מחקר של חווה תדהר בעיתון הארץ

הפחתה משמעותית בהיקף האלימות בשידורי הטלוויזיה המיועדים לילדים צעירים בישראל

לקביעת פגישת ייעוץ
מלא/י פרטיך
שם:
שם משפחה:
דוא''ל:  
טלפון:
מתעניין בתחום:
select
אני מאשר/ת קבלת תכנים ופרסומים מהמכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן
הזן טלפון ונחזור אליך מיד
 
1800-20-90-20

מחקר של חווה תדהר בעיתון הארץ

ירידה חדה בתכנים אלימים המשודרים בתוכניות ילדים בטלוויזיה. כך עולה ממחקר שערכה פרופסור חווה תדהר ראש המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית כנרת. מנתוני המחקר המתפרסמים בימים אלו, עולה כי במהלך עשור הייתה ירידה משמעותית באחוז התוכניות המכילות תכנים בעלי אופי אלים המשודרות לילדים צעירים, כאשר הירידה בולטת במיוחד בהפקות הזרות שנרכשו על ידי הערוצים השונים.

מחקרים בעולם מייחסים אלימות גואה בקרב ילדים ובני נוער לתכנים אלימים אליהם נחשפים ילדים מגיל צעיר מידי יום במהלך צפייה בשידורי הטלוויזיה והגלישה באינטרנט. הנתונים המפתיעים הנחשפים במחקר של פרופסור תדהר מלמדים כי העושים במלאכה התקשורתית הבינו את מידת ההשפעה המזיקה ומיתנו את התכנים אליהם נחשפים הילדים.

במחקרה בחנה תדהר את תוכניות הילדים ששודרו לגילאי 3-7 בשעות השיא בערוצים השונים המיועדים לילדים והשוותה אותם לנתונים שנמצאו במחקר דומה שערכה עשר שנים קודם לכן. מהממצאים עלה כי שכיחות התוכניות שהכילו תכנים אלימים ירדה מ51% בשנת 99 ל 33% בלבד, ובתוכניות שהייתה בהן אלימות ירד מספר האירועים האלימים. המספר הממוצע של אירועים אלימים לשעה ירד למחצית: מ12.6 ב1999 ל 6.4 ב2009. בנוסף, ב2009 אחוז התוכניות שהכילו גם אלימות פיזית וגם אלימות מילולית אף הוא ירד מ28% ב1999 ל12% ב.2009

בניגוד למגמת הירידה הכללית, בערוץ הילדים הייתה עלייה משמעותית באחוז התוכניות שהייתה בהן אלימות מ57% ב1999 ל87% ב2009. שכיחות האלימות בתוכניות ששודרו בערוץ זה הייתה הגבוהה ביותר גם בהשוואה לשני הערוצים המסחריים שנכנסו לשוק אחרי 1999 (הופ וניקולודיאון בהם שעור התוכניות שהכילו אלימות היה 18% ו36% בהתאמה).

השפעות החשיפה לאלימות בתקשורת על ילדים הוא נושא שזוכה בעשורים האחרונים לדיון ציבורי ואקדמי. ילדים צעירים נחשבים לאוכלוסייה פגיעה במיוחד להשפעות האלימות המוצגת בטלוויזיה, בעיקר משום שהם נבדלים ממבוגרים בדרך שבה הם מעבדים ומפרשים חומר טלוויזיוני. חוסר ניסיון חיים וידע על העולם עלול להקשות עליהם להבחין בין דמיון ומציאות ולהביאם לחיקוי התנהגויות שיש בהן סיכון פיזי.

למרות הירידה המשמעותית בהיקף האלימות בתוכניות המשודרות נמצא כי עדיין קיימים גורמי הקשר שעלולים להעצים השפעות שליליות של האלימות הנצפית. למשל הצגה סכמטית ללא דם ופציעה, הצגת צד שלישי שאינו מתערב לעצור את האלימות, נקיטה באלימות על ידי דמויות מרכזיות בתוכנית ועוד.

בראשית שנת 2009 נחתמה אמנה משותפת בין כל הגופים המשדרים תוכניות טלוויזיה לילדים שבה התחייבו לפעול למניעת הצגת העולם כמקום אלים וחסר אנושיות שבו האלימות היא הדרך היחידה לפתרון בעיות ומתוגמלת באופן חיובי ,ולפעול למען שידור תוכניות נטולות אלימות מכל סוג המכוונת כלפי בני אדם, רכושם, עולם החי והטבע.
"הממצא החשוב ביותר הוא ההפחתה בהיקף האלימות בשידורים המיועדים לילדים צעירים בישראל", אמרה פרופסור תדהר, עורכת המחקר. "נראה שהעלאת מודעות בקרב שומרי הסף הקריטיים הקובעים את התכנים המיועדים לילדים צעירים יכולה להיות מנוף לשינוי משמעותי".

לחצו לצפייה בכתבה