תגלית שבי ציון

מחקרים מאמרים ופרסומים
לקביעת פגישת ייעוץ
מלא/י פרטיך
שם:
שם משפחה:
דוא''ל:  
טלפון:
מתעניין בתחום:
select
אני מאשר/ת קבלת תכנים ופרסומים מהמכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן
הזן טלפון ונחזור אליך מיד
 
1800-20-90-20

תגלית שבי ציון

היישוב הכפרי השקט שבי ציון נוסד בשנת 1937 מדרום לנהריה על ידי קבוצת יהודים שעלו כולם
מהעיירה רקסינגן שבגרמניה. כאשר החלו לבנות את בתיהם התגלו שרידי עתיקות ובין השאר גם
רצפת פסיפס ועליה צלבים. התושבים חששו, במיוחד על רקע העולם הנוצרי ממנו הגיעו, כי האנגלים
"ייקחו" את אדמותיהם או ימנעו מהם לבנות את יישובם ועל כן הסתירו את המידע שנים רבות. בשנת
1955 בעת הרחבת הרחוב המערבי של היישוב נתגלתה כנסייה גדולה שנחפרה על ידי אגף
העתיקות ופסיפסיה שומרו באתרם. בשנים האחרונות הוסרו הפסיפסים בגלל מצבם הרעוע והם
נמצאים בתהליך של שיקום והחזרה למקום.

 
 תמונת צד קדמי של הרליקוואריום (לחץ על התמונה להגדלה)



















אחד המתיישבים הראשונים, זאב ברלינגר, התגורר בראש הגבעה. הוא היה מורה בעל ידע רחב ובין
השאר אהב מאד ארכיאולוגיה. כאשר הכשיר את האדמה בחצרו נתקל ברצפת פסיפס עתיקה, חשף
אותה וילדי היישוב היו באים לראות אותה בהתרגשות. כאשר עזב ברלינגר את היישוב עבר המבנה
גלגלולים שונים עד שהיה לארכיון היישוב שעבר לאחרונה למקום אחר. את הבית רכשה משפחה
ששורשיה גם הם בשבי ציון. הבעלים החדשים, חובבי ארכיאולוגיה גם הם, פנו ל"מכון לארכיאולוגיה
גלילית" שבמכללה האקדמית כנרת ובקשו לחשוף את הפסיפס מחדש. בימים אלו הסתיימה החפירה
מטעם "מכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה". את החפירה ניהלה חוקרת המכון
לארכיאולוגיה גלילית הד"ר דינה שלם אשר יחד עם מנהל המכון ד"ר מרדכי אביעם, חשפה את
הפסיפס. החפירה הורחבה כדי לנסות ולבדוק לאיזה סוג מבנה הוא היה שייך ולתארכו בדייקנות.
הפסיפס ששרד רק בשטח מצומצם, הוא בעל שלושה צבעים ובו דגמים גיאומטריים בלבד, אך עת
העמיקה החפירה בשוליו הדרומיים התגלתה מחציתה של קופסת אבן מעוטרת שנועדה לשרידים
קדושים והמעידה כי במקום הייתה כנסייה או מנזר מהתקופה הביזנטית. אחד הצדדים של הקופסה
מעוטר בצלב גדול בתוך מעוין ובדופן הקצרה יש נקב קטן שמעליו צלב ולידו שתי ציפורים ושני ענפים,
מוטיבים המוכרים היטב מהאומנות הנוצרית. תיבה כזו המכונה במחקר בשם "רליקוואריום" הייתה
קיימת בכל כנסייה ובה נשמרו השרידים הקדושים שנתנו לכנסייה את קדושתה. יחד עם זאת,
העובדה כי החפץ הוא קטן יחסית ומעוטר לפחות משני צדדיו, מעידה כי היה זה רליקוואריום נייד.
בדרך כלל שימשו התיבות גם כמקור לשמן קדוש שחולק למאמינים. כאשר היו אלו ברוב המקרים
תיבות קבועות מתחת לשולחן המזבח, היו המאמינים טובלים פיסות בד בשמן הקדוש שהיה בהן. אך
היו לעיתים גם תיבות ניידות שאותן ניתן היה לאחוז ביד ולשפוך מהן את השמן לתוך בקבוקים קטנים
שלקחו המאמינים איתם. עד היום התגלה מספר קטן של תיבות כאלו בארץ וזו משבי ציון היא אחת
המעוטרות שבהן.
עם סיום עבודות השימור בפסיפס, ייתלה שלט על גדר הבית ובו פרטים כיצד ניתן לבקר במקום

 תמונת צד אחורי של הרליקוואריום (לחץ על התמונה להגדלה)
.


.














 
     הפסיפס בשבי ציון