יום ד' 11 דצמבר, 2013
פרופ' שמעון גפשטיין, נשיא המכללה
אלוף (מיל') אילן בירן, יו"ר הועד המנהל
אלוף (בשירות סדיר…) יוסי ביידץ, מפקד המכללות
אלוף אייל אייזנברג, מפקד פיקוד העורף
ד"ר זאביק דרורי, מנכ"ל המכללה, שותפי ורעי להובלת הכנס הזה
אורחים יקרים
אני מתכבד לפתוח את הכנס השני של אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל. אני מבקש לברך את כל אורחי הכנס, מרצים, יושבי ראש פאנלים, קציני ומפקדי פיקוד העורף, חניכי ומדריכי המכללה לביטחון לאומי, סטודנטים של המכללה האקדמית כנרת, ו"סתם" משתתפים – צעירים ובוגרים — שבאו לשמוע וללמוד.
כשקיימנו את הכנס הראשון, בדיוק לפני שנתיים, לא כ"כ העזנו להאמין שזה לא היה אירוע חד-פעמי ומי יודע אם זה יקרה שוב…
והנה, לא רק שזה קורה שוב, אלא קורה אפילו יותר: יותר משתתפים, יותר הרצאות, יותר סוגי שיח ובעיקר – גם יותר איכותי ומקצועי, כך אני מקווה…
במהלך היומיים הקרובים, יהיו לנו למעלה מ-70 הרצאות-מושב (Papers), ב-23 פנלים מקבילים, שלוש ישיבות מליאה, שלושה רבי-שיח, ושלושה פאנלים הסוקרים ספרות מקצועית. אנו חושב שזהו יבול עשיר ומבורך ביותר לאגודתנו בת השנתיים!!
כשהקמנו את האגודה, אך לפני כ-3 שנים, היצבנו לעצמנו 3 מטרות-על עיקריות:
עיסוק (קידום, פרסום, ניתוח, עידוד) של מחקר בין-תחומי בנושאי צבא-חברה;
העמקת ההבנה ביחסי הגומלין בין הצבא, החברה והמדינה.
הפצת הידע הזה בפני גורמים באקדמיה, בצבא, במוסדות הביטחון והשלטון ובציבור הרחב.
אני רוצה להביע פה תקווה — שהשמעתי אותה כבר גם בכנס ההשקה שלנו לפני שנתיים — שהאגודה הזו שלנו תתרום לא רק לעידוד, להעמקה, להפצה.. שהאגודה הזו וחבריה יתרמו לשימור — ואף לשיפור — איכותו של צה"ל ולשמירה על תקינות היחסים בין הצבא לחברה בישראל; שפעילות האגודה תתרום לטיפוחה של חברה ישראלית חזקה וסולידארית יותר, חברה צודקת ומוסרית יותר; ושהאגודה הזו — והמחקרים שיפיקו חבריה — יעזרו לבנות גשרים של סובלנות בין מגזרי החברה הישראלית בתוכה, ויסודות של שלום בר-קיימא בין ישראל ושכנותיה.
התחום הרחב הזה שבו אנו עוסקים – הקשרים המסועפים בין הצבא, החברה, הפוליטיקה, החינוך, התקשורת והחוסן הלאומי — הוא כל כך רגיש, כל כך מורכב (מיד נשמע ניתוח לדוגמא מפי חברנו פרופ' יורם פרי), כל כך קריטי — שאנו איננו יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס המקובל של אנשי האקדמיה, הנשארים ספונים במגדל השן האקדמי, לעסוק במחקר רק לצורך העמקת היידע וההבנה ולשם פרסום מאמרים וספרים. הרגישות והקריטיות האלו מחייבים אותנו לעשות עוד דבר: להשפיע על מקבלי החלטות, לזהות תהליכי שינוי עוד בעודם באיבם, להצביע על משמעויות והשלכות, ולהציע המלצות ודרכי פעולה אפשריות.
זו איננה יומרה, זו בוודאי איננה התנשאות (יש רבים בינינו שהשתייכו לא מכבר לדרגי מקבלי ההחלטות) וזו איננה התרחקות מתפקידנו המובהק כאנשי מדע מקצוענים. התפקיד אליו אני קורא — להשפיע ולהציע דרכי פעולה למקבלי ההחלטות – הוא סוג של נע"ת: 'נוסף על תפקידנו'. זוהי חובה נוספת המוטלת עלינו, בתוקף בסיס הידע שבידינו, להשפיע באופן ממשי.
אני מאמין שבשנים הקרובות, כשהאגודה הזו כבר תצעד ביתר ביטחון את צעדיה, נצטרך לבנות את הכלים והמסגרות לצורך ביצוע משימת הנע"ת הזה. אני מזמין את כולכם להקדיש לזה מחשבה כבר עכשיו.
ובינתיים, החל מהשעה הקרובה, נתמקד כאן כולנו בלמידה ובשיתוף ידע ותובנות, באמצעות קרוב ל-100 הרצאות והצגות שיעלו פה בכנס. אני שמח לציין את הנוכחות הגבוהה של חוקרים צעירים – לאחדים מהם אף נעניק היום פרס מיוחד — ומביע תקווה להצטרפות של עוד רבים וטובים.
ויש לי גם קריאה קונקרטית מאד לכל יושבי הראש של 23 המושבים שיתקיימו כאן היום ומחר: נא הקפידו, אפילו במחיר של אסרטיביות קיצונית, לשמור בכל פנל את 20 הדקות האחרונות – לפחות 20! — לתגובות, להערות, לתובנות. בואו ניצור תרבות של דיונים פוריים בצד הרצאות איכותיות.
אני מודה לכל מי שהגיע הנה ממרחקים, לכל מי שטרחו בהכנת הכנס הזה, ואני מאחל לכולנו כנס מעניין ופורה ואגודה תוססת ויצירתית!!
תודה ובהצלחה לכולם !!
