חורבת זגג: עוד מנזר בכרמיאל על רקע תפרושת המנזרים בגליל ומשמעותה / ד"ר מרדכי אביעם

מחקרים מאמרים ופרסומים
לקביעת פגישת ייעוץ
מלא/י פרטיך
שם:
שם משפחה:
דוא''ל:  
טלפון:
מתעניין בתחום:
select
אני מאשר/ת קבלת תכנים ופרסומים מהמכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן
הזן טלפון ונחזור אליך מיד
 
1800-20-90-20

חורבת זגג: עוד מנזר בכרמיאל על רקע תפרושת המנזרים בגליל ומשמעותה / ד"ר מרדכי אביעם

במהלך שנת 2005 נערכה חפירה בחורבת זגג שבכרמיאל. החפירה מטעם המכון לארכיאולוגיה גלילית של המכללה האקדמית כנרת ובעזרת מכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה נוהלה על ידי בסיוע ג'נט עבאס והשתתפו בה תלמידי תיכון מכפר עראבה ומבית הספר אורט מגדים שבכרמיאל. החפירה מומנה על ידי קרן גלילאו.

חורבת זגג נמצאת בראש גבעה קטנה ומבודדת בליבה של כרמיאל. בעבודת המ.א. שלי הצעתי לזהות את האתר כמנזר על סמך גודלו המצומצם, העובדה שנמצאו על פני השטח קוביות פסיפס ומציאותה של גת בסמוך.

במהלך החפירה  נחשפו קירותיהם של כמה חדרים בצד הדרומי של הגבעה. כל החדרים השתמרו רק בגובה היסודות ונראה כי רצפתם הייתה גבוהה יותר. בחדר C התגלתה משקולת בורג של בית בד באתרה, שקועה בחציבה בתוך הסלע. בית הבד צמוד מדרום לקיר של קפלה קטנה הממוקמת בפסגה וגודלה 10X4 מ'. לקפלה רצפת פסיפס צבעונית שלא נחשפה בשלמותה כדי לא לפגוע בה בהיעדר תקציב לשימור. האפסיס שקוטרו כ 2.5 מ' רוצף בפסיפס בדגם של קונכיה ועל ציר הקוטר שלו ניצב היה כנראה שולחן מזבח בעל רגל אחת שנעקר ממקומו והותיר חור מלבני בפסיפס. על הרצפה התגלו שברים של עמוד סורג עשוי אבן גיר. מעט החרסים שנמצאו במקום הם משלהי התקופה הביזנטית.




דומה שלא ניתן לטעות בזיהויו של המקום כמנזר. קיומה של קפלה או כנסיה במרכזו של מכלול קטן ומוגדר היטב שלצדו מתקני ייצור כמו גת או בית בד, או שניהם גם יחד, הם מהמאפיינים הברורים ביותר של מנזרי מדבר יהודה, הן אלו הגדולים כמו מנזר מארטיריוס והן הקטנים שבהם כמו ח' אל קוניטרה.


ממצא זה מצטרף לממצא מחפירות חורבת קב שבעקבותיהן אף ע. שטרן ושותפיה זיהו את המקום כמנזר. במכלול זה נחשפו חדרים סביב כנסייה קטנה, גת גדולה ואבני משקולת של גת נוספת או בית בד. בסמוך מאד לכנסיית המנזר נחשפה כנסייה קטנה נוספת וכן בפטיסטריום. לדעתי יש לזהות מנזרים נוספים בראש גבעת זקיף, בחורבת קברה ובחורבת מדרסה בתחומה של כרמיאל. כמו כן סביר להניח כי הכנסייה שחשפה פאני ויטו למרגלות חורבת בתה שייכת אף היא למנזר. חורבת בתה היא כפר שנוסד כנראה בתקופה הביזנטית בראש גבעה מבודדת ונחפרה במרכזו כנסיה ע"י ז. יבין. באופן חריג ויוצא מגדר הרגיל, מוקף הכפר בחומה היורדת מן הגבעה דרומה וכוללת בתוכה את המנזר. כמו כן לא מן הנמנע כי הכנסייה הגדולה שחפרתי יחד עם ד. אבשלום-גורני בחורבת כנס שייכת אף היא למנזר, אלא ששם לא נחפרו השטחים מחוץ למבנה הכנסייה. 

 אחת השאלות המרכזיות העומדות בפני מחקר זה היא האם נכון הוא לזהות אתרים אלו כמנזרים על סמך ממצאי סקר או חפירה חלקית. אימות להשערה זו התקבל בחפירת חורבת שובייקה שבגליל המערבי. אתר זה זוהה על ידי בעבר כמנזר בגלל אותם ממצאי סקר כפי שהוצגו בחורבת זגג: חרסים מן התקופה הביזנטית, מכלול בנייה מצומצם ומוגדר, שברי שיש ורעפי חרס, אבני פסיפס ומשקולת של בית בד. במקום התנהלה חפירת הצלה בשני שלבים. בשלב הראשון בניהולה של ד. אבשלום-גורני, נחשף מכלול בנייה ובו סמטה מרכזית וחדרים משני צדדיה. המכלול הוקם בתקופה הביזנטית והמשיך את קיומו אל תוך התקופה הערבית הקדומה תוך כדי שינויים במבנים. מתחת לרצפת אחד החדרים התגלה נר ברונזה בעל שתי פיות מהתקופה הרומית והכן הגבוה שלו. על דופן הנר נחרטה בשלב מאוחר יותר כתובת הקדשה ביוונית לסאבאס הקדוש. החופרים התייחסו את המכלול כאל כפר ואילו אני הוספתי נספח למאמרם ובו הסברתי מדוע לדעתי יש לראות באתר מנזר. בתום חפירת ההצלה, נהרס מרבית המכלול לצורך סלילת כביש. לאחר זמן, עקב עבודות חשמל לתאורת הצומת התגלו שרידים בצידו הדרומי של הכביש. בחפירת ההצלה שנערכה בניהולו של ד. שיאון נחשפה כנסייה קטנה  מרוצפת פסיפס ובה מספר כתובות ביוונית. הכתובת הגדולה אומרת בקריאתו של ו. צפיריס: "בזמנו של המטרופוליס שלנו, אנסטאסיוס, ופרוקופיוס ראש המנזר, נעשתה כל העבודה של הקדוש סרגיוס בשנת 6293 לבריאת העולם". מכאן עולה בבירור כי המכלול כולו הוא מנזר ובכך יש חיזוק לתיאוריה שהועלתה לעיל בעניין זיהויים של המכלולים בסקר ובחפירה חלקית. אם אכן מרביתם של מכלולים אלו הם מנזרים, יש משמעות למיקומם וצפיפותם בין בתי כרמיאל המודרנית. צפיפות זו של מנזרים מעלה את השאלה על משמעות תפרושתם של מנזרי הגליל.

