לקביעת פגישת ייעוץ
מלא/י פרטיך
שם:
שם משפחה:
דוא''ל:  
טלפון:
מתעניין בתחום:
select
אני מאשר/ת קבלת תכנים ופרסומים מהמכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן
הזן טלפון ונחזור אליך מיד
 
1800-20-90-20

תחנת הרכבת ההיסטורית של צמח, צומת דרכים היסטורי


צומת דרכים היסטורי


עלייתו של אזור צמח על מפת הרכבות המזרח-תיכוניות, הייתה תוצאה של החלטת הסולטן העות'מאני עבדל חמיד השני בתחילת המאה העשרים להקים את הרכבת החמידית חיג'אזית מדמשק לערי הקודש מכה ומדינה. הפרויקט השאפתני, תוכנן להקל על המאמינים לקיים את מצוות העליה לרגל (חג') לערים הקדושות, להוזיל ולפשט את הובלת הדגנים מהחורן ובעיקר להגביר ולייעל את השליטה האסטרטגית ברחבי האמפריה.
הרכבת החיג'אזית, הוכרזה כ"רכבת הקדושה", שנועדה להיבנות אך ורק במימון מוסלמי והמאמינים נקראו לתרום להקמתה. אולם על-אף ההיענות הגדולה לא הספיקו התרומות לכסות את עלות ההקמה. לאחר שהצרפתים מפעילי המסילה מביירות לדמשק העלו את מחירי השימוש בה, בחר הסולטן בעיירה חיפה, שלא היה בה נמל, כמוצא למסילה חלופית ונקבע התוואי: העמקים-צמח-דרעא. העות'מאנים ניהלו את הפרויקט ואת הביצוע הובילו כמה מהנדסים , בראשם המהנדס הגרמני המוכשר היינריך אוגוסט מייסנר. בראשית 1903 החלה הסלילה מחיפה מזרחה.
ב 1905 הגיעה המסילה לצמח. נסיעת הבכורה בקו חיפה-דמשק, התקיימה ביום הולדתו של הסולטן עדל חמיד השני 15.10.1905. במחצית 1906 החל הקו לפעול באופן סדיר. הרכבות יצאו מידי יום מחיפה, אחת מהן המשיכה לדמשק ואילו האחרות הגיעו עד צמח ושבו לחיפה.
בתקופת המנדט הבריטי, היה לרכבת תפקיד מכריע להתיישבות היהודית בעמקי הצפון. למעשה, הישובים, הוקמו ליד מסילת הברזל ונסמכו עליה.

תחנת הרכבת של צמח
תחנת הרכבת של צמח, הייתה החשובה מבין מתשע התחנות הטורקיות בקטע חיפה-צמח )שהיה חלק משלוחת הרכבת החיג'אזית מחיפה לדרעא( ואחת החשובות שבהן. תחנת צמח נבנתה בסמוך למאגר מים גדול (הגדול בישראל) והיא התחנה היחידה בקו רכבת העמק לה יש שני מיכלי מים למילוי הקטרים.
מאז החלה ההתיישבות היהודית הנרחבת בעמקי הצפון, כונה קטע חיפה-צמח, "רכבת-העמק".
נקודות רבות מצביעות על היותה החשובה מבין תשע התחנות שנבנו על ידי הטורקים:
א. תחנת צמח הייתה מראשיתה תחנת קצה טופוגרפית, בשל מיקומה לפני הטיפוס במעלה הירמוך לדרעא, ולכן הייתה תחנה מעניינת מבחינת תפעול המסילה עצמה: מילוי מים, רמפת פחמים, מוסך קטרים. מעבר להצגת התשתית הנייחת בשטח התחנה עצמה.
ב. תחנת צמח הייתה תחנת קצה מדינית, מראשית תקופת שלטון המנדט הבריטי, מה שמוסיף מעבר לנושא המכס, והסגר לבהמות, והמורכבות של תפעול משותף עם החברה הצרפתית להפעלת המסילה, גם את הרומנטיקה של חציית גבולות. רכבת היא כלי תחבורה הצמא למרחבים גדולים (שאין באמת בתחומי מדינה כה קטנה בשטחה, בוודאי בצפונה). בתקופת המנדט הרכבות עשו דרכם גם למצרים בדרום ומ-1942 לטריפולי בצפון.
ג. תחנת צמח הייתה חלק מתנופת הפיתוח האזורית החל משלהי התקופה העות'מאנית, וכל הכלכלה והחברה המודרנית מבוססת על יכולת תנועה. בכך תחנת צמח אינה שונה מתחנות מרכזיות אחרות, כי תנופת הפיתוח הזו הייתה באזורים רבים בארץ. אולם תחנת צמח בכל זאת מספרת את הסיפור הייחודי של עמק הירדן. כבר מראשית ימי התחנה היו רכבות שהגיעו מחיפה רק עד לעמק הירדן ותחנת צמח הייתה לתחנה סופית (הסובבן) ומאותה תקופה ניכרת גם השפעת הרכבת על התפתחות הכפר סמח' – ודרך ימת הכנרת גם על טבריה – וההתיישבות היהודית באזור.
ד. תחנת צמח הינה צומת דרכים, מפגש בין גבולות והיוותה יעד אסטרטגי במאבק על השליטה בארץ, בין מעצמות ולאומים.


