כנס ערכים "בחלוף ארבעים"

לקביעת פגישת ייעוץ
מלא/י פרטיך
שם:
שם משפחה:
דוא''ל:  
טלפון:
מתעניין בתחום:
select
אני מאשר/ת קבלת תכנים ופרסומים מהמכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן
הזן טלפון ונחזור אליך מיד
 
1800-20-90-20

כנס ערכים "בחלוף ארבעים"



ח"כ לשעבר, יהודה הראל, ממייסדי קיבוץ מרום גולן: "יש לנו מה ללמוד מהחרדים בישראל ומתפיסת הקהילה שלהם"


הכנס שנערך בשבוע האחרון על ידי מכון כנרת למחקר שליד המכללה האקדמית כנרת היווה הזדמנות מצוינת לבחון את השאלה האם עוברת החברה הישראלית מאתוס של ערבות הדדית וסולידאריות לאתוס אינדיבידואליסטי של חברת שוק חופשי. מנחה הכנס ד"ר גדי טאוב, עיתונאי, סופר והיסטוריון ניתב בעניין ובחן את הדיון המרתק שנד בין הגישה הקפיטליסטית אותה הציג בדעת מיעוט בדיון, חה"כ לשעבר יהודה הראל, ממייסדי קיבוץ מרום הגולן שבעברו היה מרכסיסט מובהק, לבין הגישה הסוציאל-דמוקרטית בה החזיקו ד"ר אבי בראלי, היסטוריון פוליטי וחבר בתנועת יסו"ד (ישראל סוציאל-דמוקרטית) ואסף ענברי, בן קיבוץ אפיקים שהוציא לאחרונה רומן רב מכר תיעודי על חייו ומותו של הקיבוץ בשם: "הביתה".

הראל, יצא כזכור בשנות ה-80, עם משנה סדורה שקראה להפרדה תפעולית, חשבונאית ומשפטית בין המשק הכלכלי בקיבוץ הבודד ובין קהילת חברי הקיבוץ. באותה עת היו הדברים בבחינת חזון נועז. ואכן עד אמצע העשור הראשון של שנות האלפיים עברו קיבוצים רבים בישראל להתנהלות המבוססת במידה רבה על עקרונות אלו.

השאלה שהעלה ד"ר גדי טאוב לדיון הייתה האם החוויה האישית הפכה לתכלית החיים. האם עברנו מסולידאריות של אחוות לוחמים ל"קייטנות רוחניות להעצמה אישית"?. אסף ענברי, התייחס לשאלה זו דרך ספרו "הביתה". לטענתו, אומנם הקפיטליזם המאוחר כפי שאנו חווים אותו היום גורם כביכול להיפוך ההנחה עליה גדל ש"משמעות" חשובה יותר מ"נוחות". למרות זאת, אנשים מוצאים שמאוד מדכדך לחיות חיים נוחים ללא משמעות. ההסבר טמון בכך שאנשים רוצים לדעת שחייהם לא היו לשווא. הם זקוקים לחיים משמעותיים על ידי אתגרים ומשימות ועל ידי הצורך להיות חלק מ"סיפור גדול". לטענתו, העול הוא פרס הניתן כדי לחיות חיים משמעותיים. המצב שבו אנו חיים היום לא נולד מאגואיזם אלא מהמסרים של הליברליזם הקיצוני המתוחכם הבז לכל מימד קולקטיבי ומציג אותו כמהות הרומסת את האינדיבידואל ולמרות זאת, הצורך הוא חזק ואנשים עדיין מרגישים צורך להיות חלק מקולקטיב (משפחה, הכיתה קהילה וכו'). הצורך להיות משמעותי בכך ש"אנחנו" חשוב מ"האני" הוא חזק יותר.

כנגד הציג יהודה הראל את גישתו התומכת בהפרטה לאורך הקו והסביר כי הוא נגד האמונה  ש"הכלל" חשוב מ"האני". הכרזתו של הנשיא האמריקני קנדי "אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך, שאל מה אתה יכול לעשות בשביל המדינה" היא הכרזה כמעט פאשיסטית בעיניו. תחת השקפת עולם זו הוא רואה בעיני רוחו את הארגון כפועל למען הפרט ולא ההפך. ממש כמו אגוד מקצועי. הראל הציג תזה מהפכנית, בה "חופש הפרט" הוא מעל הכל. גם המוסר צריך לעבור לרמה הפרטית ולדעתו יש להפריט כל דבר, אפילו את החירות - לא רק "עם חופשי בארצו" אלא חופש הפרט. לטענתו בנושא הכלכלי - הויכוח נגמר. הוא נתן כדוגמא את גרמניה המזרחית שבנתה חומה סביבה. הסביר את נפילתו של הקיבוץ בכך שהבנים לא רצו אותו. לכן המייסדים הבינו שצריך לבנות קיבוץ המתאים לבנים. עובדה שמוכיחה את עצמה היום.  

