לקביעת פגישת ייעוץ
מלא/י פרטיך
שם:
שם משפחה:
דוא''ל:  
טלפון:
מתעניין בתחום:
select
אני מאשר/ת קבלת תכנים ופרסומים מהמכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן
הזן טלפון ונחזור אליך מיד
 
1800-20-90-20

תחנה ראשונה – התקופה העות'מאנית

עליית אזור צמח על מפת הרכבות המזרח התיכונית הייתה תוצאה ישירה של החלטת שלטונות האימפריה העות'מאנית להקים בראשית המאה העשרים את המסילה החיג'אזית המפורסמת מדמשק לעיר הקדושה מכה ולהוציא שלוחה לים לאזור חיפה, דרך נהר הירמוך ועמק יזרעאל. הפרויקט השאפתני תוכנן על ידי שלטונות האימפריה העות'מאנית בכדי להקל על מצוות החג' – וכמובן גם להגדיל את השליטה האסטרטגית על מרחבי האימפריה. המימון היה אמור לבוא מתרומות של המאמינים המוסלמים, וחלק נכבד ממנו בא מתקציב המדינה העות'מאני שאסף את תרומתו גם במבחר גדול של מיסים שונים. היוזמה והמימון היו עות'מאניים, אבל הביצוע היה גרמני, בראשותו של היינריך אוגוסט מייסנר: הוא "מייסנר פשה" הידוע. זה החליט על הנחת מסילת "מוצא לים" בעיר חיפה: החלטה שהייתה עתידה להיות בעלת השפעה עצומה של ההיסטוריה של צפון הארץ. השלוחה החלה להיבנות מחיפה מזרחה באפריל 1903, והנחת המסילה עד אזור צמח הושלמה בראשית 1905, שהוא הזמן שבו הרכבת הגיע לראשונה לעמק הירדן. ב-1 בספטמבר, לרגל יום עלייתו לשלטון של הסולטן עבד אל חמיד השני, הוכרז באופן חגיגי על השלמת הקו כולו והחיבור של אזור צמח למסילה החיג'אזית שבין מזריב (סוריה) לדרעא (בעבר הירדן). למעשה העבודה ההנדסית המורכבת על גשרי הירמוך עדיין לא הושלמה לגמרי באותה העת ורק במאי 1906 החל הקו כולו לפעול באופן סדיר.

בניין התחנה בצמח הוא אחד משמונה המבנים המקוריים שהוקמו לאורך הקו בתחומי ארץ ישראל. המועד המדויק של בניית וחנוכת בניין התחנה בצמח אינו ידוע (עדיין) בוודאות: אגב, כך גם מבני התחנות לאורך המסילה החיג'אזית באזור עמק יזרעאל והירדן, כולל בניין התחנה הראשית בחיפה. ידוע בוודאות, עם זאת, שמבנה התחנה הנוכחי וחלק נכבד מאזור השרות שלה כבר עמדו על תיליהם באביב 1907.
הוא נבנה אבן לבנה והיה בעל שתי קומות וגג רעפים, מה שאפיין את מבני התחנות במסילה החיג'אזית באזור הצפוני (ודומים לו יש כיום גם בסוריה ובירדן). בנוסף לבניין התחנה המרכזי כבר היו בסמוך מחסן סחורות עם רציף פריקה באורך של שלושים מטר, מבנה סטנדרטי של מוסך קטרים שבו ניתן היה להעמיד ולטפל בשני קטרים, מגדל מים גדול מפלדה מוקף חומת בזלת שאליו נשאבו מים מן הכנרת הסמוכה, משטח העמסה של פחם, ארבעה מסילות מקבילות באורך 300 מטר לצורך העמדת קרונות נוסעים וסחורות במקביל בשטח התחנה, וסובבן שאפשר לסובב קטרים בכיוון ההפוך מזה שאליו הגיעו.
גודל מבנה התחנה, שהיה אופייני לתחנה בגודל בינוני (הגדול יותר מזה המשופץ לתפארת בתחנת תל אל שמאם-כפר יהושע), וכן היקף מבני השירות הנוספים בשטח התחנה, מלמדים על חשיבותה היחסית של תחנת צמח. תחנת צמח הייתה תחנה חשובה לאורך הקו מתחילת פעולתו קודם כול מפני שהתחנה בצמח הייתה המקום האחרון במישור שבו אפשר היה לבנות תחנה גדולה יחסית לפני תחילת הטיפוס הגדול במעלה הירמוך לסוריה, כמו כן היה במקום מקור מים גדול – הכנרת – אמצעי חיוני בעידן הקיטור.
מעבר לכך, התחנה נועדה לשרת את כל אזור טבריה. לא במקרה החל לפעול במקביל לראשית פעולתה של הרכבת גם שרות סירות ממזח שנבנה בכפר הסמוך סמח' לטבריה (בהיעדר גישה יבשתית מתאימה עד ראשית תקופת השלטון הבריטי). ישנן עדויות לכך שפעולת הרכבת הביאה לצמיחה מסחרית ותיירותית באזור עוד בשלהי התקופה העות'מאנית. חלק משרות הרכבות באותה תקופה מחיפה לצמח נועד בכלל אך ורק לשרת את צרכי האזור ואותן רכבות לא המשיכו הלאה לסוריה ועבר הירדן. משום כך היה צורך במוסך קטרים לתדלק ולתחזק, וסובבן – הקיים רק בתחנות גדולות או תחנות קצה (כמו בירושלים) שמסובב את הקטרים, במקרה הזה בחזרה לכיוון חיפה.