אירועים היסטוריים מרתקים קשורים בתחנה. שלושה מהחשובים:

הראשון: כיבוש התחנה על ידי הפרשים הקלים האוסטרלים במלחמת העולם הראשונה 25.9.1918
חטיבת הפרשים הקלה 4 האוסטרלית (A.L.H ( שהייתה חלק מהכח הבריטי של אלנבי, כבשה את התחנה מידי הכוחות התורכיים והגרמניים בקרב הירואי ב 25.9.1918. מאחרוני קרבות הפרשים בארץ-ישראל במלחמת העולם הראשונה ומקרבות הפרשים האחרונים בהיסטוריה המודרנית.


תמונות משדה הקרב:

"הפרשים הסתערו בחשיכה"




 

  

טקס לציון שנת המאה למלחמת העולם הראשונה בישראל
במתחם תחנת הרכבת ההיסטורית של צמח

לסרטון לחץ כאן

במתחם תחנת הרכבת ההיסטורית של צמח, המרכז ללימודי ארץ ישראל של המכללה האקדמית כנרת, נפתח היום (23.10.2017) שבוע האירועים לציון מאה שנים למלחמת העולם הראשונה בישראל. באירוע המשותף לקק"ל ולמכללה האקדמית כנרת, השתתפו כ 650 איש ביניהם: משלחות גדולות מאוסטרליה כ450 אוסטרלים שהגיעו לטקס בצמח ואורחים רבים מהארץ ומחו"ל, שגריר אוסטרליה בישראל, יו"ר לשכת המסחר ישראל אוסטרליה, ניו זילנד ואוקיאניה, ראשי ערים ומועצות אזוריות, קצינים בכירים המשרתים באזור הצפון, יו"ר הועד המנהל של המכללה האקדמית כנרת, נשיא המכללה ותושבי הצפון.
במהלך האירוע, ניטע גן זיכרון לזכרם של 19 לוחמי הפרשים האוסטרלים אשר נפלו בקרב לכיבוש תחנת הרכבת של צמח ונערכה "הסתערות רכובה של פרשים" על מבני התחנה, הסתערות המדמה את הקרב ההירואי לכיבוש התחנה ב 25.9.1918.

שיר שנכתב לכבוד ציון מאה שנים לכיבוש האוסטרלי את התחנה:


כתבה בחדשות ערוץ 2

כתבה בוואלה

גלריית תמונות





קשר בין המכללה לאוסטרליים אשר אבותיהם לחמו בצמח:

http://www.youtube.com/watch?v=2i_tgBGPDBU
http://www.youtube.com/watch?v=yrlLn6VTBvM

השני: הכוח ההודי (שהיה חלק מהכוחות הבריטיים שהיו מוצבים בארץ ישראל) שנלחם והגן על עמק הירדן בקרב הירואי שהתרחש בתחנת רכבת של צמח באפריל 1920
באפריל 1920 התרחש קרב בו תקפו אלפי בדווים את כוחות הצבא הבריטי (גדודים הודים) ששהו באזור התחנה ועמק הירדן. התקפתה נכשלה, אך מעבר להשפעתן של תוצאות הקרב על האזור, ניתן ללמוד גם על חלקם של החיילים ההודים ושל מטוסי חיל האוויר המלכותי במלאכת השיטור והשליטה הצבאית הבריטית בארץ ישראל וברחבי האימפריה כולה.

השלישי: הקרב לכיבוש תחנת הרכבת של צמח במלחמת העצמאות מאי 1948 במלחמת העצמאות (18.5.1948) התנהל בשטח התחנה, קרב קשה מול כוחות הצבא הסורי שפלשו לעמק הירדן.
החלל הראשון במערכה על עמק הירדן נפל בתחנת צמח.

סוף פעילותה של תחנת צמח: ב 16.6.1946 פוצצו חבלני הגדוד השלישי של הפלמ"ח במסגרת "ליל הגשרים" 11 גשרים ובהם ג'אסר אל אהווה שעל הירמוך. בכך שותקה תנועת הרכבות בין ארץ ישראל , ירדן וסוריה. תחנת צמח הפכה לתחנת קצה של "רכבת העמק"

 


במרס 1948, פוצצו 3 גשרונים של "רכבת-העמק" ובכך הופסקה פעילותה. מאז נזנחה גם תחנת הרכבת בצמח.
משנות ה-60 ועד שנות ה-90, שימשו התחנה ומבניה את צה"ל ואת המועצה האזורית. מאז עמדה התחנה בשיממונה.




ארוע לציון מאה שנים למלחמת העולם הראשונה בישראל 23.10.18
Main Image
Item 1 of 0
 
  • -2017-013_37185965654_o
  • -2017-021_37864937532_o
  • -2017-026_37185963124_o
  • -2017-028_37185962634_o
  • -2017-029_37185962014_o
  • -2017-034_37864932772_o
  • -2017-035_37638576200_o
  • -2017-044_37638575200_o
  • -2017-046_37864930482_o
  • -2017-049_37638574750_o
  • -2017-057_37864928922_o
  • -2017-083_37638569430_o
  • -2017-087_37638568570_o
  • -2017-093_37864925512_o
  • -2017-095_37864925282_o
  • -2017-097_37638567110_o
  • -2017-112_37638565010_o
  • -2017-114_37638564770_o
  • -2017-138_37185950124_o
  • -2017-140_37185949834_o
  • -2017-181_37847401966_o
  • -2017-206_24043542848_o
  • -2017-208_24043542688_o
  • -2017-216_37847399126_o
  • -2017-217_24043541888_o
  • -2017-220_37175878783_o
  • -2017-222_24043541128_o
  • -2017-225_37175878433_o
  • -2017-226_24043540808_o
  • -2017-231_37864906512_o