ד"ר אבי בראלי, הגיב לדברי יהודה הראל וציין שקיום התיאוריה הקפיטליסטית בבחינת המציאות צריכה להיבחן, בהשראת הפילוסוף רולס, לפי גורל השכבות החלשות. כשמדברים על חברה מופרטת לא מדברים על החברה הקיבוצית שאינה משקפת את החברה במציאות. לטענתו,  הקפיטליזם שמציע הראל לא קיים בשום מקום ואבוי אם היינו מפריטים הכל ומשאירים זאת לשוק החופשי. היינו מקבלים ציבור נטול יכולת לחיות את חייו בשליטה עצמית וחיי האנשים בה בשכבות החלשות יורעו מאוד. המסר של ההפרטה בכל תחום כיום מביא לאו דווקא לאובדן משמעות בקרב הציבור הישראלי לטענתו אלא לחרדה של אובדן המסגרת וחרדה קיומית גדולה. התקשורת שמטרתה ללבות את הרגשות הקיימים בין כה, משקפת את ליבוי הרגשות הללו (עיסוק באלימות ובגל דיווחים על פשיעות מעבר לאובייקטיבי וכו')   

אסף ענברי, הפנה ליהודה הראל שאלה בדבר המשמעות הפרטית בעיניו. שכן לגבי דידו אין משמעות פרטית. כשאדם עושה משהו בעל משמעות יש בו בהכרח קשר ישיר לתרומה לקולקטיב. על כך הסביר הראל כי הוא חושב שהקהילתיות היא התשובה. המדינה והמסגרת שוברות את הקהילתיות. לעם היהודי היה ניסיון בקהילתיות כשהיה רדוף בארצות אחרות. יש לישראל מה ללמוד מהחרדים השוכנים בה ומתפיסת הקהילה אצלם. זו הבעיה כיום בקיבוצים ואני עוסק בה בקיבוצי שלי: איך להחליף את המשטר בקיבוץ בקהילתיות. המשטר הליברלי בארה"ב יכול להראות איך לקחת שכבות עניים ולהפוך אותם לשכבה בינונית. לא מדובר בחלק קטן באוכלוסיה, אלא בלמעלה מ-20 מילון איש. ארץ שהצליחה לטפל בעוני כפי שעשו בארה"ב .שיטת הכלכלה החופשית הוכיחה את עצמה ואילו הסוציאל-דמוקרטיה שמתייחסת לכלכלה מתוכננת על ידי המדינה הביאה לנטל כלכלי של שכבות חלשות שלא הצליחו להוציא את עצמם מהמצב בו הם נמצאים.

ד"ר אבי בראלי הגיב על כך שהחברה הישראלית ב-15 שנים האחרונות, תחת משטר סוציאל דמוקרטי הצליחה להקטין פערים עמוקים ביותר והיא מתקרבת בהתנהלותה למערב אירופה שבדיה, צרפת וכו' ובטח לא דומה בהתנהלותה לארה"ב - מדינה בה אי השוויון מזעזע.      

אסף ענברי סיכם כי תפקידה של מדינת ישראל לספק לילדיה השכלה בסיסית, לוח שנה משותף, הסכמות משותפות וחומרי גלם בסיסיים של תרבות, טקסים וכו'. הדרך הנכונה היא המקיימת את שלושת הערכים - חרות, שוויון ואחווה. האחווה, הסולידאריות החברתית, היא הערך המרכזי, שלא יכול להתקיים ללא חרות ושוויון, אך בלעדיו לא תהיה חרות ולא יהיה שוויון.

על מכון כנרת ליד המכללה האקדמית כנרת:
מכון "כנרת" למחקר קשרי חברה, ביטחון ושלום על שם דן שומרון ז"ל הוקם כמכון למחקר וללימוד יחסי גומלין בין החברה לבין סוגיות הביטחון במדינת ישראל, בראיה רב תחומית והשוואתית.  מיקומה של המכללה האקדמית כנרת במפגש הגבולות ישראל-סוריה-ירדן מהווה בסיס ואבן שואבת למחקר בהיבטים אלה ובלימוד ודיון בנושאים גיאו-אסטרטגיים הייחודיים למרחב. במכללה נלמדים לימודי הנדסה B.Sc בשלושה תחומים הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת מערכות מידע והנדסת איכות ואמינות. עוד במכללה החוג ללימודי תיירות ומלונאות לתואר ראשון היחיד   כמו כן, נלמדים המסלולים הוותיקים במסגרת לימודי מדעי החברה בחסות אקדמית של אוניברסיטת בר-אילן קרימינולוגיה, פסיכולוגיה, לימודי ארץ ישראל ותקשורת. אתר הבית של המכללה הינו: www.kinneret.ac.il

 לפרטים נוספים:  סיגל ירון-פסט/ עינת דרעי  052-5051000; 08-9278533

תוכנית הכנס
אולי כדאי לחזור לדרך השלישית / הדף הירוק
גלריית סרטים