דר' גיורא גודמן התראיין בתוכניתה של ענת דולב "שלוש בשלוש" ברשת ב' בנושא תחנת הרכבת בצמח והפיכתה למרכז ללימודי א"י

לקביעת פגישת ייעוץ
מלא/י פרטיך
שם:
שם משפחה:
דוא''ל:  
טלפון:
מתעניין בתחום:
select
אני מאשר/ת קבלת תכנים ופרסומים מהמכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן
הזן טלפון ונחזור אליך מיד
 
1800-20-90-20

דר' גיורא גודמן התראיין בתוכניתה של ענת דולב "שלוש בשלוש" ברשת ב' בנושא תחנת הרכבת בצמח והפיכתה למרכז ללימודי א"י

דר' גיורא גודמן התראיין בתוכניתה של ענת דולב "שלוש בשלוש" ברשת ב' בנושא תחנת הרכבת בצמח והפיכתה למרכז ללימודי א"י
להורדת קובץ עם תמלול הראיון לחצו כאן
לשמיעת הקלטת הראיון לחצו כאן

 

תמלול הראיון:

ענת דולב: ידיעה מעניינת צדה את עינינו בשבוע שעבר תחנת הרכבת העזובה בצמח אחת החשובות ברכבת העמק המיתולוגית, תעבור שימור ושחזור ותהפוך מרכז לימוד. ידיעה משמחת זו הזכירה לנו שפעם היה פעם מזרח תיכון ישן שבמסגרתו היו פה גבולות פתוחים והיינו מחוברים לשכנינו גם במסילות ברזל. התגעגענו לזה מאוד. לכן מיהרנו לטלפן להיסטוריון ד"ר גיורא גודמן ממכללת כנרת, שלום לך.
ד"ר גיורא גודמן: אחר צהריים טובים.
ענת דולב: גם אתה מתגעגע לזמנים של המזרח התיכון הישן?
ד"ר גיורא גודמן: טוב לא חייתי אז בזמנים של הגבולות הפתוחים, אז באופן אישי אני לא יכול להתגעגע, אבל אין ספק שהרכבת היא מסמלת מרחבים והיא מסמלת פריצת גבולות ובתקופת המנדט הרכבת הגיעה לשיא בפריצת הגבולות האלה, קו מסילת החוף דרך אזור נקורה הגיעה עד לבירות וטריפולי שהבריטים חצבו והמסילה חיג''זי כאן לידנו
ענת דולב: שזאת בעצם זה מה שאנחנו נוהגים לקרוא רכבת העמק.
ד"ר גיורא גודמן: האזור של המסילה שנוסע בעמק יזרעאל קיבל בתקופת המנדט את הכינוי ביישוב היהודי רכבת העמק, זו המסילה שמתחילה מחיפה עולה דרך עמק יזרעאל מגיעה לאזור צמח ומכאן במעלה..
ענת דולב: לדמשק
ד"ר גיורא גודמן: עולה למעלה לרמת אירביד ואז עולה לדמשק או יורדת לאזור ערב הסעודית.
ענת דולב: לא יתואר זו הרכבת שבה נסעה שרה גיבורת נילי לפגוש את בעלה בדמשק למי שקרא את עלילותיה, זה די מדהים שככה אנשים נסעו להם ללבנון, לסוריה, כמובן למצרים וכו'' וכו''. מי בעצם סלל את הרכבת הזאת?
ד"ר גיורא גודמן: הרכבת הזאת היא הייתה פרויקט מאוד מאוד חשוב של השלטונות האוטומנים שהשתמשו במהנדס גרמני מייסנר, שהוא זה שתכנן את המסילה את הפרויקט כולו וגם החליט על היציאה שלה לים באזור חיפה, וזה אגב היא גם תרמה להפוך את חיפה למה שהיא הפכה להיות.
ענת דולב: נמל חשוב כן.
ד"ר גיורא גודמן: נמל חשוב כי הרכבת חייבת לשתות מהים, הפחם שהניע את הקיטור של הרכבות זה לא הפחמים שאפשר להכין מעשה ידי אדם שאיתם עושים על האש, אלא מדובר על מחצבי הפחם הגדולים באירופה בצפון אמריקה והיה צריך להביא את הפחם מרחוק כדי להניע את כל המערך האנרגיה העצום הזה.
ענת דולב: מדהים. ארבעים שנה לקח לסלול את הקו. הקו עצמו פעולת ההנחה שלו נעשתה במהירות הרבה יותר גדולה התכניות אין כמעט מסילת רכבת שלא היו תכניות כאלה ואחרות הפרויקט עצמו לקח ארבעים שנה, הוא לקח בערך איזה שנתיים והחלק האזור של צמח הוא שעולה מהאזור של צמח לרמת אירביד בירדן או בגבול בין ירדן וסוריה של ימינו הוא היה הפרויקט הקשה ביותר מבחינה הנדסית העלייה במעלה הירמוך עם גשרים וכל מיני שיפועים וחציבות בהר וזה בהחלט היה פרויקט מרשים מאוד, והוא גם עלה הרבה כסף
