ארכיאולוגיות מרתקות המלמדות על היסטוריה רבת מאורעות, מוקד דתי חשוב לצליינות הנוצרית ומפגש רב תרבותי של דתות ולאומים, בעל ערך תיירותי חשוב לתיירות בינלאומית והישראלית. למרות זאת, העיר נקלעה לאורך השנים למשברים וקונפליקטים על רקע דת ולאום וכן סבלה מבעיות תכנון ופיתוח קשות, אשר גרמו לחסמים וקשיים בפיתוח התיירותי של עיר מיוחדת וקסומה זו. פרויקט "נצרת 2000" ששם לו למטרה לקדם ולפתח את התיירות בעיר ובו הושקעו מיליונים רבים גרם גם לנזק לא מבוטל בעיקר באיזור העיר העתיקה והשוק, בשל עבודות תשתית ופיתוח ממושכות אשר גרמו לסגירת חנויות ועסקים קטנים וקהילתים בשוק המסורתי, כאשר למרבה הצער, חלק ניכר מעסקים אלה אשר היוו בעבר חלק חשוב ואוטנתי של תרבות ומורשת מקומית נשארו סגורים ונעולים עד היום.

אכסניית פאוזי עזר בלב השוק והעיר העתיקה של נצרת ייחודית לא רק ביוזמה וניהול משותפים של בעלי הנכס, משפחה נצרתית רבת שורשים ומכובדת בשותפות צעיר יוצא קיבוץ ערכי ושאפתן, כי אם באופן בו הם חרטו על דגלם את יישום העקרונות של שיתוף הקהילה ופיתוח של תיירות למען הקהילה. הפעילות של המקום נשענת על עובדים מקומיים ומתנדבים, משתמשת בתוצרת מקומית, ממליצה ומעודדת את התיירים השוהים בה למפגשים בלתי אמצעיים וחוויתים של הכרת המורשת הקהילתית (אנשים, בעלי מקצועות, אוכל ויצירה מקומית) בעיר ההיסטורית של נצרת. אחד הסממנים החשובים והבולטים בסיפור הצלחתו של ההוסטל פאוזי עזר שהיה חלוץ בהטמעת עקרונות אלה בנצרת, הוא פתיחה של הוסטלים חדשים בשכנות לו בתוך המרקם העירוני של השוק הנצרתי העתיק והמאמצים גם הם בהצלחה את עקרונות הקיימות הקהילתית, ממשיכים לבשר את המפנה בתיירות המורשת הקהילתית המקומית ואולי מחזקים את התפישה כי לתיירות יש גם את הכוח לעודד סבלנות ולקדם יחסי שלום בין עמים, דתות ותרבויות.