תוכנית חדשה לפיתוח תיירות בת קיימא לחופי הכנרת  תוצג בכנס כנרת הבינלאומי ה-6 לתיירות

לקביעת פגישת ייעוץ
מלא/י פרטיך
שם:
שם משפחה:
דוא''ל:  
טלפון:
מתעניין בתחום:
select
אני מאשר/ת קבלת תכנים ופרסומים מהמכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן
הזן טלפון ונחזור אליך מיד
 
1800-20-90-20

תוכנית חדשה לפיתוח תיירות בת קיימא לחופי הכנרת תוצג בכנס כנרת הבינלאומי ה-6 לתיירות

הודעה לעיתונות, 25 בנובמבר 2013

תוכנית חדשה לפיתוח תיירות בת קיימא לחופי הכנרת
תוצג בכנס כנרת הבינלאומי ה-6 לתיירות

הכנס יערך ביום שני, 9 בדצמבר 2013, במלון "לאונרדו פלאזה" בטבריה. ד"ר דלית גסול, מרצה במחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, תציג מודל חדשני לזיהוי האתגרים והקונפליקטים בפיתוח התיירות באזור סובב כנרת, לצורך מיתונם של קונפליקטים ולפיתוח תיירות מאוזנת ובת קיימא בסביבה רגישה מבחינה ערכית וסביבתית.
המודל הינו עדכון של מודל ניהול אזורים שמורים הנקרא ROS (Recreation Opportunity Spectrum – ספקטרום ההזדמנויות הנופשיות) שמתווה את הפעילויות הנופשיות האפשריות לפי ניתוח מאפייני האזור. מודל זה פותח בשנת 1979 על ידי קלארק וסטנקי. המודל המעודכן במחקר זה מאפיין שני סוגי אזורים – קדמת החוף ועורף החוף ומתווה את השימושים התיירותיים והנופשיים האפשריים בהם.
במקומות רבים בעולם אגמים הם חלק מרכזי של תיירות ופעילויות פנאי, הן כמקום לבילוי הזמן הפנוי, והן כאטרקציה תיירותית. אגמים נמצאים פעמים רבות במרכזם של קמפיינים לעידוד תיירות, הן בשל יכולתם לסייע ביצירת הדימוי של היעד, והן בזכות הפעילויות שניתן לבצע בהם. יחד עם זאת, אגמים רבים מאופיינים בקונפליקטים בין הצורך לשמור על איכות מי האגם וסביבתו הטבעית לבין הצורך לפתח שימושים שונים ובינהם תיירות. אזור הכנרת התברך בתמהיל משאבי תיירות יוצאי דופן, הנוצר ממארג תנאים פיסיים–אקולוגיים ייחודיים בשילוב ערכי מורשת, דת ותרבות משמעותיים. התנאים הפיסיים אקולוגיים כוללים את העובדה שהכנרת הינה אגם המים המתוקים הגדול בישראל, שסביבו שטחים פתוחים ערכיים, נחלים ומעיינות ומגוון ערכי טבע ונוף.

ערכי המורשת, התרבות והדת בעלי עוצמה והשפעה החורגים מעבר למרחב האגם עצמו והם כוללים ערכים לאומיים (ראשית ההתיישבות, רעיון הקיבוץ) וערכים אוניברסליים הקשורים לפועלו של ישו בגליל. על בסיס תנאים אלו התפתחה תשתית לפעילות תיירותית הכוללת אתרי ביקור וצליינות, חופי רחצה, אכסון תיירותי, ומערך שיווקי וארגוני. תמהיל זה מציב את הכנרת כיעד תיירותי משמעותי הן לתיירות הפנים והן לתיירות נכנסת.

הכנרת סבלה בעשורים האחרונים מדימוי ירוד כאתר פנאי ונופש. ריבוי גופים סביב הכנרת, השתלטות על חופים והזנחה הביאו את הממשלה ב 2008 להקים גוף אחד שיטפל במכלול היבטי החופים בכנרת – איגוד ערים כנרת. על האיגוד הוטל גם לרכז את תכנון תוכנית המתאר החדשה לכנרת שתחליף את התוכנית הותיקה תמ"א 13. סקרי הרקע התיירותיים המהווים את בסיס המחקר הינם חלק ממאמץ כולל זה. מהסקרים שכללו ניתוח הביטי היצע וביקוש, סקר מבקרים במדגם ארצי, סקר פעילויות שייט וספורט ימי, נגישות לחופי הכנרת ועוד, נמצא כי האתגרים בפיתוח תיירות בת קיימא לחופי הכנרת נובעים מקונפליקטים בשימושים, אינטרסים וערכים בנושאים הבאים:
פיתוח תיירות חופית אל מול שימור מי האגם והסביבה – הכנרת הינה מקור מי שתיה מרכזי, שימושי נופש לחופי האגם כגון רחצה, ספורט ימי, שייט ודיג – הינן פעולות העלולות לגרום נזק לאיכות מי האגם. בנוסף, בסביבת האגם קיימים מספר אזורים של שטחים פתוחים ושמורים הכוללים מערכות אקולוגיות ייחודיות ורגישות. מנגד, הכנרת וחופיה מהווים יעד מרכזי לנופש חופי בישראל, ויש לפעול לפיתוח חופי רחצה וחופי נופש איכותיים.
תיירות צליינית אל מול תיירות נופש חופית – קיים פער במוטיבציות, פרופיל המבקרים והפעילות התיירותית בין שני פלחי השוק העיקריים בכנרת, יש לפעול לתכנון זהיר ומתחשב על מנת להעצים הן את הפלח הצלייני והן את הפלח הנופשי תוך מזעור חיכוכים בינהם.
אתגרים תכנוניים הנובעים מבעלות על הקרקע, גבולות, ושימושי קרקע סותרי תיירות.
ההשתתפות בכנס כנרת הבינלאומי לתיירות ללא עלות אך מחייבת הרשמה מראש. תכנית מפורטת של הכנס וטופס הרשמה און ליין לחצו כאן