כנס כנרת הראשון להנדסת מים במכללה האקדמית כנרת:
נחשף פרויקט קו הולכת הביוב החדשני בנתיבי איילון -בעלות של 600 מיליון ₪, לראשונה מאז שנות ה-50 וללא עצירת התנועה
מעל 300 איש, יזמים, מהנדסים ואישים בולטים מתחום המים בישראל, הגיעו ביום ב' ה-12.01.2015, לכנס כנרת הראשון לטכנולוגיה ופרויקטים בהנדסת מים, שנערך במכללה האקדמית כנרת. בכנס הוצגו שמונה מהפרויקטים החדשניים והמתקדמים בארץ, השמים את ישראל בחזית העולמית של תחום הנדסת המים. בין היתר, הוצג הפרויקט השאפתני של איגוד ערים גוש דן, שמסתיים בימים אלו, שבמסגרתו הונח קו גיבוי למערכת הביוב בגוש דן, הראשון מאז שנות ה-50, מתחת לנתיבי איילון, שנחפר כולו בטכנולוגיית דחיקה, ללא הפרעה לתנועה.
הכנס נערך ביוזמת המחלקה להנדסת מים בבית הספר להנדסה ע"ש אחי רכוב במכללה האקדמית כנרת, בשיתוף פעולה עם חברת מקורות, חברת א.ר.י, והמטה לקידום השקעות ותכנית Israel New-tech, של משרד הכלכלה, ובו השתתפו דמויות בולטות בתחום המים בישראל.
ד"ר רם שפינר, ראש המחלקה להנדסת תעשיות מים במכללה האקדמית כנרת ויוזם הכנס אמר: "ישראל נמצאת היום בחזית בעולם בתחומי הנדסת המים. השילוב בין ידע טכנולוגי מתקדם וצורך אדיר בפתרונות בתחום המים, מוביל לחידושים ברמה הבינלאומית שלהם השלכות סביבתיות וכלכליות רבות. הפרויקטים הייחודיים שהוצגו, משקפים טכנולוגיות חדשניות ומתקדמות שהוכיחו הצלחות בשטח, אשר מהם ניתן ללמוד ולפתח דיון מקצועי שיקדם את כל ענף המים בישראל."
בכנס נשאו דברים גם יוסי שמעיה, סמנכ"ל חברת מקורות, וד"ר עמיר גבעתי, מנהל יחידת המחקר ברשות המים. עודד דיסטל, מנהל המטה לקידום השקעות ותכנית Israel New-tech במשרד הכלכלה אמר: "מבנה המשק הישראלי מקבל ציון גבוה בדו"חות האו"ם וה-OECD, וישראל היא מודל למדינות העולם איך צריך לנהל משק מים", והוסיף: "אנחנו לא יכולים להמשיך באותה דרך שבה מתנהל העולם עד כה, כששני שליש מאוכלוסיית העולם צפויה לסבול ממחסור חמור במים, גם בכמות וגם באיכות."
כאמור, אחד הפרויקטים הבולטים שהוצג בכנס, הוא פרויקט קו הולכת הביוב מגוש דן, שבימים אלו מסתיימת בנייתו כגיבוי לתשתית הקיימת משנות ה-50', מתחת לנתיבי איילון. בניגוד לקווי חשמל ומים, לקווי ביוב בישראל כיום כמעט ואין קווי גיבוי, והדבר מפתיע לאור העובדה שדווקא את קווי הביוב לא ניתן להשבית, בניגוד לחשמל ולמים. הגיבוי בגוש דן נועד למנוע גלישת ביוב לנחלים ולמי התהום, במקרה של תקלה בצינורות הרעועים והישנים. מדובר באחד הפרויקטים הגדולים בעולם מסוגו, עם 7.5 ק"מ של קו הולכה שנחפרו לחלוטין בשיטת דחיקה, כלומר ללא חפירה וללא עצירת התנועה או גרימת מכשול באחד הכבישים העמוסים בעולם, שלה יתרונות כלכליים עצומים. המנהרה נחפרה בעומק של 30 מטרים מפני הקרקע, בעלות קבלנית של 600 מיליון ₪. אחת התובנות המרכזיות מהפרויקט השאפתני, היא שניתן לבצע עבודות ללא חפירה בסדר גודל כזה, במגוון תחומים של תשתיות. "מה שהיה נראה לנו בלתי אפשרי בתחילת הדרך, נהפך למציאות קיימת בסופה", אמר שלום כפיר, המהנדס שהציג את הפרויקט מטעם חברת בלשה ילון בע"מ, "יישמנו בפעם הראשונה טכנולוגיה שקיימת במערכות מים, חשמל וכבישים, במערכת הולכת ביוב". הפרויקט בוצע על ידי איגוד ערים גוש דן.
בין שאר הפרויקטים, הוצגו בכנס גם "פרויקט כלנית" של חברת א.ר.י, בו נעשה שימוש בטכנולוגיה חדשנית למניעת פיצוצים במערכות קדיחת מי אקוויפר, פרויקט המכון לשאיבת שפכים בנחל קידרון בירושלים, שנבנה תחת אילוצים הנדסיים כבדים, ופרויקט הטיפול החדשני בשפכי יקבים שסיים עתה פיילוט מוצלח ביקב דלתון.
פרופ' נוח גליל, דיקן בית הספר להנדסה ע"ש אחי רכוב במכללה האקדמית כנרת: "בית הספר להנדסה במכללה האקדמית כנרת, הוא היחידי בארץ שעוסק בהנדסת מים וטכנולוגיה באזור הפריפריה, למרות שיש לדבר חשיבות בקנה מידה אזורי, לאומי וכלל ארצי. תפקידנו בבית הספר להדריך ולהכשיר את הדור הבא של מהנדסי המים של ישראל. הכנס מייצג את הקשר הקרוב של בית הספר להנדסה לתעשייה ולשטח, ואני מקווה כי הוא יהפוך למסורת של מפגש העוסקים בתחום המים."