עד היום נחשפו שרידיהם הוודאיים של כ-15 מנזרים ברחבי הגליל וכן שרידים רבים נוספים המוצעים להיות מנזרים. כבר כיום, בראשיתו של מחקר זה נראה כי ניתן להבחין בשלש קבוצות של מנזרים שיתופיים (קואינוביום) ואף בקבוצה של מנזרי מערות התבודדות (לאורה). בקבוצה הראשונה ניתן לכלול את המנזרים השיתופיים הגדולים ובראשם זה של כורסי. המנזר משתרע על שטח של כ-10 דונם, במרכזו כנסיה שסביבה מערכות חדרים ואף בית מרחץ מהודר והוא גדול אף ממנזר מארטיריוס. דומה לו בגדולו, מעט קטן יותר ולא נחפר בשלמותו  הוא המנזר שחפרו האבות קורבו ולופרדה במגדל. אמנם לא התגלתה בו הכנסייה עד היום אך לאחרונה זוהה בו בית המרחץ. בקבוצה השנייה ניתן לכלול את המנזרים שבערים והכפרים כמו אלו של הר ברניקי בטבריה או כפי שנראה לי גם חלק מכנסיות סוסיתא או אלו שנחשפו בבית שאן. בקבוצה השלישית ניתן למנות את מנזרי הקאוינוביום הקטנים כמו זה שחשפה ק. דופין בשלומי (למרות שהיא הציעה לראות בו חווה של מנזר), אלו של ח' מע'רייה וח' שיח  שסקרתי במפת שומרה יחד עם ד. שלם וזה שנחשף לאחרונה, בחפירת המשך על ידי ה. אבו עוקסא בחורבת בטייה שמדרום לקריית שמונה, למרות שעד כה, באתר האינטרנט של רשות העתיקות, היא נמנעה להשתמש במונח מנזר.


בקבוצת מנזרי ההתבודדות במערות ניתן לראות את המכלול הגדול של מערות אביב וחניה בנחל אביבים שבגליל העליון, מערת הר הקפיצה ומערת ההתבודדות בנחל בית העמק שבחבל תפן.
על פי ניתוח התפרושת ניתן לשער כי לבחירת מיקומם של לפחות חלק מהמנזרים, כמו קבוצת המנזרים של כרמיאל, הממוקמים על גבול תחומו של היישוב היהודי (כך על פי תפרושת בתי הכנסת) בגליל המזרחי, או כמו כורסי הממוקם על גדתו הדרומית של נחל סמך, גבול היישוב היהודי בגולן, הייתה חשיבות בהיבט של יצירת מרקם יישובי חדש בגליל שעיקר משמעותו הייתה יצירת לחץ על היישוב היהודי.

עד כה לא התגלו מנזרים במרכזן של שתי הבירות היהודיות של הגליל. בטבריה הוקם מנזר מעל העיר מחוץ לתחומה האורבני, על פסגת הר ברניקי. יש להניח כי בנייתה של חומת העיר בימי יוסטיניאנוס עלתה והקיפה את פסגת הר ברניקי כדי לכלול בתוכה את המנזר שהוקם קודם לכן. בגליל התחתון הוקמו מנזרים בסמוך ליישובים יהודיים או בשטחים הפתוחים שביניהם. בגליל העליון חובקת קבוצת המנזרים את היישוב היהודי כטבעת וכך גם בגולן המרכזי. בולטת אולי תופעת המנזר בדיר קרוח החודר אל תוך האזור היהודי ואולי, כפי שהציע מעוז, הסיבה היא החרמת אדמות גמלא ע"י השלטון לאחר המרד הגדול.


במחקר כיום מצטיירות שתי גישות בנושא מערכת היחסים שבין הנוצרים והיהודים. האחת זו הרואה שיתוף פעולה וחיים משותפים בערים ובכפרים וזו הרואה אנטגוניזם הבא לידי ביטוי מצד אחד ביישובים שרובם חד-דתיים ובניסיון להחדרת הנצרות ומבנים נוצריים אל תוך יישובים יהודיים מצד שני, גישה שהוצגה כאן בנושא המנזרים.
לאחרונה, במסגרת סיום שנת הלימודים במגמה ללימודי א"י במכללה האקדמית כנרת, בוצעה בחורבת זגג פעילות שימורית וערימות השפכים שנותרו מהחפירה יושרו והפכו להיות ערוגות בהן ישתלו ילדי כרמיאל פקעות ובצלי צמחי בר שנעקרו ממקומות שונים בעיר בעת עבודות פיצוח. בנוסף לכך הוצב במקום שלט הסבר על האתר בליווי תכנית האתר כפי שהתבררה מן החפירות.