ענת דולב: ומי שילם?
ד"ר גיורא גודמן: והוא נשלם כל כולו ב- 1906.
הרעיון היה שהרכבת תמומן על ידי תרומות של המאמינים המוסלמים, הרעיון היה לא רק להיות דרך תחבורה מרכזית באימפריה האוטומנית אלא לעזור במצוות עליה לרגל לערים הקדושות בחיג''אז לאל מדינה ולמכה, לא הכל היה רק תרומות גם השלטון התורכי תרם בדרכים כאלה ואחרות הוא גם אסף מיסים לצורך העניין הזה, אבל זה היה פרויקט שהשלטון האוטומני עודד אותו מאוד.
ענת דולב: ובינתיים באו אחר כך האוסטרלים. וזה קשור קשר מאוד חזק לתחנה בצמח,
ד"ר גיורא גודמן: כן,
ענת דולב: מה הקשר?
ד"ר גיורא גודמן: צמח התחנה בצמח מהתחלה הייתה תחנה חשובה קודם כל זאת הנקודה האחרונה שבה אפשר להעמיס על הרכבות שמגיעות מכוון חיפה גם מים מהכנרת שצריך להפעיל את דוד הקיטור וגם פחמים, ומכאן מתחיל הטיפוס הקשה במעלה הירמוך. ואם מוסיפים לזה גם את הדרכי יבשה זה הפך את צמח לצומת דרכים חשובה. ובמסע הכיבוש הבריטי של הארץ בסתיו 1918 הכיבוש של צמח גם ההגנה עליה מצד הגרמנים היה דבר הייתה כאן מערכה קטנה וחשובה, הצבא הבריטי כבש את הארץ אבל רוב החיילים היו אוסטרלים במסגרת הצבא הבריטי או הודים, וכאן חטיבה אוסטרלית חטיבת חיל פרשים שתי פלוגות מתוכה, הם אלה שהובילו את ההתקפה והיה כאן קרב פרשים האחרונים בהסטוריה אגב, כי סוף מלחמת העולם הראשונה או לאחר מכן הסוסים הוחלפו במערב על ידי טנקים.
ענת דולב: זה היה ב- 25 באוקטובר 1918.
ד"ר גיורא גודמן: ספטמבר אבל, העיקרון הוא אותו עיקרון.
ענת דולב: ספטמבר סליחה, 25 בספטמבר 1918 האוסטרלים עדיין זוכרים את זה נכון?
ד"ר גיורא גודמן: לאוסטרלים הקרב הזה היה חשוב מאוד וקודם כל זה קרב שבו היה נצחון וזה גם קרב שהייתה בו הרואיקה והרומנטיקה של הלחימה בארץ הקודש, צריך לזכור שהצבא האוסטרלי ספג מספרי אבידות נוראים בגליפולי גם בלחימה שלהם באירופה, מלחמת העולם ה ראשונה הייתה בית מטבחיים המוני והנה פה יש קרב במקום שהוא ליד ה-.. עם כל החשיבות הנוצרית ושכאן פרשים דוהרים קופצים מהסוסים וכובשים נקודה במחיר אבידות פחות גבוה, הקרב הזה קיבל חשיבות והוא הונצח גם בשחזור במוזיאון המלחמה באוסטרליה, במשך שנים רבות, והוא חלק מהסיפור
ענת דולב: מורשת הקרב האוסטרלית.
ד"ר גיורא גודמן: מורשת הקרב האוסטרלית והם משמרים את זה וזה מאוד חשוב להם עד היום, ומגיעים לכאן הנכדים עדיין מגיעים במדים שלהם
ענת דולב: יפה
ד"ר גיורא גודמן: וכדי להחיות מחמש את הקרבות של האוסטרלים לפני שנתיים הם היו זה היה בבאר שבע, השנה בצמח,
ענת דולב: אז עכשיו יהיה להם פשוט לאן לבוא לאחר שתשמרו ותשחזרו ותקימו מרכז לימוד בתחנה בצמח.
ד"ר גיורא גודמן: יש פרויקט מאוד מאוד מעניין בתחנה הרעיון כיום בשיחזור ושימור הוא גם שזה יישאר יהפוך להיות מחדש לאזור חי שיהיו בו אנשים, יהיה מרכז מבקרים אבל הבניין של התחנה יהיה המרכז של מרכז ללימודי ארץ ישראל במכללה שלנו כאן, במכללת כנרת והאזור יהיה הומה סטודנטים ושגם ישמעו וילמדו על המורשת של האזור כולו, וגם יהיה מעניין למבקרים שיגיעו כאן למרכז המבקרים.
ענת דולב: מרתק, רכבת העמק קמה לתחייה לפחות בצורת מוזיאון. ד"ר גיורא גודמן תודה רבה לך.
ד"ר גיורא גודמן: תודה, להתראות.